דברי צבי יח

וצריך לומר דשם קאמר רבא דלהכי אין מברכין על הפרשת דמאי דרוב עמי הארץ מעשרין א"כ משמע דבשאר ספק תורה מברכין וזאת כונת הט"ז מה שכתב כמו הפרשת דמאי ועי' ביו"ד סי' כ"ח סעיף ג' שאין מברכין על כיסוי של כוי והרב"י כתב שם מחלוקת הפוסקים אם מברכין על ספק תורה והל"מ בפ"ג מהל' חנוכה האריך בזה ע"ש

סח הטור בשם הרמ"ה כתב שלא לומר קרובץ דבפירוש שנינו במקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך ע"ש וצ"ע דכסף משנה בפ"א מהל' ק"ש הלכה ז' כתב דפירוש המשנה ברכות דף י"א ע"א מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אין רשאי להאריך כלומר להאריך היינו להתחיל ולחתום בברוך לקצר היינו שלא להתחיל בברוך או שלא לחתום ע"ש וכן פי' הר"ע מברטנורא על המשנה אחת ארוכה ואחת קצרה יוצר אור ארוכה שפותחת בברוך וחותמת בברוך וכן מעריב ערבים אהבה קצרה שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך ע"כ א"כ לפירוש זה הא דשנינו מקום שאמרו לקצר לא קאי אמטבע שלא להאריך רק קאי שלא לחתום בברוך במקום שאמרו לקצר

סט מג"א ס"ק ג' דליכא כו' ומשום ברכו לחוד לא קפדי' כ"כ וצ"ע דבסי' נ"ד כתב המג"א בס"ק ג' שאם לא אמר פסוקים לא יאמר קדיש רק יתחיל ברכו בלא קדיש והפורס על שמע לא יאמר הקדיש ע"ש משמע שברכו אומר בלא קדיש

ע. סעיף א' נשים כו'. הרב"י כתב בשם אוהל מועד דעבד ואשה חייבים מקבלת היחוד דהיינו פסוק ראשון עכ"ל משמע דחייבים ממש וכן משמע מרמ"א דכתב ויקראו כו' הא בש"ע נמי כתב ונכון הוא ללמדם א"ו שכונת רמ"א לומר דנשים חייבות ממש וקשי' לי דבברכות דף כ' ע"ב דפריך הגמ' ק"ש פשיטא ומשני מהו דתימא הואיל ואית בי' מלכות שמים קמ"ל ע"כ א"כ ש"מ דפטורים אפי' מקבלת מלכות שמים והתוי"ט ברכות פרק ג' משנה א' כתב מי שמתו פטור בק"ש דאתי לאשמעינן אע"ג שיש בה קבלת עול מלכות שמים א"כ ה"נ מתניתין דנשים פטורין מק"ש פטור מקבלת מלכות שמים

שם מג"א ס"ק ו' הי' כו' שאני לולב כו' ובאמצע היום שכיח אכילה כו' ומקשה בספר הגהות רע"א מה הפרש בין לולב דשייך כל היום אכילה ובין ק"ש דשייך ג' שעות אכילה ולפענ"ד דברי מג"א נכונים דבפסחים דף י"ב ע"ב ובשבת דף י"א ע"א איתא דשעה רביעית מאכל כל אדם וכמו דאיתא בסי' קנ"ז וזמן ק"ש עד ג' שעות א"כ כשהגיע זמן אכילה בשעה ד' כבר עבר זמן קריאת שמע אבל לולב זמנו כל היום

עא סעיף ב' בד"א כו' ויו"ט ראשון אם רוצה כו' וצ"ע שכתב אם רוצה דמשמע שתלוי' ברצונו ובסי' תקכ"ו סעיף ב' פסק דאסור להלינו עד יו"ט ב' ונראה שהמג"א בסי' תקמ"ח ס"ק ז' הרגיש בזה שכתב על ואינו רוצה שא"י אין רוצים לקברו ע"ש אבל קשה דשם סעי' ה' אי' מת ביו"ט ב' ורוצה לקברו וביו"ט ב' מחויב לקברו ע"י ישראל

עב מעיף ב' אין מוציאין צ"ע במתניתין ברכות י"ז ע"ב, נושאי המטה פטורין מק"ש כמו שפסק בסעי' א' היכי משכחת לה הא אין מוציאין אלא כשקרא ק"ש קודם הוצאה כמו שכתב הרב"י בשם הירושלמי והרא"ש שאין מוציאים אלא שישערו שיוכלו להוציאו ולקברו קודם זמן ק"ש ע"ש וצריך לומר דהמתניתין מיירי באדם חשוב דאי' שם דף י"ט דמותר להוציא סמוך לק"ש או יש לומר דהמתניתין מיירי בק"ש של ערבית כמ"ש מג"א ס"ק ב'

שם מנ"א ס"ק ב' סמוך כו' על לא תלין כו'. והרב"י כתב שאין להחמיר בק"ש דלילה כיון שזמנה כל הלילה

ע"ג סעיף א' שנים כו' בטלית א' כו' ובגמ' דף כ"ד ע"א איתא במטה אחת וכן איתא בטור

שם מג"א ס"ק ב' ובשנת כו' וצ"ע דבטור א"ע כו' כמ"ש הרא"ש שם כו' וצ"ע דהי' יכול להקשות מהרא"ש דהכא בברכות דכתב תינוקת בת י"א ותינוק בן י"ב אידי ואידי עד דאיכא שדים נכונו כו' ותינוק לי"ג ותינוקת לי"ב אע"ג שלא הביאו סמנים ע"ש והטור כתב בתינוקת י"א ובתינוק י"ב לא מהני ב' שערות

עד מג"א ס"ק ג' בידים כו'' ועוד דבגמ' כו'. מה שכתב מחה"ש דמג"א חולק על ת"ה אין מובן לי דלפענ"ד דת"ה נמי סבר דגם בברכה גזרי' דילמא משתלי רק דת"ה יליף מדברי ר"ת דכיון דמין במינו אינו חוצץ לא מהני הנחת יד כלל והוי לבו רואה את הערוה דמצד הדין אסור לומר הברכה אבל אי הי' אמרי' דכיסוי יד מהני רק שאסר גזירה דילמא משתלי א"כ מצד הדין מותר ואינו אסור רק מחמת גזירה ונפקא מיני' דאי אמרי' דכיסוי יד לא מהני והוי לבו רואה את הערוה א"כ אפי' לית לי' דבר אחר לחצוץ לכסות את לבו אסור לומר הברכה אבל אם אמרי' דכיסוי יד אין אסור רק משום גזירה דילמא מישתלי אם אין לו דבר אחר לכסות את לבו מותר לכסות ביד ולומר הברכה וראי' לזה דבשבת שם אמרינן דלרבנן דסברי טבילה בזמנה לאו מצוה אסור לכסות ביד דילמא משתלי ולר' יוסי דסבר טבילה בזמנה מצוה מותר לכסות ביד ולא מהדרינן אגמי לכסות ולא גזרי' דילמא משתלי ע"ש ולהכי מוכיח ת"ה דהכא לגבי ברכה לא מהני כיסוי יד והוי לבו רואה את הערוה ואפי' אין לו דבר אחר לכסות אסור לכסות ביד ולומר הברכה ומג"א מוסיף דאפי' א"א דמהני כיסוי יד גזרי' דילמא מישתלי א"כ עכ"פ אם יש לו דבר אחר לכסות אסור לכסות ביד

שם ס"ק ו' דייני' כו' הפסקה כו' וקשי' דלמה שכתב המג"א דגזרי' דילמא משתלי א"כ ה"נ במחבק ידו ליגזר דילמא משתלי ואין לומר כיון דמחבק ידו בזרועותיו לא גזרי' דמשתלי ליטול שתי ידיו א"כ קשה בשבת שם דף ק"כ אמאי אסרי רבנן לטבול משום דילמא משתלי ושקיל לידי' ליחבק זרועותיו ויכסה השם א"ו דגם בכה"ג גזרי':