איתן האזרחי יג

הפותח יד בתשובה ידריכני בדרך טובה

אנכי הרואה את הנשמע קולן של סופרים קול אלי אומר קרא גם ראה את דברי אביך הוא עשה כנה כנה ספרי קודש קדשים שערי תשובה מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות לוח לבי אחרי רואי את כתבו בא אלי מן הסופרים דברי מלכי צדק מלכי קדם מפעליו מאז החל לקרוא ולשנו' את טעמו לשבח להשיב במקו' שבעלי תשוב' עומדי' שם בווינציא' העלה ארוכ' ערוכ' בכל כל אומר הודו לאדוני כי טוב דיבר למעלה מעלה ומוריד שואל כהוגן וכענין ומשיב כהלכה מסיני נמסר לו זה ספר לדור ודורשיו תוך תוכו כבר בי רב גבר בגוברין טפי מהני ומעלי קול אליו ישברו לשמוע קול שובר רזים רזי תורה העולה הזה בישראל כי מלאך ה' צבאות הוא נושא ונותן יד עמוק מי ימצאנו ומוציא אני מור דרור כהנא קדישא רבא רב ונשיא בעמו לו תואר ולו הדר פרי עץ החיים ודעת אלוף זר"ח כשמש אלוף תימן הר נשפה הר שפר אמרות טהורות חצובות מכסא כבוד אל חי צורינו יוסיף כחנו ויחיינו עד ביאת משיחינו

והנה עתה באתי לראות א"ע בעצם עצמי לעמוק השאלה והתשובה ברב יועץ לעומת העצה יעצוני וסמכני בימין צדקו ואם שגיתי יבונני. וה' יגיה חשכי שלא אכשל בדבר הלכה על דבר פשע בחיבורי זה שער שם שם לי לחוק ולא אעבור את פי קדוש ישראל אבי מלך כהן צדק ואמת אמרתי הואיל ושמעתתא דכהנא הוא אימא בי' מילתא זוטרתא וכהני דכהני מסייע כהני אשלי רברבא תרי לטיבותא אבי רם ונשא לראשי עטרת תפארת מו' ישראל יחיאל כ"ץ יצו'. ואת המאור הגדול שר האלף מאור הגולה כהן הגדול מלך שלום ותורתו אמת מ"ו מהר"יף כ"ץ יצו'

והנה יען כי בימי קדם ועד הנה לא היה לי פנאי לעיין בפסקי הדין לסיבת טרדת חמדת דת פאר הזמן אשר הקיפוני אפפוני סבוני גם סבבוני הבונים למודי ה' ואחר עד עתה ביומא דשוקא דמפגרו בהו רבנן ואני נשארתי לבדי בביתי פנוי מכל בכן נכספה וגם כלתה נפשי לבדוק בחורים ובסדקים.. עד מקום שידי יד כהה מגעת לראות וליראות בגלל הדבר הזה

והנה אמרתי לאסוף אמר"ים דברי הסוגיא מגמרא דשלהי פרק המדיר. אשר ממנו תצא תורה ודברי הפוסקים הנלווים בשיטה זו.. וכל אחד ואחד דרך על פי דרכו הטוב והמטיב וכל נתיבותם שלוה ואמת יהיה להם הסמוכים בדבר נכון וצדק וזה החלי

בשלהי פרק המדיר אמר רב יהודא אמר רב אסי אין מעשין אלא לפסולות. כי אמריתה קמי' דשמואל אמר כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר אבל נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אין כופין אותו ורב תחליפא אמר שמואל אפילו שהה עמה עשר שנים ולא ילדה נמי כו': ותו לא צריך לעניינינו

והנה על פי הדברים האלה קמה ועלה אומר להתעורר שני דברים. וזה יצא ראשונה במאי דקאמר אבל נשא אשה ושהה עמה י' שנים כו' מאי קמ"ל שמואל בהאי אבל כו' דהא בהדיא אמר ר"א אין מעשין אלא לפסולות דמשמע דוקא לפסולות מעשין ולא לאחריני גם את השני הקשה את עצמו לדעת למה ועל מה פרט שמואל גופי' ונקיט זה דשהה עמה י' שנים כו' דכופין ולא אמר סתם דאף לשאר דברים כופין. ואי לההוא דוקא קאמר שמואל קשה כיון דס"ל דכופין אפילו לדברים דלית בהו פסלות נשואין הוי לי' למינקט הני נמי דאיתא בגמרא דכופין בהו כגון אשה הבאה בטענה בעינא חוטרא לידי כו' דפרק הבא על יבמתו וההוא דחוזרין על הגדול לומר או חלוץ או כנוס דפרק החולץ דמאי שנא הני מהני גם. אבי נר ישראל בא אחר המלך המאור מהר"יף ומלא את דבריו לשאול באור"ו ותו"מו הלך על פי דרכו ארוכה ולא קצרה ידו מלהשיב על דברי מלכי מורי צדק אך הוסיף ידו ושם טוב לקבל טוב מעץ הדעת במאי אריא ר' יהודה אמר רב אסי לפסוק ולתני בדבריו אין מעשין אלא על הפסולות דרך כלל בלשון שלילה עד שנראה כאלו פליג על כל הנהו דפרק המדיר ודברי האומרים יוציא היינו כופין כו' עד אמנם בתלמוד שלנו הובא בסתם ולא פורש א"כ לא נכתב לא ה' ולא ו' כו'

