דבר אברהם - ג כה

א' מוציא הנרות ומכניסן כשהן דולקים, והא דאמרינן שלא יתקן מבחוץ ויכניס התם הכי קאמר שלא יוציא המנורה ונרותיה לחוץ ויכניסנה כשהיא נעקרת ויניחנה במקומה אבל ידליק נרותיה בחוץ ויכניסם בבת אתת, ולכאורה הי' נראה ביאור דבריו דעל הדלקה בחוץ אין קפידא, אי משום דהדלקה לאו עבודה היא או מטעם אחר, ועיקר הקפידא הוא רק על סידור הנרות על גבי הקנים או גם על שאר עניני ההטבה כמו נתינת פתילה ושמן שהן עבודות וצריכות להיות לפני ה' דוקא, ולכן כשהוציא הגרות לחוץ והדליקן ואח"כ סידרן בפנים אין כאן מתקן בחוץ, אבל כשהוציא כל המנורה והדליקה או סדרה שם והכניסה והניחה במקומה נהי דאין קפידא מצד ההדלקה בחוץ מ"מ מצד הסידור איכא קפידא. ואפילו סדרה מתחלה בפנים אפ"ל כיון שהוציאה כולה וחזר והכניסה בטל הסידור הראשון שהרי הוציאה ממקומה ועכשיו צריכה סידור חדש לפני ה', תו דלא צריך סידור חדש ומיירי רק שסידרה בחוץ]. ולפי"ז שוב הי' מיושב דברי הרמב"ם דזהו רק לתנא דספרי דסבר דאין הגרות קבועים כמו שהוכיח הראב"ד בתר הכי וי"ל שיש חיוב סידור לפני ה', אבל להרמב"ם דפסק דנרותיה קבועים בה הרי אין שום חיוב סידור וכיון דמצד ההדלקה אין קפידא בחוץ ממילא יכול להוציא גם כל המנורה ולהדליקה בחוץ, ואי משום נתינת פתילה ושמן מיירי שנתון לפני ה' ואף שצידדנו למעלה להראב"ד בדרך אחת דבהוציאה לחוץ י"ל דבטל הסידור וצריך סידור מחדש לפני ה', משום דמה שהיא סדורה עכשיו אינו ע"י הסידור הראשון שהי' תחלה לפני ה' אלא ע"י הכנסתה עכשיו מחדש כולה בב"א, וא"כ לענין נתינת שמן ופתילה נמי נימא הכי וממילא ההדלקה פסולה דצריך לכבותה וליתן מחדש שמן ופתילה לפני ה', הנה מלבד די"ל דהרמב"ם סבר דאין קפידא בזה ולא בטל הסידור למאן דאית לי' סידור ונתינת שמן ופתילה לדידן ע"י הוצאה לחוץ, ולהראב"ד י"ל דמשו"ה הפליג באמת דאינו מדליק לכתחילה אלא שאם הדליק כשרה וסבר דתיקון בחוץ אינו פוסל בדיעבד כמו שהראינו פנים לעיל אות י"ד, מלבד זה הרי בע"כ עתה צ"ל דלענין נתינת שמן ופתילה מיהא גם הראב"ד מודה שאין ההוצאה לחוץ מבטלן ואי"צ לעשותן מחדש לפני ה', דאל"כ האיך כתב דהו"א שכהן מכניס נרות דולקים ומסדרן, והחילוק שבין סידור הנרות ובין נתינו, שמן ופתילה לענין זה קל ואין להאריך בו]. אבל אם היתה כן כונת הראב"ד ז"ל לחלק בין הדלקה לשאר הטבות לא הי' לו להאריך והכי הו"ל למימר דעל הדלקה בחוץ אין קפידא ובלבד שיסדר לפני ה', ומאריכות דבריו נראה יותר דעל הדלקה שייך נמי שלא יתקן בחוץ וכוונה אחרת לוטה בדבריו. ולכאורה הי' אפ"ל דסבר דאין קפידא אלא על גמר העריכה ולכן כשמדליק הנרות בחוץ לא איכפת לן דאכתי