חובות הלבבות, שער שביעי - שער התשובה א

וְאוֹמַר בְּבֵאוּר מַהוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁטַּעַם הַתְּשׁוּבָה הוּא הַתְקָנַת הָאָדָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אַחַר יְצִיאָתוֹ מִמֶּנָּה וְחֶטְאוֹ בָּהּ וַהֲשָׁבַת מָה שֶׁאָבַד מִמֶּנָּה, אִם בַּעֲבוּר

סִכְלוּתוֹ בֵּאלֹהִים וּבְעִנְיְנֵי עֲבוֹדָתוֹ.

אוֹ שֶׁגָּבַר יִצְרוֹ עַל שִׂכְלוֹ.

אוֹ לְהִתְעַלְּמוּתוֹ מִמָּה שֶׁהוּא חַיָּב בּוֹ לֵאלֹהִים.

אוֹ בַּעֲבוּר הִתְחַבְּרוּתוֹ לַחֲבֵרִים רָעִים פִּתּוּהוּ וְחָטָא בַּעֲבוּרָם.

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (משלי א) בְּנִי אִם יְפַתּוּךָ חַטָּאִים אַל תֹּבֵא וְאָמַר (שם כד) יְרָא אֶת ה׳ בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב.

וְהַיְּצִיאָה מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא עַל שְׁנֵי דְּרָכִים, אִם בַּעֲזִיבַת מָה שֶׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא לַעֲשׂוֹתוֹ וְהִתְעַלְּמוּתוֹ מִמֶּנּוּ אוֹ בַּעֲשׂוֹת מָה שֶׁהִזְהִיר מֵעֲשׂוֹתוֹ וְכִוֵּן בּוֹ לְהַמְרוֹת אֶת בּוֹרְאוֹ,

וְאִם תִּהְיֶה יְצִיאָתוֹ מִן הָעֲבוֹדָה בַּעֲזִיבַת מָה שֶׁצִּוָּה הַבּוֹרֵא לַעֲשׂוֹתוֹ בִּלְבַד אֹפֶן תְּשׁוּבָתוֹ מִקִּצּוּרוֹ יִהְיֶה בְּהִשְׁתַּדְּלוֹ בַּמַּעֲשֶׂה הַנָּכוֹן וְהִדָּבְקוֹ בְּגִדְרֵי הַתְּשׁוּבָה אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֲרָם בָּזֶה הַשַּׁעַר,

וְאִם הָיְתָה בְּמָה שֶׁהִזְהִיר הַבּוֹרֵא מֵעֲשׂוֹתוֹ אֹפֶן הַשָּׂגַת קִצּוּרוֹ יִהְיֶה בְּהִשָּׁמְרוֹ מֵחֲזֹר אֶל כָּל מִין הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא וְשֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת הֶפְכּוֹ עִם הִדָּבְקוֹ בְּגִדְרֵי הַתְּשׁוּבָה וּתְנָאֶיהָ אֲשֶׁר אֲנִי עָתִיד לְבָאֲרָם בַּשַּׁעַר הַזֶּה בְּעֶזְרַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

וְהַדִּמְיוֹן בָּזֶה בָּעִנְיָנִים הַטְּבָעִים בְּאָדָם שֶׁחָלָה גּוּפוֹ מֵחֲמַת הַמָּזוֹן אִם מִפְּנֵי שֶׁנִּמְנַע מֵאֲכֹל מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַתְמָדַת בְּרִיאוּתוֹ אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאָכַל מָה שֶׁהִזִּיקוֹ וְהִפְסִיד בְּרִיאוּתוֹ.

וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָלְיוֹ מִמִּעוּט הַמָּזוֹן אֲשֶׁר הִתְמִיד בּוֹ בְּרִיאוּתוֹ אֹפֶן חֲזָרָתוֹ אֶל הַנְּכוֹנָה יִהְיֶה בְּהַרְבּוֹתוֹ מִמִּינֵי הַמְּזוֹנוֹת הָרְאוּיִים לְטִבְעוֹ עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַגְּבוּל הַשָּׁוֶה וּכְשֶׁיַּחְזֹר אֶל עִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן הַטִּבְעִי יִנְהַג בִּמְזוֹנוֹ הַמִּנְהָג הַשָּׁוֶה.

וְאִם יִהְיֶה חָלְיוֹ מִפְּנֵי שֶׁהִתְנַהֵג בְּמָה שֶׁהִזִּיקוֹ מֵהַמָּזוֹן אֹפֶן בְּרִיאוּתוֹ יִהְיֶה בְּהִשָּׁמְרוֹ מִן הַמָּזוֹן הַהוּא וְהַדּוֹמֶה לוֹ וּלְהִתְנַהֵג בְּמָה שֶׁהוּא הֶפֶךְ מִזְגּוֹ וְטִבְעוֹ עַד שֶׁיָּשׁוּב אֶל הָעִנְיָן הַשָּׁוֶה וְכַאֲשֶׁר יַבְרִיא גּוּפוֹ וְיַעֲמֹד עַל הַגְּבוּל הַשָּׁוֶה לוֹ יֹאכַל מִן הַמַּאֲכָלִים הַשָּׁוִים בֵּין שְׁנֵי הַמַּאֲכָלִים וְהָאֶמְצָעִיִּים בֵּין שְׁנֵי הַמְּזָגִים וּכְבָר דִּמָּה הַכָּתוּב הָעֲווֹנוֹת בַּמַּאֲכָל הָרַע כמ״ש (ירמיהו ל״א:ל׳) כִּי אִם אִישׁ בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו: