חובות הלבבות, שער שביעי - שער התשובה, הקדמה

בְּבֵאוּר אָפְנֵי חִיּוּב הַתְּשׁוּבָה וּגְבוּלֶיהָ וְהַדְּבָרִים הַתְּלוּיִם בָּהּ. וְזֶה פֶּתַח הַשַּׁעַר: אָמַר הַמְחַבֵּר מִפְּנֵי שֶׁקָּדַם מַאֲמָרֵנוּ בַּכְּנִיעָה וְהִיא שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה וְהַתְחָלָתָהּ רָאִיתִי ( ס״א מן הראוי לי) לִסְמֹךְ לָהּ בֵּאוּר גְּדֵרֶיהָ וְאָפְנֵי הַשְׁלָמָתָהּ.

וְאוֹמַר תְּחִלָּה בְּחִיּוּב הַתְּשׁוּבָה וְהַצֹּרֶךְ אֵלֶיהָ שֶׁכְּבָר נִתְבָּרֵר לָנוּ מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה כִּי הָאָדָם מְקַצֵּר מֵעֲשׂוֹת מָה שֶׁהוּא חַיָּב בּוֹ מֵחוֹבוֹת הַבּוֹרֵא.

מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל:

מָה שֶׁמָּצָאנוּ עַל הָאָדָם מֵהִתְחַלְּפוּת טְבָעָיו וְהֶבְדֵּל שָׁרְשֵׁי הַרְכָּבָתוֹ וְהִתְהַפְּכוּת מִדּוֹת נַפְשׁוֹ וְסִבּוֹת תְּנוּעָתוֹ וְהִתְחַיֵּב בָּזֶה הִתְחַלְּפוּת מַעֲשָׂיו כְּפִי הַחִלּוּף הַהוּא מֵהֶם הַנָּאֶה וְהַמְּגֻנֶּה וְהָעָוֶל וְהַצֶּדֶק וְהַטּוֹב וְהָרַע וְעַל זֶה יִצְטָרֵךְ לְקֶשֶׁר תּוֹרָה וּמָסֹרֶת הַנְהָגָה.

אֲבָל מ״ש בַּתּוֹרָה בְּעִנְיָן הַזֶּה:

מֵהֶם מָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית ח׳:כ״א) כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְנֶאֱמַר (שם ו) וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם וְנֶאֱמַר (איוב יא) וְעַיִר פֶּרֶא אָדָם יִוָּלֵד וְנֶאֱמַר (שם כה) הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל וְנֶאֱמַר (שם) כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה וְנֶאֱמַר (שם) וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה.

וְכֵיוָן שֶׁהִתְבָּרֵר אָפְנֵי הַקִּצּוּר בְּמַעֲשֵׂי הָאָדָם הָיָה מֵחִנּוֹת הַבּוֹרֵא אוֹתוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ יְכֹלֶת לְתַקֵּן טָעוּתוֹ וּלְהָשִׁיב אֲבֵדַת עֲבוֹדָתוֹ בַּתְּשׁוּבָה וְהֵעִיר אוֹתוֹ עָלֶיהָ בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ עָלָיו וְאַחַר כָּךְ נִחֵץ דְּבָרָהּ וְהִבְטִיחַ בָּהּ עַל יְדֵי עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים וְהִרְחִיב אֲמַתְלָאוֹתֵינוּ בִּנְטוֹתֵנוּ מִדֶּרֶךְ עֲבוֹדָתוֹ וְיִעֵד אוֹתָנוּ לְקַבֵּל אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ וְלִרְצוֹת בָּנוּ מְהֵרָה וְאִם אָרַךְ הַמְרוֹתֵנוּ אֶת דְּבָרוֹ וַהֲפָרָתֵנוּ אֶת בְּרִיתוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר (יחזקאל לג) בְּפָרָשַׁת וּבְשׁוּב רָשָׁע מֵרִשְׁעָתוֹ וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וְגוֹ׳.

וּלְפִי שֶׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים שְׁנֵי מִינִים הָאֶחָד הַנִּצָּלִים מִן הַחֵטְא וְהָעָוֶל וְהַשֵּׁנִי הַשָּׁבִים מִן הַחֵטְא וְהָיָה רֹב הֲמוֹן הַצַּדִּיקִים בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה הִתְחִיל הַמְּשׁוֹרֵר וְאָמַר (תהלים לב) אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה ואח״כ זָכַר הַכַּת הַשֵּׁנִית הַנִּצֶּלֶת מִן הַחֵטְא.

וְאִם הִיא קוֹדֶמֶת בְּמַעֲלָה מִפְּנֵי שֶׁכָּל שָׁב כְּבָר הָיָה צַדִּיק קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא וְאֵין כָּל צַדִּיק שָׁב וְאָמַר עֲלֵיהֶם (שם) אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה׳ לוֹ עָוֹן וְגוֹ׳, וְזָכַר הַכַּת הַזֹּאת בָּאַחֲרוֹנָה מִפְּנֵי מִעוּט מְצִיאָתָהּ בְּכָל דּוֹר כמ״ש (שם קל) אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד וְאָמַר (קהלת ז) כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ וְגוֹ׳ וְנֶאֱמַר (מלכים א ח׳:מ״ו) כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא,

וּבַעֲבוּר זֶה קָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ בִּפְתִיחַת תְּפִלָּתֵנוּ עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה וְהַסְּלִיחָה בְּהָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה וְהַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.

וְרָאוּי לָנוּ עַתָּה לְבָאֵר מִדִּבְרֵי הַתְּשׁוּבָה עֲשָׂרָה עִנְיָנִים.

הָרִאשׁוֹן מָה הִיא הַתְּשׁוּבָה.

וְהַשֵּׁנִי לְכַמָּה חֲלָקִים תֵּחָלֵק.

וְהַשְּׁלִישִׁי בַּמֶּה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּבָה מִן הָאָדָם.

וְהָרְבִיעִי בְּבֵאוּר גְּדֵרֶיהָ.

וְהַחֲמִישִׁי בִּתְנָאֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם.

וְהַשִּׁשִּׁי אֵיךְ אָפְנֵי הַהֶעָרָה לְאָדָם עַל הַתְּשׁוּבָה.

וְהַשְּׁבִיעִי בְּבֵאוּר מַפְסִידֵי הַתְּשׁוּבָה.

וְהַשְּׁמִינִי הֲיִשְׁתַּוֶּה בַּעַל הַתְּשׁוּבָה עִם הַצַּדִּיק הַנִּצָּל מִן הַחֵטְא אִם לֹא.

וְהַתְּשִׁיעִי אִם יִתָּכֵן לַחוֹטֵא לָשׁוּב מִכָּל חֵטְא אִם לֹא.

וְהָעֲשִׂירִי מָה אָפְנֵי הַתַּחְבּוּלָה לְמִי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מֵחֲטָאָיו קָשָׁה עָלָיו.

וּבָזֶה נִשְׁלָמִים כָּל אָפְנֵי הַתְּשׁוּבָה וְחִיּוּבֶיהָ אֲשֶׁר בָּהֶם נְקַוֶּה מְחִילַת עֲוֹנֹתֵינוּ בעזה״י: