עדות ביעקב ב

עדות ביעקב שאלה שאלתני ידידי לבאר לך בארוכה פרטי דיני עדות. פרטי עדות שאתה יכול להזימה ודו"ח וה"ס וכדומה. ולהעלות לך בזה דברים ברורים ואם יש לי בזה איזו חקירות חדשות. לא אמנע הטוב ממך מלהודיעד כל זה. ותשים מעיינך בזה. תשובה דע ידידי כי הקשית לשאול ממני כי דם ענינים עמוקים והרוצה לבארם מהראוי אשר יקדיש על זה עתות רבות ואנכי מוטרד מכל צד. בכ"ז למען אהבתך האמתית הקדשתי לי איזה שעות ביום בעיו ענינים אלו וכתבתי בעז"ה קונט' גדול בזה. וכללתי בזה הקונט', עול הרבה ענינים נחוצים אשר נסתעפו מאלו ענינים ולהקל מעליך חלקתיו למ"ב סימנים ובכל סימן וסימן רשמתי למעלה בקצרה תובן הענין אשר ע"ז יסוב הסימן ובמקום אשר סימן אחד דורש איזה ידיעה מסימנים הקודמים שגיתי דברי בראש הסימן בכדי אשר תוכל לראות כל סימן וסימן בפ"ע מכ"ז תדע כי יותר נכון אשר תשים עינך עליו בסידור נכון ויש איזה סימנים אשר הם כמו הקדמות לסימנים הבאים אחריהם והנה אולי תמצא מה מדברי באיזה ספר מספרי האחרונים אל תאשימני, כי אין דרכי, זאת ויהי' נא ה' בעזרי להוציא חוצה מחשבותי וחידושי אשר יתחדשו לי בעז"ה. ומדוע זה אתלבש בטלית שאינו שלי ולאשר הזכרתני במכתבך דיני עשאי"ל מתחילה התחלתי ג"כ ראש דברי בעשאי"ל היינו כי הבאתי איזו סוגיות אשר מראים לכאורה דהעיקר הוא דלא בעינן בממון עשאי"ל והנני מיישרם ומיישבם אולם זהו באור, חוצני ובאור פנימי בזה תראה לקמן (סימן כ"א). כי לרדת לעומק הענין א"א בלתי סימנים המקדימים את סימן הנ"ל. ואחרי אשר ידעתיך כי תשתוקק מעט לפלפול הנהוג לא מנעתי גם זה מאתך וכתבתי באיזה מקומות מעט עד"פ אמנם לא זהו עיקר כוונתי והנה אחרי אשר מלאתי רצונך וטרחתי ויגעתי עבורך תראה לעיין בזה בעומק כי הקונט' הזה נכתב בעומק גדול ואם תבחון את דרכי בקונט' הזה ותרגיל א"ע ללכת בדרך הזה או תצליח בעז"ה בלמודך. ואם תראה בסימנים הראשונים דברים כאלו אשר יוקשה לך אל תהיה נבהל להשיב כי יכול להיות שנכתב אודות זה בסימנים שאח"ז. ואחרי אשר הודעתיך כללות סדר הקונט' הזה אתחיל להעתיקהו בעזר ה' ומאת צורי וקוני אשאל עזר לבלי להכשל בדבורי ובלשוני: סימן א יחקור מכמה סוגיות דמכריחין לכאורה דבממון לא בעינן עדות שאתה יכול להזימה ומיישבם. איתא כסנהדרין (דף ל"א) ובב"ב ובנזיר אמר רשב"א לא נחלקו ב"ש וב"ה על שתי כתי עדים שאחת אומרת מאתים ואחת אומרת מנה שיש בכלל מאתים מנה על מה נחלקו על כת אחת שב"ש אומרים נחלקו עדותן וב"ה כו'. מבואר מכאן דבשתי כיתי עדים סברי כו"ע דגובין לכה"פ מנה משום דיש בכלל מאתים מנה וק"ל האיך גובין אף מנה והא הוי עדות שאי אי"ל דהלא ע"י עדות דמאתים בעצמן אי אפשר לגבות משום דכת השני' מכחישן וגובה אך בצירוף הכת של מנה והכת של מנה הא הוי עדות שאאי"ל דהא לולא העדות דמנה הי' גובה מאתים וא"כ כשיוזמו לא ישלמו דיאמרו הלא אלמלא עדות שלנו הי' משלם מאתים ולא הפסדנוהו ויקשה להנך דסוברים דגם בממון בעינן עשאי"ל ולא שייך לומר בזה משלשין בממון אחרי דהם כת מיוחדת ולקמן יבואר אם יש לחשבם עשאי"ל מצד דאם היו ניזומו כת השני' הי' מתקיים העדות ע"י]. ונראה לי לתרץ דיתיישב אף למאן דסוברים דבממון בעינן עשאי"ל די"ל דהכא חשיב עשאי"ל דהנה כל הטעם דבעינן עשאי"ל הוא בכדי שיפחדו להעיד לשקר משום דלמא יתזמו ויתגלה הדבר שהעידו לשקר דהנה זאת חזינן דהאורה האמינה לעדים המזימין אם מצד גזה"כ או מדינא [ע"ל בסימן כ"ו] נמצא דעדים דשייכי בהזמה הוי כמו דעבידא לגלויי חם משקרים דאם יבאו עדים ויזימום יתגלה דהעידו לשקר וע"כ י"ל דמשו"ה בעינן עשאי"ל בכדי דיהי' עבידא לגלויי דהא גם זולת זה הפרט נודע דמדאו' איכא נ"מ בין עבידא לגלויי או לא דהא ע"א אינו נאמן מה"ת וכמו דכתיב לא יקום ע"א באיש כו' ובכ"ז היכא דעל"ג מהימן ע"א וכמו דאיתא בר"ה (דף כ"ב ע"ב) אלא אפי' אינש דעלמא נמי מהימן מ"ט כל מלתא דעל"ג לא משקרי בה אינשי והתם מדאו' קאמרינן ועי' ירושלמי (פ"ג דיומא) הא דהקשו שם על הא דאיתא במתני' הרואה אומר ברקאי ועד אחד נאמן שני' היא הכא שאת יכול לעמוד עליו וחש לומר עד כו' ומסיימו אח"כ אמר ע"א נולד איש פלוני בשבת מלין אותו על פיו והיינו משום דעל"ג וכמו דמהימן לומר ברקאי ועי' ירושלמי ר"ה (פ"ב ה"א) דמבואר שם ג"כ כך. ואף דבע"א של אשה מצרפינן טעמא דדייקה ומינסבה ולא סמכינן על טעם דעל"ג לחוד היינו משום דהתם לא ברירא הדבר דיתגלה דאולי לא יבא אבל הכא ודאי דיתגלה. וכמו דמוכח מקו' הירושלמי וחש לומר עד דהוא עלול כו'. היינו דמקשי האיך ע"א נאמן דלמא לא יתגלה הדבר הרי דאינו נאמן אלא באופן דיתגלה הדבר בודאי ועיין טו"א בר"ה (דף הנ"ל) בד"ה כי אתא דמשמע מדבריו דמדמי להדדי עדות אשה ועדות חודש אמנם באמת אינו מוכרח וכנ"ל ועי' בכורות (דף ל"ו ע"א נאמן הכהן לומר כו' מ"ט כל מלתא דעל"ג כו' וע"ש ע"ב בתוד"ה והלכתא ודבריהם צע"ק ואולי אם נסכים דע"א באשה הוא מדאורייתא נימא דבאמת הוא מה"ט מחמת דעל"ג [ומקושית הירושלמי וחש לומר כו' יש לחלק כמובן]. ועי' יבמות (דף פ"ד ע"ב) ועי' ירושלמי שם אלמא ע"א נאמן וי"ל מדאורייתא ואזיל לשיטתו ועי' רמב"ם (פ"ג מהל' קה"ח ופי"ג מהל' גירושין) ועי' נו"ב מ"ק (חאה"ע סי' ל"ג) ועי' קדו' (דף ס"ו ע"א) ושם בתוס' ועיין תשובת הריב"ש (סי' קנ"ה)