דברי צבי רמח

תרעג צ"ע בהרא"ש שבת פרק ב' דין ג' שכתב ותו מדמדליקין בהן בחנוכה בשבת מכלל דאי כבי' לא מדליקין ש"מ כבתה אין זקוק לה ע"ש וקשה הא בגמ' מוכיח דכבתה אין זקוק לה מדאמר מדליקי בהן בחול דהא לר"ה דאמר אין מדליקין בהן בין בשבת בין בחול מוכיח רבא דסבר ר"ה כבתה זקוק לה מדקאמר אין מדליקין בחול כפי' רש"י שם דאי מוכיח מדקאמר דאין מדליקין בשבת א"כ האיך מוכיח דמותר להשתמש לאורה דילמא אסור להשתמש והא דאין מדליקין בשבת משום דכבתה זקוק לה כמו שמקשה בתוס' א"ו מוכח דהא דש"מ כבתה זקוק לה הוא מדאמר אין מדליקין בהן בחול א"כ ש"מ מרב דאמר מדליקין בהן בחול כבתה אין זקוק לה

שם נראה לפענ"ד לתרץ קושית מהרש"א בתוס' שבת דף כ"א בד"ה ומותר כו' וכתב מהרש"א ודע מה שכתבו דבסתמא לא הייתי אומר ששום אדם יחמיר לאסור להשתמש אין זו הסברא מוכרחת דאל"כ ר"ה דקאמר בין בחול בין בשבת ולא קאמר סתמא להשמיענו דאיכא בשבת טעם אחר דמותר להשתמש אי הוי סברא זו פשיטא מסתמא לא הוי איצטריך למימר הכי עכ"ל ולפענ"ד נראה דתוס' כתבו רק לרב דסבר כבתה אין זקוק לה דמצוה רק בהדלקה כמ"ש הרב"י בשם הר"ן שנשאל הרשב"א אם לאחר שדלק בא לתקנה וכיבה בשוגג אם חייב לחזור ולהדליקה והשיב שאינו חייב להדליקה דהו"ל ככבתה שאין זקוק לה דהדלקה עושה מצוה וכבר הדליק ע"ש וכיון דלרב עיקר מצוה בהדלקה א"כ מסתבר שאחר הדלקה מותר להשתמש לאורה כיון שלאחר הדלקה אין שם מצוה עליה ולכן צריך רב לאשמעי' דאסור להשתמש לאורה שכל זמן שלא כבתה הוי נר מצוה אבל ר"ה דסבר כבתה זקוק לה א"כ סבר דהמצוה נמשך בכל השיעור של הדלקה דלהכי אם כבתה זקוק לה א"כ מסתבר שפיר דאסור להשתמש לאורה בכל זמן שיעור הדלקה א"כ שפיר צריך ר"ה להשמיענו דמותר להשתמש לאורה

שם ט"ז ס"ק ד' ויש מי שמתיר כו' כדפירש"י בגמ' כו' ולפענ"ד אפשר לתרץ דבשבת דף כ"ב ע"א אמרי' אבוהון דכולהו דם ופי' רש"י דילפי' דאסור להשתמש בנר חנוכה וגם איסור בנוי סוכה משפך וכסה שלא יהא מצות בזויות עליו ע"ש ולפ"ז תשמיש קדושה אצל נר חנוכה דלא הוי ביזוי לנר חנוכה כמ"ש הרב"י בשם שבולי הלקט דלקרות בספר לאור מותר דליכא ביזוי מצוה אלא כבוד ע"ש וכן פסקי' בסי' תרע"ד שמותר להדליק נר של מצוה מנר חנוכה דלאו ביזוי הוא לנר חנוכה כיון שמדליקין הנר שהוא של מצוה א"כ ה"ה בתשמיש מצוה נמי לאו ביזוי ומה שכתב רש"י דף כ"א ע"ב שאסור להשתמש לאורה שיהא ניכר שהוא נר מצוה צריך לדחוק שכוונת רש"י דאם תשמש לאורה יראה כאלו הוא נר של חול והוי ביזוי למצוה לחשוב בו שהוא חול וצ"ע במ"ש הרב"י בשם הר"ן שאסור תשמיש של מצוה דכיון שע"י נס שנעשה במנורה תקנום עשאום כמנורה שאין משתמשין בו כלל עכ"ל וקשה דהא בגמ' יליף איסור תשמיש מכיסוי דם ולדברי הר"ן הו"ל למילף ממנורה א"ו מוכח דלא ילפי' ממנורה שבמקדש דחמיר

