דבר אברהם - ג קכה

וזאת ליהודא

קונטרס הערות על ספרי "דבר אברהם" חלק ראשון מאחינו, הצעיר שבאחים, הרב הגאון הנעלה והמצוין, השלם ורב-כשרון מוהר"ר יהודא הכהן ז"ל שנקטף בדמי ימיו ביום כ' אדר שנת תר"ף, בחיותו כבן ט"ב שנח (נולד, במדומני, בשנת תרל"ח), ומנוחתו בבור בשאוולי מקום מגורו, במקום שחותנו הגאון הגדול ר' מאיר אטלם זצ"ל שימש ברבנוה. נקבר על יד קבר חותנו הגאון ז"ל ועדת שאוולי חלקה לו כבוד והעמידה אהל אחד על קברי שניהם יחד. אחינו האהוב ז"ל צא השאיר אחריו, לראבון לבבנו, שום זכר, אף מרובי תוקתו לא בא דבר בדפוס, ואומר אציבה לו בזה יד ומצבת-זכרון בקונטרסו היחידי הזה שנמצא בידי. מקונטרס זה, אף שנערך, כנראה, לא מקיבעא (בהחילו אותו אחר חג העצרת ושלחו אלי בכ"א סיון) יראה המעיין את כחו הגדול וידו החזקה בתורה. ועל האי שופרי דשופרי ודאי קא ככינא. תנצב"ה

בע"ת. ב' כ"א סיון. ה'תרמ"ז שאוולי. כבוד אחי היקר כו' מוהר"ר אברהם דובער הכהן שליט"א כו' שלו' וברכה. לעשות רצונך חפצתי ולקחתי לי מועד אחר חג העצרת לעבור בעיון ע"פ ספרך, והנני להעתיק לך במכתבי מהנרשם אצלי אשר מצאתי להעיר בו. ובזה הנני אחיך הדו"ש ושלו' כב"ס שי' מהכח למכתבך מבשר שלומכם, יהודא כהנא שפירא

בסי' א' אות י"ד בסופו הקשית שלדעת רבינו יונה ז"ל דהקנאת חכמים אינה מועילה אלא כשיבוא ליד הזוכה, וקודם שבא לידו הוא רק מופקע ומופקר מבעל הנכסים, א"כ מאי קס"ד בגמ' (ב"מ צ"ו ע"ב גבי בעית רמב"ח בעל בנכסי אשתו מי מעל) למימר שימעלו ב"ד משום שהם תקנו לו קנין זה, הלא הם רק הפקיעו והקנין עושה הבעל עצמו אח"ז כשיבוא לידו, ולמה ימעלו בי"ד. לדעתי אין בזה קושיא, דהפקעה לא שייכא בנכסי הקדש וכלא כלום היא, ורק הוצאה לרשות אחרת הוא דאיתא בהו ושעי"ז הם יוצאים לחולין. וא"כ לדעת ר"י קודם שיבואו מעות ההקדש ליד הבעל לא פעלה עליהם עדיין כלום תקנת החכמים, לעשותם מופקעים ומופקרים, עד שתאמר שבזכיית הבעל בבואם לידו לא שייטא עוד יד חכמים, אבל, להיפוך, רק אז בבואם לידו פועלת תק"ח לעשותם ברשותו ע"י קנינו ושפיר הוו הם ממש המוציאים מרשות הקדש לרשות אחרת

בראש אות י"ז בסי' הנ"ל העירות בדברי הרמב"ם ה' לולב שכתב: ואין נותנין אותו לקטן ומשמע שם מדבריו אפי' בהגיע לעונת הפעוטות שמקנה מדרבנן, הא אף אי ס"ל שקנין דרבנן לא מהני לדאורייתא, אבל אחר שהוא בידו אמאי לא יזכה בו מטעם הפקר בי"ד שהוא ודאי מדאורייתא, כדילפינן מקרא, ואפילו אי לא יועיל הפקר בי"ד רק להפקיע, מ"ח תכה בלולב שבידו כזוכה מן ההפקר

והנה אף שיישבת שם דבריו בדברים נכונים ונכוחים, בכ"ז לא אמנע מלהציע לפני כ' אחי הג' נ"י מה שנ"ל בטעמו של הרמב"ם ז"ל. אמנם שבכל תקנות חכמים איתא גם הפקר בי"ד במה שנוגע לממון וממילא כשבא הממון ליד הזוכה קונה הוא מדאורייתא, אך לפי"ז בקנינים דרבנן ר"ל במעשי קנין המועילים מדרבנן, שני דברים לפנינו: קנין גמור מדרבנן והפקר והפקעה למוד מן התורה. אולם יחלקו כל מעשי קנין