דבר אליהו (קלאצקין) קפה

איסור הראשון ואוסר החתיכה במה שהיתה מותרת קודם שבא האיסור האחרון עכ"ל מדייק רש"י דדוקא בכה"ג מיקרי מוסיף דהא כן הסברא דמשום זה דפעל איסור האחרון לאסור על החתיכה את דבר המותר חל נמי למה שאסר מחמת איסור הראשון, אבל אי בלאו איסור השני הי' ג"כ אסור משום איסור הראשון אף דבאו בב"א לדבר המותר עכ"ז מה פעל האיסור השני איזה איסור חדש, ואך באיסור כולל יש לחלק ולאמר דגם בכה"ג אם יהי' נולד אח"כ חתיכות מותרות ויהי' שני איסורין באים עליהם בב"א אמרינן כולל מגו דמשום שם איסור השני נתחייב בבאו בב"א על החתיכה החדשה ופעל שיתחייב ג"כ משום שם זה גוררת להתחייב משום שם זה השני על החתיכה שישנו בעולם ואסורה מכבר מחמת איסור הראשון, דכולל על גברא חזינן רק דאיסור השני יחייבו על החתיכות אחרות ואותה גוררת ע"י מגו לזו עמהם, ומה לי אם יחייב משום שם זה לבד על החתיכות אחרות או שבא עם עוד איסור בב"א כיון דעל החתיכה האסורה לא דנין רק אם במק"א שם זה יחייבו ובכה"ג ג"כ שם זה יחייבו, ועיין בפרש"י יבמות ל"ב ע"ב ד"ה איסור דמדייק שמוסיף דוקא במותרת עליו, ובכולל שיחול על חתיכות אחרות עיי"ש ולא התנה בכולל שיחול על חתיכות אחרות שיהיו מותרות מחמת איסור הראשון, וע"כ דשאני מוסיף דהוי על החתיכה עצמה צריך להוסיף איסור חדש מה שע"י איסור הראשון הי' מותר אבל בכולל הקפדה רק שמשום שם זה יתחייב וא"כ כיון דשם זה יש מקום להתחייב לא איכפת לן אף אם באו בב"א עם איסור הראשון כגון שנולדו חתיכות עכ"ז גוררת להתחייב משום שם זה גם על החתיכה שכבר אסורה משום איסור הראשון

יד] ועתה נבוא ליישב דברי הרמב"ם דלא הוי סתירה לסברת מרן הגרע"א זצ"ל וגם מיושב קושית התוי"ט על הרמב"ם, דהנה הרמ"ע מפאנו בתשו' סימן קכ"ג כתב דכולל ומוסיף לאיש לא שוה לאשה, דמה שהוא כולל לאיש הוי מוסיף לגבי אשה ומוסיף לאיש הוי כולל לגבי אשה, דלגבי דידי' הוי היא חתיכה דאסורה, וגבי דידה הוי הוא חתיכה דאסורה, לכך לא משכחת שיהי' שוה כגון אחות אשה ונעשית אשת איש דלגבי דידי' דהוי' היא חתיכה דאסור' הוי איסור מוסיף כיון דאיתוסף עליה איסור לכ"ע איתוסף נמי לגבי דידי', וגבי דידה הוי הוא החתיכה דאסורה הוי כולל מגו דמחמת איסור אשת איש אסורה באחריני אסורה גם בו, וכן להיפך עיי"ש ועיין בתשו' נו"ב תנינא או"ח סימן ק"כ דמחדש מעצמו, ולא ראה תשו' רמ"ע מפאנו ובמקנה קדושין ע"ז בד"ה פרט לאלמנה לכ"ג השתמש בסברא זו ג"כ עיי"ש, ואנכי המתקתי בזה מה שכתב רש"י בסנהדרין צ' ע"א סוף הפרק ד"ה לאחיו ולא לאחותו, וז"ל כל היכי דבעדותן מחייבינן איש ואשה ודינן חלוק כהכא לו הוקשו עכ"ל ולא מצאנו בדוכתא אחרינא לבר מבת כהן, אולם לפי הנ"ל הא באשת איש ונעשית חמותו דהוי לגבי איש כולל דאסור בשאר קרובות ולא הוי משם אחד לא חשיב איסור כולל כמ"ש התוס' ביבמות ל"ב ע"ב ד"ה איסור כולל דאינו משם אחד כגון א"א ונעשית חמותו לא חשיב איסור כולל, משא"כ באיסור מוסיף חשיב אף דהוי משני שמות כדמוכח מכריתות דחייב משום כלתו אף דהוי האיסור מוסיף על האחרון משום אשת אח אמרינן מגו לאסור עליו משום כלתו עיי"ש וגם התוס' בכריתות כתבו כן. וא"כ בא"א ונעשית חמותו דלגבי דידי' דהוי היא החתיכה דאסורה הוי איסור כולל משני שמות ולא חשיב וחייב רק משום א"א דבחנק אבל גבי דידה דהוי הוא החתיכה דאסורה הוי איסור מוסיף מגו דאיתוסף עליו משום קדושין אלו שקידש עבפה איסור