דברי צבי צ

למשוך אצלו הוי כאלו מונח ברה"ר אח"כ מצאתי בספר הגהות רע"א שמקשה כמו שהקשיתי והניח בצ"ע

שם ס"ק ג' דרבים כו' דשרינן בתפילין כו'. פי' מחה"ש דמותר להוליכן פחות מד"א וצ"ע דשבות הולכת פחות מד"א גם בהפסד ממון מותר כדאיתא בסי' רס"ו סעי' ז' ולהכי מותר בתפילין אפי' בבזיון מעט אבל הכא דאסור בשאר דברים לגמרי כמו שכתב רמ"א אסור נמי בכתבי קודש בבזיון מעט ואין לומר דקושי' מג"א לדעת הג"א ברפ"ק דשבת שמתיר הכא גם בשאר דברים הובא בהרב"י הא הג"א פוסק כאביי כמו שכתבתי לעיל ואביי לא מוקים המתניתין בעירובין בקופה הנדרסת ונוכל לומר שגם בבזיון מעט מותר אבל בש"ע ורמ"א דפוסקין כרבה דמוקי בקופה נדרסת שרק בבזיון גדול מותר סוברים שפיר דבשאר דברים אסור משום דשאר דברים ובזיון מעט בכתבי קודש שוים הם

שם ס"ק ד' גוללו כו' כ"ש באויר רה"ר כו'. האבן העוזר חולק על המג"א ומתיר בשאר דברים ע"ש ולפענ"ד נראה ראי' ברורה דמותר דלא כמג"א דבעירובין שם דף צ"ז ע"ב פריך הגמ' האי אסקופה ה"ד אילימא אסקופה רה"י כו' מני ר"ש פי' רש"י וקאמר מתניתין דאע"ג, דמונח ראשו ברה"ר ע"ש דקשה מנ"ל לגמ' דרישא דמתניתין באסקופה מיירי במונח דילמא מיירי שתלוי באויר רה"ר ומתניתין ר' יהודה דמתיר באויר רה"ר ואשמעי' מתניתין דאע"ג דשאר דברים אסור באויר רה"ר בכתבי קודש מותר א"ו מוכח דגם בשאר דברים מותר באויר רה"ר ומוכח הגמ' שפיר דמתניתין מיירי במונח ברה"ר דאי בתלה באויר רה"ר גם בשאר דברים מותר ולא צריך מתניתין לאשמעי' דמותר בכתבי קודש דפשיטא דמותר

שם קשיא לי בעירובין דף צ"ח ע"א איתיבי' אביי כו' מה לי תוך ד' אמות כו' ופי' רש"י ומה לי מעביר ד' אמות ברה"ר מה לי מכניס מרה"ר לאסקופה רה"י ע"ש דצ"ע דילמא אסור במעביר ד' אמות דעשה תרי דמעביר ד' ומכניס מרה"ר לרה"י אבל מכניס מרה"ר לרה"י לא עשה רק חדא וצ"ל דהגמ' סובר דאין חילוק אם יש לחוש שיעשה חד איסור דאורייתא או אם יש לחוש שיעשה ב' איסורי דאורייתא ודומה לזה כתב מחה"ש בשם הרב"י בסי' של"ד שאין חילוק בין חד איסור דרבנן לתרי איסורי דרבנן ע"ש

שנג סעיף א' שני כו' אם היתה כרמלית כו'. הרב"י כתב כן בשם הה"מ דכרמלית מותר וצ"ע דבסי' שנ"ב סעי' א' כתב הרמ"א בשם הה"מ דשאר דברים אסור בנפל לכרמלית ואגודו בידו דחיישי' דילמא נפל כולו ואתי לאתויי ובאמת אית' בעירובין דף ק"ג ע"א באיגודו בידו בכרמלית ורה"ר עוברת לפני' אפי' שבות נמי ליכא ועי' בתוס' עירובין דף צ"ח ע"א ד"ה אלא ע"ש ואפ"ה אוסר הה"מ ואמאי מתיר הכא בב' בתים באחד גבוה מחבירו וכרמלית ביניהם דיש לחוש דנפל ואתי לאתויי

שם סעיף ג' ברמ"א אבל כו' דבר רחב כגג כו'. הרב"י מביא זה בשם הריטב"א לתרץ קושי' הרא"ש שמקשה על רש"י שפי' באית בי' ארבע אין משתמש אלא בכלים נשברים דא"כ גג שאין לו מעקה הסמוך לרה"ר יהא אסור להשתמש עליו דילמא נפלי ואתי לאתוינהו ולכן מחלק הריטב"א דבדבר רחב מותר עי' בהרב"י ולפענ"ד לא אוכל להבין הקושי' דהא ראינו שהתורה צוה לעשות מעקה לגג פן יפול הנופל וחושש התורה שאדם יפול ממנה מכ"ש שיש לחוש שהכלי יפול א"כ נוכל לומר שאה"נ שאסור להשתמש בגג שאין לו מעקה שמא יפול הכלי ואתי לאתויי

שם מג"א ס"ק א' ועירבו כו' צ"ע הא אין יכולים כו' ואני לפענ"ד תמה על תמיהתו דהא אית' בסי' שע"ב סעי' ה' חלון שבין ב' בתים יכולין לערב אפי' הוא למעלה מי' דביתא כמאן דמלי' דמי כמו שכתב הט"ז שם וכדאיתא בעירובין דף ע"ו ע"ב ושם במתניתין דף ע"ו ע"א פי' רש"י ד"ה פחות כשאין כלום מן החלל בתוך י' לאו פתח הוא ע"ש וצריך לומר בחלון שבין ב' בתים דכיון דביתא כמאן דמצי דמי הוי פתח אפי' למעלה מי' א"כ הכא ה"נ דאע"ג דאין יכול לטלטל יכול לערב כיון דביתא כמאן דמלי' דמי הוי למעלה מי' כמו בחצרות למטה מי' כמו בסי' שע"ב בחלון בין ב' בתים

שנד ט"ז ס"ק ב' ואם כו' ול"נ תמוה כו' יש ודאי לגזור כו' וכן כתב מג"א ולא זכיתי להבין דהא הט"ז כתב בתחלה דאם רחוק ד' הוי רה"ר או כרמלית וכן כתב הרב"י ע"ש א"כ לדבריהם נוכל לאוקמא המתניתין בעירובין דף צ"ט ע"ב ובגמ' שם ברחוק דצריך חולי' עשרה אפי' בקרן זוית הסמוכה לרה"ר דהוי כרמלית ויש סבר' לומר דהוי כרמלית דכי היכי דאם עומד בתוך ד' דהוי מקום פטור אע"ג דלא גבוה ג' משום דלא דרסי לי' רבים כמו שכתב הט"ז ומג"א בס"ק א' והם נמי דברי הריטב"א הובא בהרב"י א"כ ה"נ ברוחב ד' דכיון דלא דרסי רבים לא הוי רה"ר רק כרמלית א"כ מקשה ריטב"א שפיר אמאי אסור כיון שאוגדו בידו מותר בכרמלית ולא הוי שבות וכן כתב המג"א בסי' שנ"ב ס"ק ד' דבכרמלית מותר באויר ואגדו בידו וכן הוא בהדיא בעירובין דף ק"ג ע"א דבכרמלית ורה"ר לפני' ואוגדו בידו אפי' שבות נמי ליכא ע"ש וע"כ צ"ל דקושי' הריטב"א הוא מכרמלית דאי מקשה מרה"ר מאי מייתי ראי' מסוף עירובין הגמ' שהבאתי לעיל דשם לא אסור רק בכרמלית

שנה מג"א ס"ק א' וחלון כו' כרמלית כו'. כתב מחה"ש אפי' גזוזטרא גבוה י' ורחב ד' כיון דהגדיים בוקעים תחתיו הוי כרמלית ע"ש וצ"ע דבסי' שמ"ה כתב המג"א נעץ קנה כו' אבל טרסקל עצמו גבוה י' ורחב ד' הוי רה"י ותחתיו רה"ר עי' מחה"ש שם

שם כתב מחה"ש דאם חלון פתוח ה"ל לגזוזטרא דין חורי רה"י ע"ש וצ"ע דבעירובין דף צ"ח ע"ב מוקי הגמ' בשתי זיזים עליון לית בי' ד' וחלון משלימתו לד' כנגד חלון