דבר אליהו (קלאצקין) ריד

בענין מה שביארתי בספרי אמרי שפר סימן פ"ו בהסוגיא דמנחות ד' כ"ג. נלע"ד ע"ד קושיית המל"מ פ"א ממשכב ומושב מההיא דסוף תמורה דפריך וליבטל שק ברובא, והא דמי לטומאת משא כיון שנהנה בב"א מן הבגד, ותירץ דהא דלא בטיל הוי רק מדרבנן, ודבריו צריכין ביאור דאכתי מאי פריך דליבטל ברובא, ולכאו' י"ל דהכי פריך דכיון דמה"ת בטיל ברובא אמאי קתני ידלק דמשמע דוקא שריפה. ומשני בצפורתא דלא בטיל גם מה"ת. ובזה יש מקום ליישב הא דמקשה צפורתא ולשלפינהו ומסיק אם אפשר לשלופינהו מוטב ואם לאו אוקמה כר"י דאמר אם רוצה להחמיר על עצמו ולשרוף הנקברין רשאי. וע' פרש"י ותוס' דהא דאוקמה כר"י לא קאי על הקושיא דליבטל ברובא ולפמ"ש אולי י"ל דכיון דכל הקושיא דליבטל ברובא. הוי אהא דקתני ידליק, דהוי לומר דדוקא טעון שריפה דאלת"ה מאי קמ"ל כיון דמיירי בנזיר טהור דגם מה"ת דינו בשריפה ומהכ"ת נימא דעתה לא יוכל לשורפו. ופריך הש"ס דכיון דבטיל ברובא מה"ת. לא הוי אלא איסור דרבנן. דהשבתתו בכל דבר כמו חמץ קודם שש שעות דהוי מדרבנן והשבתתו בכל דבר. ע' פסחים ד' י"ב, גם דדוקא לענין איסור שייך לומר דלא בטיל משום שנהנה מכל הבגד. אבל לגבי שריפה הלא אינו יודע מקום האיסור ועל מה יחול מצות שריפה, וא"כ שפיר משני הש"ס הא מני ר"י היא וה"פ דמיירי בנזיר טמא דהוי מהנקברין. ומ"מ תני ידלק להשמיענו דרשאי לשרפו לר"י. אבל לרבנן אסור לשרפו משום דאתי לאתהנויי מאפרו. דהא ביארו התוס' שהנקברין דליכא מצוה לשורפן לכן משיך איסורייהו. וא"כ גם אי האיסור רק מדרבנן מ"מ משיך האיסור כיון דליכא מצות שריפה וגם האפר יהא אסור, והא דקאמר דאם אפשר לשלפינהו מוטב ואם לאו כו' יש לפרש דה"ק אם אפשר לשלוף כל החוטין גם היתר על הצורה. ודאי א"ש אפי' לרבנן, ואם לאו דרק הצורה יכול לשלוף. מ"מ לא יקשה ליבטל ברובא ולא יצטרך שריפה דוקא. דהא מני ר"י הוא ואשמועי' דיכול לשרפו. ובזה מיושב מה שקשה דמאי פריך תנן שער הנזיר יקבר ורמנהו האורג כו' ידלק השק. דמאי קושיא דנימא לעולם שער נזיר ופט"ח יקבר דוקא ומ"מ אחר שנארגו בבגד יכול לשורפן. דאין חשש שיבא ליהנות מאפרן כיון שנתבטל ברובא. ואפי' אם נוקי בצפורתא הא לאחר שנדלק אין כאן צורת ציפור ובטל. ולכן תני גבי אורג דידלק דהיינו שרשאי לידלק. וביו"ד (ס' ק"י) דבע"ח שנתערבו באחרות ונשחטו אפי' אחר שנודע התערובת בטלין. ואינו מבטל איסור לכתחילה. דאין כוונתו לבטל האיסור אלא לבטל מהעולם ובזה מיושב מה שתירץ הש"ס כאן בשק כו'. ומשום דאי נימא יקבר אתי אינש ומתהני בה כו'. דקשה הא כנגד זה אי ישרף יש תקלה באפר. דלפ"ז א"ש דבעת שיהא אפר יהא כבר בטל. וכיון דאין חשש הנאת האפר. ישרף דוקא שלא יבא להנות. (ולכאו' להמל"מ דגם בלא צפורתא אסור מדרבנן. יאסור לשורפו דהא אפי' אחר שישרף יהא אסור ליהנות ממנו בבת אחת. וא"כ יבא לידי תקלה ליהנות מהאפר בב"א) וכן מיושב בזה מה שקשה לכאו' עמ"ש לשלופינהו. דהא אין מבטלין איסור לכתחילה ע' ס' ק"א ס"ו דהוא שנתרסקו שלא במתכוין לבטל האיסור. ודוחק לחלק דהכא ממילא יתבטל הנותר ולא יעשה מעשה. דהא אכתי מבטל בידים חשיבות האיסור הנותר. ולפמ"ש ניחא דהא האיסור לא יתבטל. רק דלא יצטרך שריפה. ושפיר מקשה לשלופינהי ואמאי נקט ידלק השק. דהא כל השק א"צ שריפה כיון דאפשר לשלוף הדבר החשוב ודמי כעומד בפ"ע

