דבר אליהו (קלאצקין) קפז

לפי הלכה דקיי"ל כרבנן דס"ל דבמוסיף לא בעינן שיהא דוקא משם אחד, א"כ לא צריך לאוקמי שיש ברא לסבא דהא לרבנן גם בלא זה סגי מה שניתוסף עלי' איסור משום נשואי הזקן לאחי הזקן משום אשת אח, והרמב"ם חשיב מספר החטאות שיכול למצוא לגבי דידי' בלבד, אף דלגבי דידה יחסר ממנין החטאות דהא כלתו ואשת אב אי לית ברא לסבא הוי לגבי דידה איסור כולל משני שמות דאף לרבנן לא אמרינן מגו עכ"ז חשיב למנות מה שיוכל ע"י ביאה אחת להתחייב ויפרש דלגבי דידי' יוכל לחייב בשמונה חטאות

יח] ולפי האמור מתורץ תמיהת השעה"מ פי"ז מהל' א"ב על הלח"מ שכתב בפ"ב ליישב מה שלא השיג הראב"ד על הרמב"ם מה שכתב הבא על אמו חייב ב' שאינו אלא לקוברו בין ר"ג כמו שהשיג הראב"ד במ"ש הרמב"ם הבא על בתו מנשואתו חייב ב' והשיג הראב"ד דאלו הב' אינם אלא לקוברו בר"ג, ותירץ דהראב"ד סובר שאם נשא אשה ואח"כ בא על בתה אינו חייב אלא משום אשה ובתה לבד, וא"כ לא משכחת דיהי' חייב ב' אלא כשאנס אשה וילדה בת ונאסרה משום בתו ואח"כ נשא האנוסה ונאסרה משום בתו ומשום בת אשתו, והשתא ודאי אינו חייב ב' חטאות משום דאאחע"א דהא האיסור אינו בב"א, והקשה השעה"מ שהרי איסור כולל הוא כשנשא האנוסה מגו דאיתסר בשאר קרובות נאסר בבתו משום בת אשתו דקימ"ל כרבנן דר"י ואע"ג דאינן משם אחד עכ"ל, ולפמ"ש הא מוכרח דהרמב"ם ס"ל דגם רבנן מודין דבאיסור כולל בעינן דוקא משם אחד ורק באיסור מוסיף פליגי על ר"י דלדידהו חשיב איסור מוסיף אף דהוי משני שמות, ור"י במוסיף נמי בעינן שיהי' דוקא משם אחד, ואתי שפיר הראב"ד לפמ"ש הלח"מ דכיון דלא משכחת דיהי' חייב ב' רק אם אנס וילדה ואח"כ נשא את האנוסה, א"כ לא באו בב"א ותו אאחע"א דהא הוי כולל משני שמות דכ"ע מודו והוי רק לקוברו בין ר"ג, אבל באמו דבאו בב"א חייב שתים

יט] ומכל המבואר בזה נמצא ביאור לדברי המהרי"ט בחידושיו לקדושין ע"ח בהא דאמר ר"א כהן הבא על אחותו זונה משוי לה חללה לא משוי לה חזר ובא עליה עשאה חללה, וכתב המהרי"ט וז"ל וא"ת והא אמרינן לעיל דאין איסור אלמנה חל על איסור אחות ה"נ היכי חייל איסור זונה למשוי לה חללה בתר הכי ומשם הרא"ש אמרו דמיירי כשהביא ב' שערות אחר שנעשה חללה משמע דרוצה לפרש דבא עליה כשהוא קטן בן ט' שנה דעשאה זונה בביאתו ולאו בת עונשין היא עכ"ל, ושתי תמיהות בדבריו חדא מאי קושיא היכי חייל איסור זונה למשוי לה חללה כמו דלא חייל אלמנה על אחות, דהא לא דמי דהתם קאי לחייב הכ"ג מלקות שתים עליה על איסור אחות ואלמנה, שפיר אמרינן דאאחע"א ולא לקי על לאו דאלמנה לכ"ג, אבל הכא הא בביאתו הראשונה שבא על אחותו שהיא מחייבי כריתות משוי לה לזונה כמו דמרבינן לכל ח"כ דנעשית זונה עיין ברש"י יבמות ס"ח ע"ב ובתוס' שם ובהרמב"ם ובשו"ע להלכה, וא"כ כיון דנעשתה זונה אח"כ שבא עלי' אחי' הכהן עוד הפעם אף דלא לקי משום זונה דאאחע"א עכ"ז מי גרע אם בא עלי' כהן קטן דלא בר עונשין עכ"ז הוי חללה כמ"ש בשו"ע אה"ע סימן ז' סי"ב איזה חללה כו' והוא שיהיו הכהן מבן ט' שנים ויום אחד ולמעלה והנבעלת מבת ג' שנים ויום א' ומעלה עיי"ש ומקור הדין ממשנה נדה מ"ה, חזינן דלא תלי במה שחייב על ביאה זו רק אם ביאה כזו בגדול הוי זונה או חללה בקטן ג"כ משוי לה לזונה וחללה, וא"כ מדוע נימא דבביאתו השני' משום דלא לקי לא יעשנה חללה, ועוד אינו מובן דבהתירוץ משם הרא"ש מתחיל שבא עלי' כשהוא קטן, ומסיים ולאו בת עונשין היא

