דברי צבי רנא

דפת עדיף מנר חנוכה א"ו איירי שיש לו פת וכשיש לו פת יוכל לקדש על הפת כמ"ש מג"א שם וצע"ק בהרב"י שנקט הרבותא דקידוש דאורייתא ולא נקט הרבותא דקידוש תדיר כדאיתא בגמ' בשבת שם

שם מג"א ס"ק א' נר כו' נר א' לביתו כו'. ולפענ"ד אפשר דבליל ג' או ד' של חנוכה שצריך ג' או ד' נרות חנוכה ויש לו שמן לג' נרות שיקנה ב' נרות לשבת והמותר לנר חנוכה דאיתא בסי' רס"ג שיש להדליק ב' נרות לשבת כנגד זכור ושמור וכן נהנו כל ישראל א"כ אפשר עדיף להדליק ב' לשבת ולחנוכה רק נר אחד דעיקר מצותו בנר אחד

שם ס"ק ב' שלום כו' לא ישב בחשך כו'. ואני מסתפק האיך יברך דלכאורה יברך להדליק נר של שבת כיון דנהנה מאורו ויש שלום בית ועוד דעיקר הדלקה זו הוי לשבת דהא נר של שבת קודם לנר של חנוכה וכיון דיברך להדליק נר של שבת לא יוכל לברך להדליק נר של חנוכה דהוי תרתי דסתרי דהא בנר חנוכה אסור להשתמש או דילמא דאעפ"כ יברך גם להדליק של חנוכה וצ"ע

תרעט ט"ז דברי ט"ז אינם מובנים דפתח באשה וסיים באיש ועי' מחה"ש שהשיג על הט"ז ולפענ"ד נראה כוונת הט"ז לתרץ מה שנוהגים להדליק נר חנוכה קודם לנר של שבת והוא לכאורה כנגד הדין דד"מ כתב בשם הרשב"א ורי"ו דשבת דתדיר קודם ועוד כיון דנר שבת עדיף מנר חנוכה היה ראוי להקדים של שבת ולזה כתב הט"ז דמשום דאם אשה מדלקת נר חנוכה צריכה להקדים נר חנוכה לשל שבת כיון שמקבלת שבת בהדלקת נר שבת לא יכולה עוד להדליק נר חנוכה ומש"ה לא חלקו דגם אם איש מדליק אע"פ שאיש אין מקבל שבת בהדלקת נר שבת כדאיתא בסי' רס"ג ס"ק ח"י אפ"ה ידליק נר חנוכה קודם לשל שבת שלא תחלוק בין אשה לאיש

תרפא קצת קשה ליש מי שמתיר בתשמיש של קדושה בנר חנוכה בסי' תרע"ג אמאי לא שרי להבדיל בנר חנוכה דהא נמי מצוה לברך במ"ש על הנר ואף דאין מחזירין אחריו כדאיתא בסי' רצ"ח סעיף א' מ"מ מצוה איכא ואני מסופק דאם אין לו אלא נר אחד דלדעת מג"א בסי' תרע"ח ס"ק ב' דבזמן הזה שמדליקין בפנים יקנה נ"ח ולא נ"ש ומותר לאכול לאורה וה"ה בחול מי שאין לו אלא נר אחד א"כ בכה"ג כיון שנהנה מאורה מותר לברך במ"ש עליה בורא מאורי האש וצ"ע

תרפב קשיא לי בשבת דף כ"ד ע"א מהו להזכיר של חנוכה במוספין ר"ה ור"י דאמרי תרווייהו אינו מזכיר אמר אביי לר"י הא דר"ה ור"י דרב הוא דאמר רב ר"ח בשבת המפטיר בנביא אין מזכיר של ר"ח שאלמלא שבת אין נביא בר"ח מי דמי התם נביא בדר"ח ליכא הכא איתא בערבית כו' אלא להא דמיא דאמר רב יו"ט שחל בשבת המפטיר במנחה אין מזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביו"ט ורש"י פירש על הכא איתא בערבית כו' וכיון שהיום מחויב בד' תפלות כזו כן זו ע"ש והמובן הפשוט ברש"י דבשלמא בר"ח בשבת דהמפטיר אין בא רק משום שבת ולא משום ר"ח להכי אין מזכיר ר"ח אבל בחנוכה הלא גם ערבית שחרית ומנחה אין שייכים לחנוכה דוקא דהא אין מתפללים בשביל חנוכה דבכל יום מתפלל רק שחכמים תקנו שיזכיר חנוכה בתפלה א"כ ה"ה במוסף נמי מזכיר של חנוכה אע"ג דמוסף אין בא בשביל חנוכה דינו כמו שאר תפלות של ערבית כו' דנמי אינם באים בשביל חנוכה אפ"ה מזכיר חנוכה בתפלה א"כ קשה מאי קאמר הגמ' אלא להא דמיא המפטיר בנביא במנחה בשבת אינו מזכיר של יו"ט הא להא נמי לא דמיא דבשלמא במפטיר במנחה דרק בשבת היו מפטירים במנחה ולא במנחה של יו"ט א"כ אין המפטיר בא בשביל יו"ט רק משום שבת אבל הכא בחנוכה הוי תפלת מוסף כמו תפלת ערבית שחרית ומנחה דאינם באים בשביל חנוכה ואפ"ה מזכיר א"כ ה"ה מוסף

תרפג ט"ז שבכל יום נוסף נס מחדש. הרי"ף בפ"ב דשבת בהל' חנוכה כתב כל יום ויום היה הנס מתחדש באותו פך של שמן עכ"ל ומדנקט שהנס מתחדש בפך נראה שסובר כמ"ש הרב"י בסי' תר"ע בחד תירוצא שלאחר שנתנו השמן שבפך למנורה נשאר הפך מלא וניכר הנס בפך בכל לילה

תרפד בד"מ אות ב' כתב בשם מנהגים ביום השמיני כהן ולוי קורא בקרבנו של גמליאל וישראל גומר כל הסדר עכ"ל משמע שגם ביום ח' קורין כהן ולוי רק נשיא אחד וישראל קורא כל הנשאר

שם מג"א ס"ק ב' ובב' כו' ובתוס' סוכה כו'. פי' המחה"ש שתוס' שם ד"ה ואמאי כתבו בלא רב ספרא יכול להקשות כן ע"ז קשיא למג"א דהא אמרי' דלדחות לא אמרי תדיר קודם וא"כ בלא רב ספרא שהיה מפרש דר"ח דוחה לשבת לגמרי בכה"ג לא אמרי' תדיר קודם אע"כ צ"ל דהתוס' ס"ל דגם לענין לדחות תדיר קודם ע"ש שהאריך וקשיא לי האיך אפשר לומר דתוס' סוברים דגם לענין לדחות תדיר קודם הא בשבת דף כ"ג ע"ב איתא בהדיא דנר חנוכה דהוי פרסומי ניסא דוחה לקידוש היום דתדיר וצריך לומר דהיכא דא"א לעשות אלא אחד כמו בשבת שם שהוא עני ואין ידו משגת לקנות שתיהם נר חנוכה ויין לקידוש בכה"ג סוברים גם תוס' בסוכה דפרסום דוחה לתדיר אבל בסוכה שם דיכול לומר שיר של שבת וגם שיר של ר"ח ולכן כתבו תוס' אמאי מדחה שיר ר"ח לשיר של שבת כיון דיש לשבת מעלה שתדיר ושל ר"ח מעלה דפרסום אמאי לא אמרי' תרווייהו ולכן כתבו תוס' אפי' לדעת המקשן דשיר דר"ח ידחה שיר דשבת היה יכול הגמ' להקשות כיון דיש לשבת מעלה שתדיר הו"ל לומר גם לשל שבת והא דכתבו תוס' בשבת שם ד"ה הדר כשחל ר"ח טבת בשבת מפטיר בחנוכה ולא בר"ח ע"ש היינו משום דא"א לומר שתי הפטרות חנוכה ור"ח מפני שמפטיר של ר"ח