הנני בברכת הודאה להי"ת אשר שם חלקי מיושבי בהמ"ד ואשר חנן אותי להבין ולבאר דברי רז"ל בכמה מקומות, וכבר ארז"ל מה אומנתו של אדם בעוה"ז ישים עצמו כאלם יכול אף לדברי תורה ת"ל צדק תדברון, וביארתי בהקדמת ספרי "אבן הראשה" דהיינו דקמ"ל שלא יחשוש פן ע"י התשובות בד"ת יבא לגיאות והתנשאות וע' ירוש' פ' מצות חליצה, ודכמו"כ יל"פ עפמ"ש בשבת דל"א עמש"ש. והנה מהלשון "מה אומנתו" (ובפרש"י שהיא אומנות יפה) נשמע שלא יהא זה בדרך שוא"ת רק בקום ועשה וכמעשה האומן ברוח תבונה. וע' כתובות ד"ה וסוף מכות, וע' פסחי' ד"נ פרש"י ד"ה שפל ונשכר, ולכאו' שאני הא דלעולם יעסוק כו' דהוי בקו"ע משא"כ בשוא"ת מתוך עצלות וע"ש בתוס', ונלע"ד דמ"ש דכל יומא נמי כו' היינו רק דמפני עצלות לא עבדן כדבעי וע' שבת דל"ב, ודמ"מ עסקו בטורח אפייה וכה"ג וכדמוכח ממ"ש בב"מ דנ"ט כמו שביארתי בספרי א"פ ס' ל"ג וע' תענית דכ"ג, ובמעלי שבתא שבתו גם מהמלאכות שהיו עושות תמיד רק דכיון שגם בימי החול התרשלו במלאכתן ממילא מה ששבתו בע"ש הוא מתאים לטבען משא"כ הזריזות תמיד במלאכתן ובכ"ז במעלי שבתא לא עבדו שגדולות יותר במעלה. ועד"ז מ"ש מה אומנתו כו' שיהא דרך אומנות. וע' ברכות דכ"ח פרש"י ד"ה מיושבי קרנות, ומשום דגם בהו איכא מאן דגמיר וכמ"ש בסנהדרין ד"ג רק שאין עוסקי' בכך וע' שבת די"א. ועמ"ש הס"ח סתק"ל שיש לכל תלמיד לכתוב בספר את אשר חננו ה' לחדש ובספרי "אבן פנה" ס' י"ג וסמ"א ביארתי מ"ש בסנהדרין ד"ק עמש"ש

והנה הדפסתי רק חלק קטן משו"ת וחדושים שלי, והספר הזה "דבר אליהו" כבר נגמר בדפוס מעשה המאטריצין וכדומה זה יותר מחצי שנה ולזאת נאלצתי לגמור ההדפסה בעת שאין השעה מוכשרת לזה, והנני בזה בבקשתי מכבוד הרבנים הפונים אלי בשאלותיהם כי יסלחו לי אשר אינני משיב להם ומאד יקר אצלי כבודם כבוד התורה ורק מפני חולשת כחי קשה עלי הכתיבה ומלאכת סדור הדברים, והגם שאני קורא ומעיין בדבריהם ורושם על הספר הנלע"ד אין בכחי לברר הענין בכל פרטיו ולהעתיק בסדר נכון, ולהשיב בקצרה להלכה למעשה אין בזה תועלת וספרי הקצורים מצוים, ורק לפעמים השבתי להשואלים בקצרה ואצלי רשמתי בארוכה אך בלא משטר וסדרים. ובעת ההדפסה עמלתי ויגעתי לסדרם ופעמים שבעת מלאכת הסדור הוספתי בעז"ה תוספת מרובה על העיקר, ולחסדי ה' וישועתו אצפה כי יחנני ויעזרני להדפיס מרבית השו"ת וחדושים אשר אתי, וגם את ספרי בביאורי מקראי קדש ומילי דאגדתא ויאיר עיני במאור תורתו אשר זאת היא נחמתי בעניי, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. דברי המצפה ומיחל לישועת ד' וחסדיו כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו אליהו קלאצקין החופ"ק לובלין בעהמ"ח ספר "אבן הראשה" וספר "אמרי שפר" וספר "אבן פנה".