אולם לפמש"ל דשאני הא דלא חייל משום אאחע"א דמיקרי דהאיסור אינו בעולם על מה לחול דלא מיקרי מוסיף או כולל אם מוסיף או כולל אנשים שיש עליהם איסור מקודם משום איסור הראשון משא"כ אם יש קטן אף דעכשיו לאו בר עונשין עכ"ז מיקרי איסור מוסיף מהשתא על הגדול מגו דנתוסף איסור לגבי הקטן לכשיגיע לכלל מצות משום דהאיסור ישנו בעולם על מה לחול רק קטנותו מעכבת כמ"ש הרמ"ע מפאנו וכדמוכח מפה"מ להרמב"ם בכריתות דאם יש ברא קטן לסבא מיקרי מוסיף מהשתא אף דס"ל להרמב"ם דבמוסיף וכולל בעינן שיהי' האנשים מצויין בעולם והקטן הא לא יתחייב עכ"ז כיון דאין ד"א מעכב רק קטנותו חשבינן כמו שיש האיסור על מה לחול, ותמוה לי דברי המנחת חינוך במצוה ק"צ גבי ערות אמך דאם נולד בן מאנוסתו ולאחר שהגדיל הבן נשאה אביו דאינו חייב שתים רק כשיש בנים לאב מאשה אחרת הוי אשת אביו איסור מוסיף ואם אין לו שנים וקרובים אאחע"א ואם אח"כ נולד לו בנים הדר הוי לי' מוסיף וחייב שתים ודוקא שבא עלי' לאחר שנעשה הבן הנולד אח"כ ט' שנים ויום אחד דקודם לכן אין איסור ביאה עכ"ל, ודבריו תמוהין דזה מהני רק לחייב אותה שתים דמשוי לגבי דידה לאיסור כולל מגו דהיא תאסרה בהקטן הנולד שהוא בן ט' שנים ויום א' משום אשת אב אסורה בבנה נמי משום אשת אב, אבל לגבי בנה לא מהני מידי שיהי' הוא חייב שתים עליה במה שיהי' הקטן הנולד בן ט' שנים ויום א' דהא לגבי דידי' הוי היא חתיכה דאיסורה והוי איסור מוסיף מה שיתוסף עליה איסור שאנשים אחרים אסורים בה, והבן הנולד כל זמן שלא הגיע לכלל מצות לא אסור בה. אבל באמת לא צריכי כולי האי אף שיהא בן ט' שנים ויום א' דאשתמיטתי' תשו' הרמ"ע מפאנו ופה"מ להרמב"ם כמש"ל דמפורש דאף דעוד לא הגיע לט' שנים עכ"ז חשבינן מוסיף מהשתא כשנולד כיון שיתוסף איסור לכשיגיע לכלל מצות וז"ל הרמ"ע מפאנו אף שאין חיוב בהן עד שיגדלו איסורא מיהא איכא שאין בו חיוב עכשיו ועתיד להיות לאח"ז והדברים פשוטים עכ"ל ועיי"ש שבין בכולל ובמוסיף כן ואף אם הנולד בן יום אחד יתחדש האיסור כולל או מוסיף], ולפי"ז עולה יפה דברי המהרי"ט דשפיר הקשה אמאי בביאה שני' משוי לה חללה הא איסור זונה ליכא גבי אחי' משום דאאחע"א וא"כ הוי כמו שהאיסור אינו בעולם כמש"ל וא"כ לא בעל זונה דתתחללה, וניחא התירוץ משם הרא"ש דבא עלי' כשהוא קטן וא"כ ליכא מה שימנע מלחול איסור זונה רק הקטנות וזה הוי כישנו בעולם האיסור ושני האיסורים ראוים לחול עליו לכשיגדל ע"כ משוי לה לחללה כמו כל כהן קטן שבא על זונה אף דלאו בר עונשין עכ"ז משוי לה חללה, ואך אם היא גדולה ויש עליה איסור אחות אאחע"א ולא חייל עלי' איסור זונה על איסור אחות ולא הוי לגבי אחיה זונה, וא"כ אף דאחי' הוא כהן קטן ואינו בר עונשין ולא יעכב איסור אחותו את איסור זונה מלחול עכ"ז הוא לא עושה איסור דהשתא לא מחייב, ולגבי דידה אאחע"א ולא הוית זונה לגבי אחי' ע"כ אינה מחוללת בביאתו, ואף דכל היכי דהוא מוזהר היא מוזהרת הוא רק אם הוא גדול ומוזהר, אבל הכא דהוא קטן ע"כ כל הזהרה משום לתא דידה וכיון דהיא גדולה ואאחע"א ליכא עליה איסור זונה לגבי ביאה דידי' ע"כ מסיים המהרי"ט ולאו בת עונשין היא, דבעינן שגם היא תהי' קטנה וראוי לחול עליהם שני איסורין בב"א לכשיגדלו ומיקרי עתה שישנו האסורים בעולם כיון דרק הקטנות מעכב ועומד לחול לכשיגדלו הויא זונה בביאה ראשונה ובביאה שני' חללה כמו כל כהן קטן שבא על הקטנה מאיסורי כהונה