דברי צבי קעט

שמחה ושמחה אינה אלא בבשר ויין א"כ מאי מהני שהתענית עונג הוא לו מ"מ לא הוי שמחה בתעניתו

שם מג"א ברמב"ם כו' בעובדא דר"א כו'. צ"ע שמביא ראי' מר"א הא ר"א סובר בביצה דף ט"ו ע"ב דלא בעינן לכם כלל ביו"ט ולכן דורש בשחרית קודם סעודה ע"ש

שם ס"ק ב' מיהו כו' יאכל ביום ב' פעמים כו'. וכ"כ מג"א בסי' רצ"א ס"ק ב' ע"ש וצ"ע דלכאורה לא דמי יו"ט לשבת דבשלמא בשבת ילפי' בשבת דף קי"ז ע"ב מקרא דבעינן שלש סעודות אע"ג דבכל יום רגילות לאכול שתי סעודות צריך להוסיף בשבת עוד סעודה אחת וכיון דגזירת הכתוב שצריך דוקא שלש סעודות ולהכי אמרי' דאם לא סעד בלילה שצריך ביום ג' סעודות אבל ביו"ט דאין צריך אלא שתי סעודות כמו בכל ימי החול רק שבחול יכול למגרע מב' סעודות או להתענות לגמרי אבל ביו"ט אסור בתענית ואסור למגרע מב' סעודות שהוא צורך בני אדם לסעוד שתי פעמים ביום ואם מגרע הרי מענה את עצמו אבל אם לא סעד בלילה יוכל לאכול ביום כפי הרגלו ביו"ט ומה שהיה מענה עצמו בלילה ולא אכל הוי מעוות ולא יוכל לתקן

שם ס"ק ה' ולא כו' וכ"מ בסוכה דף כ"ז כו'. פי' מחה"ש דר"א דאמר התם י"ד סעודות ואי ס"ד דביו"ט בעינן סעודה ג' א"כ הוי ט"ו ומקשים העולם דמ"מ תקשי דהוי ט"ו סעודות דהא יש שבת בז' ימי סוכה ומתרץ מחה"ש דאיתא התם דחכמים אומרים תשבו כעין תדורו מה דירה אי בעי אכיל כו' ומקשים תוס' והר"ן הא חייב ביו"ט לאכול פת ומתרץ הר"ן דמאי דאמרי' אי בעי לא אכל היינו משום מצות סוכה אבל משום יו"ט צריך לאכול ונ"מ בירדו גשמים ופי' מחה"ש דמה שאמרו א"ב אכיל היינו מצד טבע בני אדם אבל מה שאוכל משום מצות שבת ויו"ט א"ב לא אכיל מצד מצות סוכה א"כ ראיית מג"א מר"א אינה ראיה דהא דאמר ר"א י"ד סעודות דהיינו כעין דירה אבל סעודה ג' הוא מצד מצות יו"ט ולא משום סוכה ע"ש שהאריך ודבריו דחוקים מאד כי א"א תשבו כעין תדורו א"כ כי היכי דמחויב לאכול בדירתו בשבת וביו"ט פת ה"נ מחויב לאכול בשבת ויו"ט בסוכה אע"ג דאכילה הוא משום מצות שבת ויו"ט מ"מ בדירתו נמי אוכל בשבת ויו"ט א"ו דכונת הר"ן פשוטה דחכמים סוברים תשבו כעין תדורו ואם היו יורדין גשמים בדירתו הי' יוצא ה"נ שיוכל לצאת מסוכתו כדאיתא בסי' תרל"ט ע"ש בהרב"י ולהכי אע"ג שמחויב לאכול פת בשבת וביו"ט יכול לאכול בביתו אם ירדו גשמים וקשי' לי בגמ' שם דגמ' פריך לר"א היכי משלים ביו"ט אחרון הא ביום אחרון לאו בסוכה יתיב כמו שפרש"י ותוס' ומשני הגמ' חזר ר"א ופי' רש"י שר"א נמי סבר דרק בליל יו"ט ראשון חובה רק דסבר דיש לו תשלומין ע"ש וצ"ע כיון דחכמים נמי סברי דבליל ראשון הכתוב קבעו חובה לאכול בסוכה דוקא א"כ אכתי קושי' הגמ' היכי אמר ר"א דישלים ביו"ט אחרון מה שלא אכל בליל יו"ט ראשון הא ביום אחרון לא יאכל בסוכה ונר' לפענ"ד דאפשר דיש מזה ראיה להפוסקים שהובא בהרב"י בסי' תרל"ט שסוברים שאף בלילה הראשונה אין המצטער ואשר ירדו עליו גשמים חייב לאכול בסוכה ע"ש ולהפוסקים הללו צריך לומר דהא דחכמים ילפינן שם בסוכה חמשה עשר מחג המצות דלילה הראשון חובה היינו שמחויב לאכול בלילה ראשונה פת אבל לאו דוקא שצריך לאכול בסוכה דלענין חיוב סוכה הוי לילה ראשונה ככל ימי סוכות רק חיוב האכילה בלילה ראשון ילפי' מחג המצות ולפ"ז שפיר מתרץ הגמ' דר"א חזר ממה שסבר תשבו כעין תדורו שמחויב לאכול בסוכה דוקא י"ד סעודות רק שסובר כרבנן תשבו כעין תדורו אי בעי אכיל כו' רק לילה ראשון ילפי' מחג המצות שחובה לאכול אבל לא בסוכה דוקא ולהכי שפיר יוכל להשלים ביום טוב אחרון

שם ס"ק ז' וממהרין לצאת ויש לגעור כו'. בסי' קנ"ז ס"ק א' כתב מג"א דמה שמאריכין בשבת וביום טוב אחר שש שעות משום דחשבינן שש שעות משעה שקמים ממטתם ע"ש: הלכות חול המועד תקל צ"ע בתוס' חגיגה דף י"ח ע"א בסד"ה חולו של מועד כו' שכתבו והא דאמרי' בע"ז דף כ"ב ע"א גבי כותים ות"ל משום לפני עור כו' במלאכה דחש"מ משום דסמך פשטא דקרא הוי והו"ל צדוקין מודין ביה ע"ש נראה כונת תוס' דתוס' סוברים הכא דבמידי דרבנן לא שייך לפני עור דלא כמו שכתבו תוס' בע"ז שם בד"ה תיפוק ע"ש ולכן מתרצים תוס' דבהאי דרבנן דאפילו צדוקין מודין בי' שייך לפני עור אע"ג דבשאר דרבנן לא אמרי' לפני עור אבל קשי' לי דשם בע"ז דפריך הגמ' כותי נמי אמרי' ליה וציית כותי לא ציית דאמר אנא גמירנא טפי מינך ע"ש משמע דכותים אין דורשים מקרא דמלאכה בחוה"מ אסור וסברי דמותר בכל מלאכות בחוה"מ

תקלא ט"ז ס"ק א' מצוה כו' כדי שלא יכנוס כו'. לפענ"ד אפשר מדנקט בש"ע מצוה לגלח בעיו"ט ולא נקט כדברי הטור מצוה לגלח קודם יו"ט משום דכתב מג"א ברסי' ר"ס שמצוה לגלח בע"ש ולא ביום ה' ע"ש ה"נ מצוה לגלח בעיו"ט ולא קודם עיו"ט

שם מג"א ס"ק ב' אנוס כו' לא הי' להם אומן כו' כתב הרב"י וז"ל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש השמיטו הא דבעי ר' זירא במועד קטן דף י"ד ע"א אומן שאבדה לו אבידה ערב הרגל דאזלי' לחומרא ויש לתמוה על הרמב"ם והרא"ש שכתבו מלאכת חוה"מ דרבנן למה לא פסקו לקולא עכ"ל ולפ"ז קושיא זו קשה על הרב"י דהא גם הוא פסק מלאכת חוה"מ דרבנן כמו שכתב מג"א בסי' תק"ל א"כ אמאי