חובות הלבבות, שער שישי - שער הכניעה ח

אֲבָל אִם הַכְּנִיעָה סְמוּכָה לַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת אוֹ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת סְמוּכוֹת לָהּ אוֹמַר בִּתְשׁוּבַת זֶה:

מִן הַיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ כִּי תְּחִלַּת מָה שֶׁתִּתְקַיֵּם בּוֹ הָעֲבוֹדָה לֵאלֹהִים מִן הָאָדָם הוּא שֶׁיִּתְנַצֵּל לוֹ מִמִּדּוֹת הָאַדְנוּת [וִייַחֵד אוֹתָן לוֹ בִּלְבַד, וְשֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל מִדּוֹת הָעַבְדוּת לַבּוֹרֵא],

כִּי [הָעַבְדוּת וְהָאַדְנוּת הֵן] מִשַּׁעַר הַמִּצְטָרֵף אֲשֶׁר תִּתְחַיֵּב מְצִיאַת כָּל אֶחָד בִּמְצִיאַת הָאַחֵר שֶׁהָאָדָם אֵינֶנּוּ רָאוּי לְשֵׁם עֶבֶד עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אָדוֹן וְהָאָדוֹן לֹא יִהְיֶה רָאוּי לַשֵּׁם הַזֶּה עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֶבֶד. וְכָל אֶחָד מֵהֶם כְּעִנְיָן הַקּוֹנֶה וְהַקָּנוּי אֵינֶנּוּ קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ בַּשֵּׁם וּבָעֵרֶךְ.

וְלֹא תִּתְקַיֵּם הָעֲבוֹדָה מִן הָאָדָם לֵאלֹהִים אֶלָּא עַד שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ כָּל מִדּוֹת הָעַבְדוּת וְהֵן הַכְּנִיעָה וְהַשִּׁפְלוּת לְפָנָיו וְשֶׁיִּתְנַצֵּל לוֹ מִכָּל מִדּוֹת הָאַדְנוּת שֶׁהֵן הַגְּדֻלָּה וְהַיְּקָר וְהַגֹּבַהּ וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַגָּאוֹן וְהַדּוֹמֶה לָזֶה.

וְאָמַר אֶחָד מִן הַחֲכָמִים הַגְּדֻלָּה מַעֲטֵה הַבּוֹרֵא וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִכָּנֵס עָלָיו בְּמַעֲטֵהוּ יַהַדְפֶנּוּ. וְאָמַר דָּוִד (תהלים צב) ה׳ מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ.

וְאֵין מִדָּה טוֹבָה לַמַּאֲמִין עַד שֶׁיִּפְרַע הַחוֹבָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל א ט״ו:כ״ב) הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב,

וְלֹא תִּתְקַיֵּם לוֹ הַטּוֹבָה עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְיוֹדֶה לוֹ בְּכָל מִדּוֹת הָעַבְדוּת.

וְלֹא תִּתָּכֵן מִמֶּנּוּ הָעַבְדוּת אֶלָּא בְּאֹמֶן כְּנִיעָתוֹ לֵאלֹהִים וְשִׁפְלוּתוֹ וְשַׁחוּתוֹ לְפָנָיו כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ.

וְזֶה מְחַיֵּב שֶׁתִּהְיֶינָה כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהַחוֹבוֹת סְמוּכוֹת לִכְנִיעָתוֹ וְהִיא רֹאשׁ וּתְחִלָּה לָהֶן, וְהַדִּין נוֹתֵן בַּעֲבוּר זֶה שֶׁלֹּא תִּתָּכֵן מִדָּה טוֹבָה לְמִי שֶׁלִּבּוֹ רֵיק מֵהַכְּנִיעָה לֵאלֹהִים וְיֵשׁ בִּלְבָבוֹ מְאוּמָה מִן הַגַּאֲוָה וְהַגְּדֻלָּה.

וְכֵן רֹאשׁ הַתְּשׁוּבָה הַשִּׁפְלוּת וְהַשַּׁחוּת וְהַכְּנִיעָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ד״ה ב ז) וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְגוֹ׳ וְאָמַר (שם יב) נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם: