דברי יוסף נג

יפנו גם אותו? י דכיון שאין לנו לחוש שלא יקברו את בני-משפחתו שם אחרי שיחדוהו לזה הרי זה מלתא דלא שכיחא שיעברו למקום אחר, ואז הלא בודאי יהיה מותר הפנוי משו"ה מותר גם לקדם ולעשות הפנוי לפני הזמן הזה

ויש לי להביא ראיה על זה מהא דאיתא בגמרא מכות דף י"א ע"א: "שבשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא בעא למישטפא לעלמא, אמר מהו לכתוב שם אחספא ומישדא בתהומא דליקו אדוכתיה, ליכא דאמר ליה מידי. אמר כל היודע דבר זה ואינו אומרו יחנק בגרונו. נשא אחיתופל ק"ו בעצמו, אמר ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה התורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים, לכל העולם כולו לא כל שכן, א"ל שרי. כתב שם אחספא שדי אתהומא נחת וקם אדוכתיה". והקשה רש"י וז"ל: "יש תימה בדבר שהרי לא קנה דוד את הגורן מארונה היבוסי עד מעשה דהסתה שהיתה לאחר מיתת אחיתופל ג' שנים ולפי דברים הללו צריכין אנו לומר שאעפ"י שלא קנה הגורן יודע היה מנעוריו מיום שנמשח וישבו הוא ושמואל בנוית ברמה ובדקו בספר יהושע ומצאו מקום לבית-המקדש, כדכתיב עד אמצא מקום וגו' וכדדרשינן ליה בזבחים באיזהו מקומן דף נ"ד ע"ב וחפר היסודות ברשותו". וקשה איך היה רשאי דוד המלך לחפור היסודות ולגרום בשביל זה מחיקת השם, כיון שעתה לא היתה לו הרשות מהקב"ה לבנות את בית- המקדש וגם המקום עוד לא היה שלו? הן אמת כי בזמן שיהיה ההכרח לחפור היסודות יהיה מותר מחיקת השם, אבל עתה לא יחפור ולא ימחה? י אלא ודאי מוכח מזה, דמה שיהיה מותר אח"כ מותר גם להקדים, כיון דסוף- סוף המעשה צריכה להיות כך, וכשם שמותר לחפור ולגרום מחיקת השם קודם הזמן, כך מותר לפנות עתה ולגרום החרדה בהקדם

וזאת לדעת, כי כל דין של מקום קבר-משפחה הוא רק אם מיוחד המקום לבני-המשפחה לבד ואין לזולתם חלק בקברות, אבל אם גם אחרים קבורים במקום זה אין זה קבר משפחה. וראיה לזה מדברי הסיפרי שהבאתי למעלה, שמסיים "הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשותו אינו עובר בלא-תעשה". וראיתי במפרש קדמון שנדחק בפירוש אלו הדברים וגם הגאון מלבי"ם ז"ל מפרש הדברים בדוחק, ולדעתי פשוט הדבר, שכיון שנקבר בו אפילו נפל אחד ברשותו, ר"ל שאיש אחר קבר במקום הזה נפל שלו ברשותו - ברשות אביו של הבן המוכר - הרי נתבטל זה המקום מלהיות קבר משפחה ולכן אם הבן מוכרו אינו עובר בלא-תעשה.