שאר קרובות נתוסף גם עליו משום איסור חמותו וחייבת בשריפה, דבאיסור מוסיף אמרינן מגו אף דהוי משני שמות, והשתא אם העדים שהעידו עליהם הוזמו דנין אותם בחנק דלאחיו ולא לאחותו. ומוכח דגם רש"י ס"ל כהרמ"ע מפאנו בסברא זו, ולפ"ז שפיר נוכל לאמר דגם הרמב"ם ס"ל ג"כ ההבדל הנ"ל בין כולל למוסיף ובזה יבאו כל דברי הרמב"ם על נכון בס"ד, דבהמשנה דכריתות דחפץ לחשוב מספר החטאות דיהי' שוה בהם האיש והאשה וע"כ אמר המשנה דחייב שש חטאות האיש והאשה אף דעתה שבעה אסורים כמו שהקשה התוס' שם על הגורסין אחות אשה הא הוי שבע ולכך לא גרסי ועיין בתוי"ט, ואמנם לפי זה ניחא הגירסא ועכ"ז ששה הוי דהא כלתו היא רק גבי איש שייך משום דהוי מוסיף מגו דתאסר על האחין משום אשת אח וניתוסף עליה איסור תאסר עליו משום כלתו ואף דהוי משני שמות אמרינן מוסיף כמ"ש התוס' יבמות הנ"ל אבל לגבי דידה דהוי הוא החתיכה דאסורה הוי כולל מגו דאסורה באחי בעלה משום אשת אח אסורה בחותנה משום כלתו ולא חשיב איסור כולל משני שמות ולא חל עלי' וכיון דדל כלתו לגבי דידה אם לא גרסי אחות אשה ישאר אצלה רק חמש, ע"כ אתי שפיר הגירסא אחות אשה בכדי שיכול לאוקמי דגם היא תחייבה בשש חטאות ובאמת האיש יחייב בשבעה חטאות ור"י דאמר אם עבר הזקן ונשאה חייב עליה משום אשת אב באמת לגבי דידי' דהוי היא החתיכה דאסורה אף אי לית בן קטן לסבא הוי מוסיף משום דכיון דאיתוסף עלי' איסור לגבי אחי הזקן משום אשת אח כמ"ש הרמב"ם בהל' שגגות ניתוסף גם לגבי דידי' משום אשת אב ואף דהוי משני שמות הא אמרינן באיסור מוסיף בכה"ג ושפיר חייב האיש, אבל לגבי האשה דהוי הוא החתיכה דאסורה א"כ הוי כולל מגו דאסורה באחי הזקן משום אשת אח אסורה גם בו משום אשת אב והוי כולל משני שמות הא לא אמרינן כולל כהאי, וא"כ לא מוסיף ר' יוסי לגבי דידה שום איסור בהא דעבר הזקן ולכך פריך מאי איסור מוסיף איכא הכא ולא הכונה דיהא איסור מוסיף אלא כלומר מאי איתוסף חומרא זו לגבי דידה כמ"ש התוס' חולין ק"א ד"ה איסור לא חשיב בכך איסור מוסיף כו' דהא כולל אלא כלומר דאיתוסף חומרא זו עיי"ש וכן פרש"י בכריתות ד' י"ד ע"א מגו דאסור בחתיכות טהורות איתוסף כו' ופרש"י והיינו כולל, וכן מפרשים בהרבה מקומות נושאי כלי הרמב"ם בהא דכתב הרמב"ם מוסיף והכונה דאיתוסף חומרא זו והוא איסור כולל, והשתא מתרץ הגמ' שפיר דאית ברא לסבא ומגו דחל על הקטן בב"א דהיא תאסר בו בשני איסורין בב"א ותהי' חייבת גם משום שם אשת אב על הקטן גוררת נמי איסור שם זה על יעקב להתחייב עליו משום אשת אב דכפי מה שפרשתי דבכולל לא איכפת לן אם אף בלא איסור השני היתה אסורה רק כיון דמשום זה השם מאיסור השני חייבת ג"כ וחייל עלה להתחייב על החתיכה החדשה משום שם איסור השני גריר לחייבם משום שם זה גם בחתיכה האסורה כמש"ל ולגבי דידי' אף דלא חשיב איסור מוסיף בכה"ג כמ"ש כפי סברת מרן הגרע"א זצ"ל משום דלא נתוסף שום איסור מחמת איסור השני בדבר המותר דבלא"ה הא הדברים החדשים אסורים עלה משום איסור הראשון עכ"ז הא הוי לגבי דידי' איסור מוסיף מטעם אחר דהא אף בלא הבן קטן לסבא איתוסיף עלה איסור לגבי אחי הזקן משום אשת אח מפני נשואי יצחק נתוסף גם לגבי יעקב משום אשת אב דבמוסיף אמרינן מגו אף אי הוי משני שמות, וא"כ אין שום סתירה מפה"מ להרמב"ם הנ"ל לסברת מרן הגרע"א בדו"ח וגבי איסור מוסיף דכל הצורך לבן קטן הוא משום לתא דידה דישתכח גם לגבה שבע חטאות משום איסור