דברי צבי צב

דמחמיר בפחות מבית סאתים מחמיר נמי ביתר מבית סאתים טפי מר"ע א"כ מאי מייתי תוס' ראי' דלריב"ב שרי ביתר בפתח ולבסוף הוקף מרבנן לעיל דהא רבנן לעיל וודאי כר"ע ס"ל דמקיל בפחות ולהכי נמי מקילים ביתר אבל ריב"ב דמחמיר בפחות נוכל לומר דמחמיר ביתר דלא מהני פתח ולבסוף הוקף א"ו ס"ל לתוס' ביתר אין חילוק בין ריב"ב לר"ע

שם ס"ק ח' חוזר כו' כמ"ש ס"ח כו'. ולפענ"ד לא דמי דבס"ח דבנה מחיצה על העליונות דהמחיצה העליונה נעשה כשכבר פתח רק שלא תועיל המחיצה העליון בשביל שהתחתונה עומדת ולכן כשנבלעו התחתונות ניתר ע"י העליונות וקצת דמיון לזה משבועות דף כ"ז ע"ב שבועה שלא אוכלנה שבועה שלא אוכלנה דאם נשאל על הראשונה חיילה שני' אע"ג דשם הטעם לפי שהחכם עוקר נדר מעיקרא והוי כמו שלא נדר כמו שפי' רש"י שם משום דשם דאי לא הוי חכם עוקר הנדר מעיקרו וההיתר לא הי' עד שעת שהחכם מתיר בוודאי לא חל שבועה שני' כי הדבור של שבועה שני' היה בשעה שלא הי' יכול לחול ועתה כשהחכם מתיר כבר חלף ועבר הדבור של שבועה שני' אבל הכא כשנפל' מחיצה ראשונה עומד המחיצה העליון שבנה בפתח ולבסוף הוקף לכן מהני אבל בלוקח העפר ונשאר המחיצה שנבנה בהוקף ולבסוף פתח כיון שמתחילה קודם שהי' העפר לא הי' המחיצה מתיר ה"ה עתה כשלוקח העפר אין המחיצה מתיר כמו שלא הי' מתיר קודם

שם סעיף ד' קרפף כו' לא הוי מיעוט. קצ"ע אמאי ליהוי אילנות מיעוט דהא בסעי' ט' אמרי' דאילנות אין מבטלים הדירה ופי' רש"י בעירובין דף כ"ג ע"ב ד"ה נזרע דאורחא להסתופף בצל אילנות תמיד ע"ש והא דאסרו חכמים קרפף יותר מסאתים משום דלאו צורך האדם לדירה ביותר מסאתים אבל בסאתים הוי דירה אפי' בלא מוקף לדירה וא"כ כשיש סאתים בלא אילנות וביותר מסאתים יש בו אילנות שדרך אדם להסתופף ולדור שם א"כ הוי שפיר דירה בקרפף זו אפי' יש בין הכל יותר מסאתים

שנט צ"ע בעירובין דף כ"ד ע"א ברש"י ד"ה מהו דתימא אדעת' דבי דרי פתחי' ולאו אדעת' להקיף שם רחבה ע"ש דקשה דהא דאיצטריך פתח ולבסוף הוקף משום דבעי היקף לדירה ולכן צריך פתח תחילה דאם יעשה אח"כ היקף תהי' ההיקף לדירה כיון שכבר פתח הפתח כמו דאית' בסי' שנ"ח אבל בשעת פתיחת הפתח לא בעי שתהי' פתיחת הפתח על דעת שיעשה ההיקף דאם פתח הפתח סתם ועושה אח"כ ההיקף הוי מוקף לדירה כמו דאית' בכל הפוסקים בסי' שנ"ח ויותר נראה הגירסא כמו דאית' בגמרא שם אדעת' דבי דרי עבדי ולא כגירסת ס"א וגירסת רש"י אדעת' דבי דרי פתח דלגירסא דבי דרי עבדא שעושה ההיקף אדעת' דבי דרי ולא אדעת' דפתח שתהא ההיקף לדירה ושפיר ס"ד שלא תהי' מוקף לדירה

שם ט"ז כתוב בטור ר"ל מה שכתב הטור בסי' שנ"ח

שם ט"ז ס"ק א' וכן מאי רבותא דג' כו'. ולפענ"ד אפשר דלמה שפסק בש"ע דאם השיירא לא הקיפו יותר על ו' סאין אע"פ שיש סאתים פנוי מותר א"כ נוכל לומר דלב' נותנין ד' סאין דהיינו בצריכ' להם ד' סאין אבל אין רשאי להיות סאתים פנוי דאם שנים אין צריכין רק סאתים אין נותנין להם רק סאתים אבל בג' דהוי שיירא נותנין להם ו' סאין אע"ג שיש סאתים פנוי דבזה יש מעלה לשיירא לר"י בר יהודה כמו לחכמים ע"ש בגמ'

שם ס"ק ב' אבל כו' ולא אמר רבותא כו'. ולפענ"ד אפשר בלא הוצרך אלא לה' והקיפו ז' יש יותר רבותא דבהוצרך לד' והקיפו ו' דיש סאתים מוקף שאינו צריך פשיטא דאסור אבל כשהוצרך לה' יכול להקיף ו' כי בהוצרך קצת מסאתים נותנין לו כל סאתים א"כ כשהוצרך לה' הוי כאלו צריך ו' א"כ כשהוקף ז' ס"ד דעושה רק סאה אחת יותר מה שצריך דמותר

שם סעיף ג' היו ג' וי"א שהחיצונים כו'. קשי' לי דלדעה זו שאין החיצונים כחצר לאמצעי אמאי נותנים להחיצונים סאתים כיון דנותנין לאמצעי כל צרכו דהוי שיירא משום דשייכי הצדדין לאמצעי דלא מצינו שנותנין לאחד סאתים בב' מקומות וכיון דהחיצונים יש להם כל צרכן באמצעי והם לא מקרי חצר לאמצעי אין סאתים שלהם שייכים לאמצעי ורש"י שסובר כי"א כמו שכתב הרב"י לא כתב בעירובין דף צ"ג דנותנים להחיצונים בית סאתים וא"ל דמיירי שהחיצונים אין רוצים להשתמש באמצעי דא"כ אמאי נותנים לאמצעי כל צרכו הא אין שיירא באמצעי

שסא מג"א ס"ק א' ולמעלה כו' א"צ כו'. מחה"ש הגיה מהני סולם והמק"ח גורס ואם מצד רה"י אע"פ ומיושב קושי' מחה"ש

שסב מג"א ס"ק א' לשמור כו'. צ"ע בעירובין דף כ"ו ע"א פי' רש"י ד"ה כיון כו' לצניעות דיום ולילה כו' ולאו דירה הוא ע"ש נר' דאפי' לדור בו ביום ובלילה נמי לאו דירה

שם ס"ק ד' מחיצה. ולמה לא מפרש כו'. לפענ"ד דגם לרא"ש קאי אסיפא דהא הרא"ש כתב דסיפא שכל מחיצה הנעשה בשבת נמי לא שייך להך ברייתא ואיתמר בעלמ' וע"ז קאי ר"נ ומוכרח הרא"ש לומר כן משום דמחצלאות מיירי להתיר איסור דיורין וסיפא וכל מחיצה הנעשית בשבת מיירי שהמחיצה נעשית לרה"ר ולא שייך למחצלאות ור"נ מיירי נמי במחיצה לרה"ר וקאי ר"נ אסיפא דאיתמר בעלמ' רק שקשה תחלת דברי הרא"ש שכתב וגם מה שפי' רש"י דר"נ קאי אסיפא לא נהירא דהא למסקנת הרא"ש נמי קאי ר"נ אסיפא אבל בלא"ה תחלת דברי הרא"ש מוקשים כמו שכתב מחה"ש אבל יהי' איך שיהי' הפי' בדברי הרא"ש קשה דאם נאמר דר"נ אוסר היכא שנעשה רה"י או כפי' הר"ן שלא הי' מחיצה