דברי צבי רלט

בהדס דמ"ש מאתרוג והרב"י כתב שרשב"א מתיר בהדס של מצוה להריח א"כ משמע דמריח בהדס כולו אפילו מה שצריך לשיעור

תרנ בסוכה דף ל"ב ע"ב אר"י א"ש שעור הדס וערבה ג' ולולב ד' ור' פרנך אר"י שדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח והרא"ש בר"פ הקשה מזה לדעת הראב"ד שכתב נקטם ראשו דהיינו שנקטם ראש השדרה משום דלולב לא איקרי אלא שדרה והקשה הרא"ש מהא דאמר שמואל לולב יוצא מן ההדס ור"י אמר שדרו של לולב אלמא לולב סתם דאמר שמואל היינו עלין ומתרץ בספר כפות תמרים דראב"ד סבר דלולב הוא שדרה בהדי עלין ועלין לחוד לא מקרי לולב ושמואל דאמר לולב ד' היינו עלין בהדי שדרה ור"י סבר דהטפח הד' יהי' משדרה לחוד ע"ש וזה לכאורה דוחק דהא שמואל הזכיר סתם לולב ולא הזכיר שדרו כלל ור"י אמר שדרו מכלל דשמואל לא מיירי רק מהעלין ולפענ"ד אפשר לתרץ ולומר דהראב"ד סובר דשמואל ור"י מחולקים בהא דשמואל סובר דגם העלין נקראים לולב ור"י סובר דרק השדרה מקרי לולב וכיון דקיי"ל כר"י דשדרו של לולב צריך שיצא מן ההדס טפח א"כ ה"ה לענין נקטם ראשו נמי אמרינן דרק שדרו של לולב נקרא לולב ואין קטימת העלין פוסלין עוד אפשר לומר דהראב"ד סובר דלענין נקטם ראשו גם שמואל סובר דרק השדרה נקרא לולב אבל הכא דמיירי בטפח היתירה של לולב כדי לנענעו לענין זה גם העלין נקראים לולב כי העיקר הנענוע הוא לכסכס העלין העולין למעלה כמ"ש הר"ן בסוכה דף ל"ז ע"ב על הפוסקים שסוברים שאין צריך בלולב כסכוס וטירוף אלא מוליך ומביא כתב הר"ן אין זה נכון שא"כ למה הצריכו בגמ' שיהא הלולב יצא על ההדס טפח כדי לנענע בו והלא בכל שהוא בין גדול ובין קטן ראוי להוליכו ולהביאו א"ו לפי שצריך לטרף הלולב ולכסכסו בעצמו הצריכו בו טפח עודף עכ"ל וכיון שעיקר הכסכוס הוא בעלין לכן לענין זה נקרא גם העלין לולב אבל לשאר דברים אין נקרא לולב רק השדרה

תרנא הקשה שאר בשרי הרב הגאון הצדיק מו"ה אבוש נ "י אמאי צריך בסוכה דף מ"א ע"ב ובדף מ"ג ע"א לקרא ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ת"ל דהו"ל מצוה שבגופו ומצות שהן חיוב בגופו של אדם אין יכול לעשות שליח וראיתי שכוון לספר כפת תמרים שהקשה קושי' זו בדף מ"א ע"ב והניחו בקושי' ולפענ"ד נר' לתרץ קצת דלאבא שאול שסובר בדף מ"ד ע"א דערבי נחל שתים אחת ללולב ואחת למקדש ובדף מ"ג ע"ב כתב רש"י ותוס' בד"ה שלוחי דערבה שבמקדש אין מצוה לכל אדם רק לכהנים ע"ש א"כ ס"ד להקיש ערבה שבלולב לערבה שבמקדש דגם ערבה שבלולב רק לכהנים וכיון דארבע' מינים מעכבין זה את זה אין חיוב לולב ומיניו רק לכהנים ולכך צריך ולקחתם לקיחה לכל אחד ואחד ולרבנן דחולקים על אבא שאול וסוברי' דערבה שבמקדש הלכה ומרבינן מערבי של בעל ושל הרים בדף מ"ג ע"ב נמי צריך ולקחתם דבסוכה דף י"א ע"ב אמרי' דילפי' לולב מסוכה ובדף כ"ז ע"ב סברי רבנן מכל האזרח שכל ישראל ראוי' לישב בסוכה אחת א"כ ס"ד דלולב אחד יכולים ליקח אנשים הרבה ואפי' לר"א כתבו תוס' שם בד"ה כל האזרח שגם לר"א כל בני הבית יכולים לישב בסוכה אחת ולכך צריך ולקחתם גבי לולב דלא מקשינן לענין זה לסוכה וצריך לקיחה לכל אחד ואחד