יגמור העריכה דהיינו סידור הנרות ע"ג הקנים לפני ה' ורק כשמוציאה כולה לחוץ ומדליקה ומכניסה כך הרי נגמרה העריכה בחוץ דמה שמכניסה כולה אין זה מדין העריכה שיעמיד המנורה על מקומה דהא לעולם לא היו מזיזין אותה ממקומה כמבואר במנחות (פ"ח ע"ב). והרוב בעיני לומר דבהעמדתה על מקומה לא בעינן בגדי כהונה לפי שאינה שייך לסידור המנורה כנ"ל, וראי' לזה מרש"י ז"ל בסוגיא דיומא (דף כ"ד ע"ב) זר שסידר את המנורה ליחייב ופירש"י בבוקר היו מסלקין את הנרות של זהב מן המנורה לקנח אפרו יפה וחוזרין וקובעין אותו בה, והיינו כמ"ד אין נרותיה קבועין ודלא כסתמא דגמרא בשבת בשבת (דף כ"ב ע"ב) דקביעי נרות וכבר הרגיש בזה הסמ"ג (עשין קס"ג) יעו"ש, ומי הכריחו לזה להכניס נפשי' בפלוגתא ואמאי לא פירש שהעמיד המנורה על מקומה לדברי הכל, אע"כ שהעמדה זו אינה מחלקי הסידור והעריכה ואין זר חייב עלי' ובע"כ צ"ל דהש"ס פריך על סידור הנרות ע"ג הקנים ולמ"ד אין נרותי' קבועין, ולפי"ז גם בהוציאה לחוץ כולה אין קפידא מצד סידור הנרות [וה"ה שאר הטבות] שאינה גמר עריכה שעדיין יש אחרי' הדלקה אלא מצד ההדלקה עצמה שהיא גמר עריכה, וכן אם עמדה על מקומה והי' פתילותי' ערוכות ויוצאות לחוץ והדליקן שם הוי נמי מתקן בחוץ שהרי נגמרה העריכה בחוץ. אבל דרך זו דחוקה היא ואית בה עקולי ופשורי ויותר הי' נראה לומר בכונתו, דהא דלא יתקן מבחוץ ויכניס איתנייא בתורת כהנים על קרא דעל המנורה הטהורה יערוך את הנרות לפני ה' ועלה תני שלא יתקן מבחוץ ויכניס וסבר הראב"ד דאין הכוונה דלפני ה' קאי על מעשה העריכה שתהי' לפני ה' ולפסול התיקון שבחוץ דלפי"ז כשמוציא את הנרות ומטיבן ומדליקן שם יש בזה משום חסרון תיקון שלא לפני ה' אלא דלפני ה' חוזר על המנורה הטהורה דהיינו שיעשה תקוניה כשהמנורה עצמה נמצאת לפני ה' [עיי' יומא דף נ"ח ע"ב מזבח קטרת הסמים לפני ה' כו' מזבח לפני ה' כו' ועיי"ש ברש"י וא"ת כו'], ולכן כשמוציא הנרות ומדליקן שם אין קפידא שהרי זה מתקן בשעה שהמנורה לפני ה' משא"כ כשמוציא כל המנורה ומתקנה שם הרי זה מתקן בשעה שאין המנורה עצמה לפני ה' ובזה קפיד רחמנא. ולפי"ז יוצא דכל זמן שהמנורה לפני ה' יכול לעשות כל העריכה בחוץ ואפילו נתינת שמן ופתילה נמי ולאו דוקא הדלקה ולהיפוך דכל זמן שהמנורה בחוץ אעפ"י שהנרות בפנים אינו יכול להטיבן. והשתא אריכות דבריו מבוארת יפה לצורך. וצ"ע דלשון הראב"ד אינו מדוקדק במ"ש שלא יוציא המנורה ונרותיה ויכניסנה כשהיא נעקרת מאי פירושה של המלה נעקרת והרי מאליו מובן שהוא מכביסה נעקרת ומאי בעי בזה, והי' נראה דט"ס הוא וצ"ל נסדרת או מודלקת, אך לדרך האחרונה יש לקיים הגירסא נעקרת בדוחק: