אם יעקב סח

(דף נ"א ע"א) מהו שתסייע שמאל לימין בכוס של ברכה, ולישב ב' ק' ע"פ ירושלמי

(ע"ב) בטעם דהשותה כפלים לא יברך

(דף נ"ב ע"ב) בדין פירורין שאין בהם כזית אם מותר לאבדן

(דף נ"ג ע"א) לתרץ האל"ב בענין היה מהלך בשוק של ע"ז ונתרצה להריח ה"ז חוטא

(דף נ"ד ע"א) במחלוקת הבבלי וירושלמי בה"ז תפלת שוא. ובדין ברכת ברוך שעשה לי נס אי רשות אי חובה בפלוגתא ירושלמי ובבלי ולתרץ ק' מהרש"א

(ע"ב) לבאר התוס' אימא ע"פ הטור וחי' רע"א בהא דצריך לאודויי קמי עשרה אי בעי תרי רבנן

(דף נ"ה ע"א) הרב עם תלמידיו צריך להתנהג ברבנות, ובביאור כל חלום ולא טוות. לתרץ הב"ר בהא שאין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו. ובסמיכות לבצלאל שבצל אל היה. לבאר חלמא טבא בדיחותא מפכחא לי'

(דף נ"ו ע"א) בדין תוכחה בהא דקאמר מסתייע תרין חזאי. ובסוגיא דאצטליק ונפל בתרין

(דף נ"ז ע"א) הרואה שעורים סרו עונתי' ע"פ הגמרא בכתובות בטעם המקיז דם, והרואה קרי עונותיו

מחולין

(ע"ב) ג' משיבין ההפרש בין משיבין למרחיבין, מרפאין את החולה ורפואתו רפואה דלכאורה שפת יתר הוא

(דף נ"ח ע"א) ההסבר דאשתני גופא אשתני קרבן בכתובות. לתרץ הרמב"ם שפסק לברך ברוך שנתן וגמרא דנא שפסק על חכמי ישראל ברוך שחלק, אפשר דלא ס"ל דבעי מעין ברכה כר"י רק כרבנן

(דף נ"ט ע"ב) לבאר דהבבלי ג"כ ס"ל כירושלמי לברך על מתנה הטו"מ

(דף ס' ע"ב) בדין תפילין אי עיקר מצוה הנחה אי ההידוק ולבאר מהבבלי וירושלמי דעיקר מצוה היא ההנחה. ולתרץ למה מביא הגמרא הסו"פ דלך ה' אזמרה כיון דלא דריש כלל ממנו. ולבאר סמיכות המאמרים לעולם יהא רגיל לומר כל מאי דעביד רחמנא לטב עם המאמר לעולם יהא דבריו של אדם מועטין ומאי אשמועינן במאמר השני הלא פסוק מפורש הוא

(דף ס"א ע"ב) בביאור הגמרא צדיקים יצ"ט שופטן כו'

(דף ס"ב ע"א) בענין קבלה דיסורים שתיקותא ומבעי רחמי

(ע"ב) לבאר ע"ד אגדה מאמ' ב"ק הוי מזבן מילי בדינרי

(דף ס"ג ע"ב) בענין פתח בכבוד תורה ודרש

(דף ס"ד) בסיומא דמסכת דבניך בתרא על בניך קמא ולהתאים הבבלי וירושלמי

בסוף הספר לתרץ הר"מ במ"ש טומאה דחוי' והיסח הדעת אסורה בתפילין ועוד כמה ק'. ולתרץ הרמב"ם שפ' כאביי הטעם דתפילין צריכין גוף נקי שלא יפיח בהן

לתרץ הגמרא דמנחות בתפילין ש"י אינה מעכב ש"ר כו' ולישב הרמב"ם שלא יהא סתירה ממ"ש בפיה"מ

ולבאר הירושלמי דר"י לשיטתו, ביומא (דף פ"ו ע"א) ה"ד חילול השם אמר ר"י כגון אנא דמסגינא ד' אמות בלא תפילין, ולתרץ קושית התוס' רי"ד ולבאר הגמרא מהירושלמי ולהביא ראי' מיו"ד סי' ל"ט ומחולין (דף ט"ו ע"א) כי מורי להו רב לתלמידיו מורי להו כר"מ וכי דרש בפרקא דריש כר"י

לוח השמטות עמוד 24 ע"ב שורה 33 בכלל ומה צורך לב"ד שאח"כ כצ"ל. עמוד 25 ע"ב שורה 23 ועי' ברש"י חולין דף י"ג ע"ב ד"ה ולא ובשבת דף י"ט ע"ב כצ"ל. עמוד 36 ע"א שורה 39 - 40 והקשה הרשב"א בתחילה אמר לא כצ"ל. עמוד 50 ע"ב שורה 1 מתניתין בנסי ישראל אבל בנסי יחיד כצ"ל. עמוד 63 ע"ב שורה 4 וכמו שאמרו לעיל במנחות (דף ל"ו ע"ב) כצ"ל. שם שורה 29 כמבואר בא"ח (סי' ל"ז ע"ב) אבל לדידהו כצ"ל. עמוד 65 ע"ב שורה 8 - 9 וכן כתב הב"י דלדידן דלאו גזרו כצ"ל.