שם מג"א ס"ק א' בחד כו' בחד וקטום סגי כו'. צ"ע בסוכה דף ל"ד ע"ב דפריך ולדרוש כר"ע ומתרץ תלתא קטומי שכיחי ע"ש ולדעת הרמב"ן הי' יכול לדרוש להם דסגי בחד וקטום וצ"ע ברמ"א שכתב בחד ולא קטום ונרשם ב"י בשם א"ח ובסי' תרמ"ו כתב הרב"י בשם א"ח בשם הריטב"א ובאתרא דלא שכיחי מוקמי אדינא ומכשרי בחד וקטום וכן הלכה למעשה מפי מורי ע"ש

שם ס"ק ו' בידו כו' גבי שמן כו'. ולפענ"ד יש לתרץ דהכא שאני דמה דמברכין על הלולב קאי על כל ד' מינים וקאי הברכה גם על האתרוג א"כ ס"ד דיכול ליטול האתרוג בימינו ולפי"ז ניחא דהא דקאמר בגמ' שם דף ל"ז ע"ב ולגבהי' לאתרוג ולבריך דלכאורה קשה מאי פריך דהא מעיקרא קאמר דצריך ליטול הלולב בימין דהוי ג' מצות ואתרוג בשמאל א"כ ממילא צריך ליטול הלולב בימין ולברך עליו א"ו צ"ל דאע"ג דנוטל הלולב בימין יכול לברך על האתרוג כיון דהברכה קאי נמי על הלולב ולתירוץ המג"א קשי' וצריך לדחוק דלתירוץ של מג"א אין מעלה כלל במה שהם ג' מצות רק שהגמ' מתרץ על שאין נוטל גם האתרוג בימין משום דהני ג' מצות מחולקות מאתרוג וע"ז פריך הגמ' ולגבהי' לאתרוג ויקח אותו בימין ולבריך עליו ולולב יקח בשמאל כדי לחלוק הלולב מאתרוג

שם ס"ק ח' ויש כו' יטול תחלה האתרוג כו'. פי' מחה"ש כיון שמוזכר בקרא אתרוג תחלה צריך ליטול תחלה כמו בתפילין ע"ש ואני מסופק כיון דפסקינן בסי' כ"ה סעי' ו' דאם פגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אותה מצוה ויניח של יד תחלה ואח"כ של ראש וכתב מג"א שם בס"ק י"א דכיון דכתיב בקרא דיד קודם משא"כ בס"א גבי ציצית ותפילין ע"ש א"כ ה"נ כיון דכתיב בקרא אתרוג תחלה אם לקח לולב תחלה צריך להעביר הלולב וליקח האתרוג או דילמא דשאני תפילין דכתיב והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהיו שתים כדאית' בסי' כ"ח סעי' ב' ומטעם זה א"א להניח של ראש תחלה ולכן אם פגע בשל ראש צריך להעביר וליקח של יד ולהניח תחלה אבל באתרוג דלא שייך טעם זה אין צריך להעביר הלולב:

שם ס"ק י"א קודם כו' עמ"ש סי' קס"ז ס"ח. פי' מחה"ש דשם פסקי' דאי לא בירך המוציא ואכל יברך המוציא על מה שיאכל אח"כ ע"ש וצ"ע דלא דמי דהתם שפיר מברך על מה שיאכל אבל הכא כיון מדאגבי' נפק בי' ותוס' בסוכה דף ל"ט ע"א ד"ה עובר רוצים תוס' ק דמברך