שם ס"ק ו' דהוי כו' ומאד תמהני על גברא רבה כו'. בספר הגהות רע"א מתרץ קושית הט"ז וכוונתו דבדבר שהוא עתה ראוי להתכבד ודאי אינו בטל ואפי' לכשיתבטל לא תהיה ראויה להתכבד ולכן נר חנוכה שהוא עתה הדבר שבמנין לא בטיל ובתוס' בחולין שם גבי חתיכת חטאת טמאה או חתיכת בב"ח דעתה אין ראוי להתכבד אז אמרי' אם לאחר הביטול נמי לא הוי ראוי להתכבד אז בטיל אבל אם כשיתבטל הוי ראוי להתכבד אינו בטיל דראוי להתכבד אינו בטל בין אם היה קודם הביטול או לאחר הביטול ראוי להתכבד וראיית תה"ד מתוס' שם דלא נימא כיון דנרות אחרות חולין לא הוי דבר שבמנין בטל ולזה מביא ראיה משם דלא אזלי' בתר חתיכות דעלמא דהוי להתכבד רק אזלי' בתר חתיכות הללו דאינם מתכבדים לכהנים כן נראה כוונת הגהות רע"א וכל דבריו כתובים בפ"מ יו"ד סי' ק"א בש"ד ס"ק א' דבדבר הראוי להתכבד אזלי' אם לאחר הביטול תהיה ראוי להתכבד וגם אזלי' בתר השתא וכתב שם בשם שו"ת שבות יעקב לפרש דברי תה"ד דעיקר ראיה שלו דל"ת דנרות חול כה"ג לאו דבר שבמנין הוא

שם מג"א ס"ק ב' לבדוק כו' אבל תשמיש עראי כו' צ"ע אי אמרי' דמותר בתשמיש עראי א"כ אמאי מותר להדליק נרות חנוכה בשבת בשמנים הפסולים לשבת ליחוש שמא ישתמש עראי ויטה דבסי' רס"ד כתב מג"א בס"ק א' דאפי' בתשמיש עראי אסור בשמנים ופתילות האסורים דלא כט"ז ס"ק ד'

שם סעיף ד' הד"מ כתב בשם הכלבו ואבודרהם שנוהגין להחליף הפתילות

תרעד ט"ז ס"ק ב' אא"כ כו' לידי ביטול מצוה כמ"ש רש"י כו'. דברי ט"ז אינם מובנים לי דרש"י לא כתב מביטול מצוה כלל וז"ל רש"י שבת דף כ"ב ע"ב בד"ה לא יכוין כו' ונמצא שביזה המעשר שלא לצורך ע"ש ולא אוכל להבין מאי שייך שם ביטול מצוה דאם לא יכוין משקלותיו הנה הוא צריך בע"כ ליקח מעות אחר ולחלל הפירות של מעשר שני או שיביא הפירות עצמם לירושלים ושפיר למד הת"ה מזה שאם יש לחוש שיכבה הנר של חול קודם שידלק נר חנוכה דאסור דהא ביזה הנר חנוכה שדלק ממנה הנר של חול שלא לצורך ולפענ"ד אפשר דלהכי לא נוכל למילף נר של חול שיש חשש שיכבה ממעשר שני דהא בגמ' שם אמרי' אי הדלקה עושה מצוה מדליקין מנר לנר ופי' רש"י אי מצוה של חנוכה תלויה בהדלקה מדליקין מנר לנר ולפי פשוטו כוונת רש"י דכיון דמצוה תלוי בהדלקה את הנר מותר כיון דעושה מצוה בהדלקה זו ונוכל נמי לפרש כוונת רש"י ע"פ שכתב הרב"י בסי' תרע"ג בשם תשו' הרשב"א שאם לאחר שהדליק בא לתקנה וכבה בשוגג שאינו חייב להדליקה