והנה אחר הדברים האלה העלו והשיבו זה לזה היינו שמ"ו כתב שנראה לו לפרש סוגיא דגמרא דגם רב תחליפא סבר דלא פליג שמואל אגוף הדין דקאמר ר' יהודא משמי' דרב אסי דאין מעשין אלא לפסולות. אלא בטעם הדבר פליגי דרב יהודא אמר כי אמריתה קמי' דשמואל אמר כו' ר"ל דשמואל ס"ל דלפסולות דוקא מעשין משום דעבר מתחלה בשעת: קידושין ונשואין אמה שכתוב בתורה או חכמים: אבל כששהא עם אשתו ולא ילדה דנשואין היו בהיתר אין מעשין ורב תחליפא משמיה דשמואל ס"ל דטעם דמעשים על הפסולות, הוא משום דעבר בכל יום אמה שכתוב בתורה או אדר"זל. ומהאי טעמא נמי כופין למי ששהא עם אשתו ולא ילדה דכיון דמצווה האיש על פו"ר וכל ששוהא עמה אין נושא אחרת. או שאין הנשים רוצים להנשא לו להיות אשתו ראשונה צרתה כו' כופין אותו להוציאה ולישא אחרת כו'

והנה לזה השיב לו מכ"ת א"א יצו. דאיכא לאקשויי על פירושו טובא חדא דנראה זר דשמואל דהוא חבירו דרב ותנא ופליג עם רב תחליפא בפי' על הפסולות לרב אסי אם הוא דווקא או בדדמו לי'. ועוד אי לא פליגי אלא בטעם הדבר לא היה צריך להאריך ולומר רב תחליפא אמר שמואל דהא עלי' קאי אלא ה"לל רב תחליפא אמר אפילו שהא י' שנים דמי' לפסולות וכו' והרבה להשיב על דבריו אך באמת מ"ו ענה ואמר לו עכז' לכ"ת ר"ל דרב תחליפא לא משמי' דנפשי' קאמר בנשא אשה כו' כופין אלא משמי' דשמואל א"כ לא קשה מידי דיתפרש באחד מתרתי. או שנאמר דהאי אבל נשא אשה כו' הנוכר בדברי ר' יהודא משמי' דשמואל קאמר הכי וכמ"ש והכי קאמר ורב תחליפא פליג עלי' דרב יהודא ואמר דוקא דז"א דשמואל לא אמר כן אלא ס"ל דגם בזה כופין או שנאמר דהאי אבל לא שמואל אמרו אלא רב יהודא דייק כן מכגון דאמר שמואל ורב תחליפא פליג עלי' דרב יהודא ואמר דז"א דשמואל אמר דגם בזה כופין ולא בא למעט אלא לרבות כו' ולכן לזה יתורץ ג"כ דאמר רב תחליפא משמי' דשמואל דאילו לא אמר אמר שמואל ה"א רב תחליפא בא לאפלוגי אדשמואל דלעיל מני'. מש"ה הוצרך לומר דלאו משמי' דנפשי' אמר כן אלא שכן קיבל משמואל ומאי שאמר רב יהודא משמי' דשמואל ליתא. ע"כ תמצית דבריו

והנה ע"ז לא השיב לו מעכ"ת דבר ולא חצי דבר בדברות אחרונות גם מ"ש מעכ"ת לדחות את דברי מ"ו במה שלא מצא כ"ת האי כגון בתלמוד ירושלמי כמו דאיתא בגמרא שלנו אלא התרצן אמר משמ' דנפשי' כגון אמר שמואל וכ"ש שנאמר הבו דלא הוסיף עליו ההוא י' שנים: אשיב ואומר כי באמת בתלמוד ירושלמי במס' גיטין פרק המגרש לא נכתב מלת כגון. אך ידוע ידע כ"ת כי מצאתי בתלמוד ירושלמי במס' יבמות פרק יש מותרות וגם שם במס' כתובות פרק אלמנה נזונית דף ל"ז ע"ב דאיתא נמי לשם הסוגיא דשמואל וכתב שם בהדיא בדברי שמואל עצמו המלת כג"ון כמו בסוגיא דגמרא דידן וא"כ נסתלק דחייתו של מכ"ת בזה

ואולם אני אדרוש עוד על דבריו מה ששניתי והרגשתי בדרכי מורי' להשיב לשאול. על דבריו את הא' דלפי דבריו שלגוף. הדין לא פליג שמואל אר"י