דרישה, אבן העזר יג:ג

כתב הב"י וכתב עוד הרמב"ם בפי"א מה' גירושין שפחה שנשתררה וכו' דיש לתמוה וכו' עד וטעמיה מדתניא פרק החולץ דוק בדברי ב"י שלכאורה תמיהתו תמיה גם בכסף משנה לא הקשה שם אהמ"מ קושיא זו ע"ש גם מה שסיים וכתב וטעמיה מגר וגיורת כו' דהא ע"כ צ"ל דההיא מיירי בגיורת בארץ ישראל ושנתגיירה עם בעלה ונעשה גר דאל"כ למה כתב ונקט גר דהא ודאי גר א"צ להמתין אם לא שנקטה מכח אשתו גיורת ורצה לומר הואיל שנתגיירו יחד לא היו פורשין בעכו"ם משא"כ בכותי' נתגיירה לחוד שמפרשת נפשה מזנות ג' חדשים קודם שבאת להתגייר וכמ"ש לדעת רבינו וא"כ ראייתו היא סתירתו ודו"ק: