עין יצחק חלק א יב

או"ח סימן א' ב"ה יום ר"ח טבת תרל"ט. כבוד הרב הנ' וכו'

מכתבו הגיעני בשאלתו ע"ד הס"ת שהי' בה הרבה נפסקין וכפי שאמר הבחור כבן י"ט שנה אשר קרא בה וקנה דיו מן השוק ותיקן כשני ספרים וחצי ושאלו אותו אם זוכר את כל המקומות אשר תיקן וחיפש ומצא את אשר השיב ידו ואמר אשר לפי הנראה עוד לא תיקן אמנם בבירור לא נדע וע"ז שקיל וטרי כת"ר הרבה א') במה שלא נבדק אם הביא ב' שערות. ב') במה שתיקן כם הדיו מן השוק דלפי הנשמע הוא מן עפצים הנקרא גאליש וקנקנתום הנקרא קופער וואש אבל לא מן גומא ועוד ספיקות והעלה כת"ר להכשיר בדברים נכונים וביקש כת"ר ממני להגיד דעתי בזה: ענף א

א) והנני להשיבו בעז"ה והוא כי ידוע דברי הנו"ב במ"ת ח' או"ח סי' א' דהעלה דסמכינן על חזקה דרבא בדיעבד והביא לדברי המג"א בסי' ל"ט ס"ק א'. אכן בתשובת רע"א זרל סי' ז' העלה דלא סמכינן בזה על חזקה דרבא והביא לדברי המג"א הנ"ל ותמה על מש"כ המג"א פד שיהי' בן י"ח כפי שכתב הא"ר וכזה תמה ג"כ הנרב שם והבית מאיר על או"ח סי' ליט. אכן אף לדברי רע"א ג"כ אין להחמיר בנ"ד דהא לפי הנראה ממכתבו לא הי' ידוע כ"כ פסול הנפסקין רק על פי עדות הבעל הזה. א"כ יש לדון ס"ס להיתרא ספק א' שמא לא הי' הנפסקין באופן שיהי' נפסקין הפוסלין וכמבואר באו"ח סי' ל"ב סעי' ט"ז. וכן אם הי' מחקין שמא לא הי' בדרך שפוסלין וכמבואר שם סעי' כיז ומ"ש וגם הא יש חזקת כשרות להס"ת דאוקי אותה פעל חזקת כשרות דהי' להס"ת מכבר. וכמו בכל ספק דמוקמינן אותה על חזקת היתר הראשונה ואף אם נימא דזהו חזרה דאיתרעי עכ"ז מידי ספיקא לא נפיק וספק ב' שמא הי' גדול שהביא שתי שערות בפת שתיקן הס"ת והוי ס"ס מעליא להיתרא ואם הבחור אומר עכשיו שהין הנפסקים הפוסלים ואין לנו בירור אחר זולתו על עיקר הדבר. אך לדעת הרשב"א המובא ביו"ד סי' קכ"ז ש"ך ס"ק ט"ז דע"א נאמן לאסור. וזולת מה שיש לדון בזה גופא ספק ולצרפו לס"ס יש לנו בלא זה היתר פשוט משום דין ממה נפשך דאי נימא דלא הביא שערות עדיין א"כ קטן הוא ופסול להעיד כמבואר ביו"ד סי' קכ"ז סעי' ג' דקטן אין לו דין עד להיות נאמן באיסורין

ב) ועיקר החומרא מה דיש מקום להחמיר הוא דילמא הביא עכשיו בעת עדותו שתי שערות ומהימן בעדותו עכשיו לומר שהי' הנפסקין באופן שנפסל הס"ת א"כ ממילא בלא"ה אין מקום לחוש להחמיר בנ"ד כלל אף אם נימא כדברי רע"א דכתב דכה"ג הוי בכלל כל מילי דאורייתא דלא סמכינן על חזקה דרבא עכ"ז הא מבואר בח"מ סי' ל"ה סעי' א' דאם שהו מלבודקו זמן רב ובדקוהו ונמצאו לו שתי שערות הוא בחזקת גדול משעה שהי' לו י"ג שנים ומהני עדותו אף להוציא ממון ולא חשש לדעת הרמב"ן המובא בב"י אה"ע סי' מ"ג: ועיין באה"ע סי' ל"ז בב"ש ס"ק ה' מזה (ועיין בנו"ב במ"ק ח' ח"מ סי' ד' ובנו"ב מ"ק ח' אה"ע סי' ס"א מזה ובשער המשפט לח"מ סי' ל"ה. ובאגודת אזוב בדרוש עמק הלכה מזה). ובתשובת רע"א שם סי' ז' העלה דלענין תפילין יש לומר דגם הרמב"ן מודה דיש לסמוך על מה שבדקוהו עכשיו דיש לו שתי שערות דיש להכשיר גם התפילין שכתב קודם הבדיקה משנת י"ג ואילך ע"ש א"כ ה"ה בנ"ד לענין להכשיר הס"ת מה שתיקן מקודם הבדיקה כיון דנימא דעכשיו בעת עדותו הביא ב' שערות דמחזקינן דהי' לו ב"ש משנת י"ג ואילך וידעתי מה די"ל בזה דכזה מקרי חזקה דלא נתבררה בשעתה דעי"ז לא מחזקינן למפרע אך י"ל דיבדקו אותו עכשיו ויראו אם יש לו ב"ש א"כ יחזיקו ממילא כן למפרע. ואם אין לו ב' שערות א"כ ממילא אין לו נאמנות וכנ' וע"כ שפיר יש לדון להך ממנ"פ ויש להעיר מזה בסוגיא דנזיר (דף למ"ד ע"א) דאמרו שם אי אייתי במיצעי מאי כו' ופי' רש"י והתוס' שם אי דאייתי במיצעי אחר שהדירו אביו קודם שבא לב"ד ולא ידעינן אי הני שערות הוי בי' כשהדירו אביו או לא הוי בי' עד השתא כו' ומוכח דס"ל דאע"ג דנמצאו לו שערות עכשיו אין מחזיקין אותו בגדול למפרע וסייעתא מזה לשיטת הסוברים דאין מחזיקין אותו בגדול למפרע אף שהביא עכשיו ב' שערות: ויש להאריך בכ"ז הרבה אכן לדינא העיקר כפי המבואר בח"מ סי' ל"ה כנ"ל

ג) והנה בעיקר מילתא דכתבתי למעלה דקטן פסול להעיד באיסורין וכמבואר ביו"ד סי' קכ"ז כנ"ל יש להעיר ממסכת תמיד פ"א משנה א' בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבהמ"ק כו' הרובים שומרים שם כו' ופי' המפרש והרע"ב שם דהם כהנים פחותים מי"ג שנים והנה מה דצריכין הכהנים לשמור הבהמ"ק זה נפיק שם מקראי וכמבואר שם בגמ' וקשה איך סמכין על שמירת הקטנים לצאת חובת שמירת המקדש המוטל על הכהנים מה"ת מצד גזה"כ הא קטנים אינם נאמנים לומר דישמרו ולא יהי' ישנים וכיוצא בזה ובמידי דאורייתא הא לא ספכינן על הקטנים ואל דלא שייך התם חשש