חובות הלבבות, שער שישי - שער הכניעה ט

אֲבָל אִם יִתָּכֵן לְהִתְקַבֵּץ בְּלֵב הַמַּאֲמִין הַכְּנִיעָה וְהַגַּאֲוָה אִם לֹא. אוֹמַר בִּתְשׁוּבַת זֶה:

כִּי הַגַּאֲוָה מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים.

אֶחָד מֵהֶם גַּאֲוַת הָאָדָם בְּגוּפוֹ וּבְעִנְיְנֵי גּוּפוֹ וְתִקּוּנָיו הַגּוּפִיִּים.

וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי גַּאֲוָתוֹ בְּמַעֲלוֹתָיו הָרוּחָנִיּוּת בַּחָכְמָה וְהַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב בַּעֲבוּר עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא,

וְכָל גַּאֲוָה שֶׁתִּהְיֶה מֵחֲמַת הַגּוּפִיִּים הִיא מַרְחֶקֶת הַכְּנִיעָה מִן הַלֵּב וּמִן הַנִּמְנָע הִתְקַבְּצָם בְּלֵב אֶחָד בַּעֲבוּר הַרְחָקַת כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר יִתְגָּאֶה הָאָדָם בְּדָבָר מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם אֵין מְבִיאוֹ לָזֶה, אֶלָּא:

בְּזוֹת אֶת בַּעַל הַטּוֹבָה,

וּמִעוּטָהּ אֶצְלוֹ,

וּמִעוּט יְדִיעָתוֹ בִּמְהִירוּת הֲסָרָתָהּ מִמֶּנּוּ וּנְסִיעָתָהּ מֵאֶצְלוֹ.

וְיַחְשֹׁב כִּי הוּא הַמֵּטִיב בָּהּ לְעַצְמוֹ וְהַקּוֹנֶה אוֹתָהּ בְּכֹחוֹ וּבְחָכְמָתוֹ כמ״ש סַנְחֵרִיב (ישעיהו י׳:י״ג) בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וְאָמַר נְבוּכַדְנֶצַּר (דניאל ז) הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא וְאָמַר פַּרְעֹה (יחזקאל כט) לִי יְאוֹרִי וְגוֹ׳. וּכְבָר יָדַעְתָּ מָה שֶׁהָיָה תֵּכֶף לְמַאֲמָרָם מֵהֲרִיסַת מַלְכוּתָם וְהַשְׁחָתַת מֶמְשַׁלְתָּם.

אַךְ הַגַּאֲוָה שֶׁבַּמַּעֲלוֹת הָרוּחָנִיּוֹת מִתְחַלֶּקֶת לִשְׁנֵי חֲלָקִים. אֶחָד מֵהֶם מְגֻנֶּה וְהַשֵּׁנִי מְשֻׁבָּח.

הַמְגֻנֶּה שֶׁיִּתְגָּאֶה הָאָדָם בְּחָכְמָתוֹ וְהַצַּדִּיק בְּמַעֲשֵׂהוּ וְגוֹרֵם זֶה שֶׁיִּרְבֶּה בְּעֵינָיו וְיַסְפִּיק אֶצְלוֹ מָה שֶׁקָּדַם לוֹ מֵהֶם וְלַחְשֹׁב שֶׁדַּי לוֹ בְּמָה שֶׁיָּצָא לוֹ מִן הַשֵּׁם הַטּוֹב וְהַשֶּׁבַח אֵצֶל בְּנֵי אָדָם וְלִבְזוֹת בְּנֵי אָדָם וְלִגְעֹל אוֹתָם וּלְסַפֵּר בִּגְנוּתָם וְלִהְיוֹת חַכְמֵי דּוֹרוֹ וּגְדוֹלֵיהֶם פְּחוּתִים בְּעֵינָיו וּלְהִתְפָּאֵר בְּקִצּוּר חֲבֵרָיו וְסִכְלוּתָם וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא אֵצֶל רז״ל מִתְכַּבֵּד בִּקְלוֹן חֲבֵרוֹ וּבְזֶה לֹא יִהְיֶה נִכְנָע וְלֹא עָנָיו.

וְהַמְּשֻׁבָּח כְּשֶׁמִּתְגָּאֶה הֶחָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְהַצַּדִּיק בְּמַעֲשֵׂהוּ הוֹדָאָה לְגֹדֶל טוֹבַת הַבּוֹרֵא עָלָיו בָּהֶם וְשִׂמְחָה בַּעֲבוּרָם וְיִגְרֹם לוֹ לְהוֹסִיף וּלְהִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם וּלְהִכָּנַע לִקְרוֹבָיו וְלִשְׂמֹחַ בַּחֲבֵרָיו וְלָחוּס עַל כְּבוֹדָם וּלְכַסּוֹת סִכְלוּתָם וּלְדַבֵּר בְּשִׁבְחָם וְלֶאֱהֹב אוֹתָם וּלְהָלִיץ בַּעֲדָם וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְיִמְעֲטוּ בְּעֵינָיו כָּל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, תָּמִיד טוֹרֵחַ לְהַרְבּוֹת מֵהֶם, נִכְנָע בַּעֲבוּר חֲלִישׁוּתוֹ מֵהַשִּׂיג מַאֲוַיָּיו בָּהֶם, מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְמִי שֶׁמְּקַוֶּה תּוֹסֶפֶת עַל יָדָיו, מוֹדֶה לֵאלֹהִים עַל מָה שֶׁחֲנָנוֹ מִן הַמַּעֲלוֹת וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ עַל אֲשֶׁר הֱפִיקוֹ לִקְנוֹת הַחֲמוּדוֹת.

וְזֹאת הַגַּאֲוָה אֵינָהּ מַזֶּקֶת לַכְּנִיעָה וְלֹא מַרְחֶקֶת אוֹתָהּ וּבְכָמוֹהָ אָמַר הַכָּתוּב (דה״ב יז) וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה׳ אַךְ הִיא מְסַיַּעַת אוֹתָהּ וּמוֹסִיפָה בָּהּ כמ״ש (משלי כב) עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳: