דברי צבי קנא

תפג מג"א נ"ל כו' אבל יהללוך לא יאמר בחתימה. וצ"ע אמאי כתב מג"א דביש לו ג' כוסות דיאמר חצי הלל בלא כוס וא"כ לא יוכל לומר יהללוך דמוטב שיאמר הגדה בלי כוס דהא הגדה נתקנה על המצה או שיברך בהמ"ז בלא כוס ויאמר חצי הלל על הכוס כדי שיאמר ברכת יהללוך ברכה של כוס

שם ס"ק א' ובוצע כו' מדברי הרי"ף כו'. פי' מחה"ש דהרי"ף סובר דא"צ אלא ב' מצות א' שלמה וא' פרוסה דבליל פסח לא בעי לחם משנה דבעינן לחם עוני ומ"מ ס"ל להרי"ף כיון דמקדש על הפת בעי גם בליל פסח לחם משנה שלם ע"ש וצ"ע דלפ"ז צריך גם לרי"ף ג' מצות דכמו לדידן דפסקי' דבעי לחם משנה שלם אפילו במקדש על היין דבעי ג' מצות ב' משום לחם משנה ומצה פרוס משום לחם עוני כן להרי"ף כשיקדש על הפת דבעי לחם משנה שלם צריך מצה שלישית ללחם עוני כי על המצה פרוס לחם עוני לא פליג הרי"ף דהא הרי"ף צריך במקדש על היין חדא מצה פרוס ללחם עוני

שם צ"ע בטור שכתב ואי לא דמסתפינא הוינא אומר שיטבול מיד בלא קידוש ע"ש והא אסור לטעום קודם קידוש כמ"ש הטור ובש"ע סי' רע"א סעיף ד' והא וודאי אפי' ביו"ט דקידוש דרבנן אסור לטעום

תפד צ"ע בהרב"י שכתב דד' כוסות אפשר לקיימו בלא בהמ"ז אע"פ שכל כוס תקנו על דבר מיוחד ואחד מהכוסות תקנו על בהמ"ז מ"מ אם שתאן שלא על הסדר שתקנו חכמים בוודאי יצא עכ"ל וק"ל דהא בפסחים דף ק"ח ע"ב איתא שתאן בבת אחת לא יצא ופי' רשב"ם ששתאן שלא על סדר משנתינו וכן פי' תוס' ורא"ש וכן פסק הטור וש"ע בסי' תע"ב סעיף ח' ופי' הט"ז כמו שסדרו חכמים

שם מג"א ס"ק ג' ומברכי כו' שאני ב"ה כו'. ואע"ג דהא דצריך לפניו ילפינן בברכות דף ל"ה ע"א מק"ו כששבע מברך כשהוא רעב לכ"ש א"כ כיון דבהמ"ז צריך דוקא האוכל עצמו לברך א"כ נימא כן נמי בברכה שלפניו דצריך לברך דוקא האוכל עצמו ואמאי יכול להוציא אחר בברכת מוציא של מצה צ"ל כמ"ש תוס' ברכות שם ד"ה לפניו דלאו ק"ו הוא ועי' בכ"מ בפ"ג מהל' ברכות הל' י"ב אבל מ"ש הט"ז בס"ק ג' דבהמ"ז שאינו הכשר מצוה אלא שנתחייב לתת שבח אין לאחר ליתן שבח בשבילו כו' צ"ע דהא בתפלה יוכל להוציא חבירו ועכ"פ לשאינו בקי כדאיתא בסי' קכ"ד ובתפלה יש נמי שבח והודי' ובפרט בתפלת שבת ויו"ט ועוד אפשר לומר דלמה דפסק בש"ע בסי' קפ"ב סעיף א' דאם אין לו כוס לברך עליו אסור לאכול ע"ש א"כ ה"ה מי שאינו יודע בהמ"ז דאסור לאכול א"כ הוי בהמ"ז הכרח לאכילת מצה כמו ברכת המוציא

תפה הגהות רע"א כתב בשם תשב"ץ באומר שבועה שלא אוכל בסוכה לא אמרי' מגו דחיילי על שאר הימים דעל שאר הימים נמי לא חייל כיון דאוכל קבע בסוכה מצוה הוי נשבע לבטל את המצוה ע"ש והלח"מ בפ"ג מהלכות נדרים הל' ו' כתב בפשיטות דחל אשאר ימים והוי כולל וחל נמי אלילה א' ומתרץ מה שכתב הרמב"ם בנשבע שלא ישב בסוכה דלא הוי כולל שמסתמא דעתו רק אשעת חיובא ולפענ"ד נראה נמי דחל אשאר ימים דהא שבועה שלא אוכל בסוכה כיון דאכל כזית חייב משום שבועה כדאי' בשבועות דף כ"ח דלא אוכל הוי בכזית וחיוב סוכה הוי באוכל כביצה בסי' תרל"ט סעיף ב' חוץ מלילה ראשונה שחיוב בכזית כדאיתא שם סעיף ג' ובמג"א ס"ק ט' ונראה לי לתרץ דעת תשב"ץ דסובר דאפי' נשבע בפירוש שלא יאכל כזית בסוכה בשאר ימים הוי נשבע לבטל את המצוה אע"ג דעל כזית ליכא מצוה בשאר הימים דבשבועות דף כ"ז ע"ב באומר שלא אוכל והדר שלא אוכלנה דלא מחייב אלא חדא ופי' רש"י בד"ה אבל אמר כו' אבל האומר תחלה שבועה שלא אוכל אוסר עצמו בכזית ממנה וכי אכל כזית קמא חייב הלכך שניי' לא חיילה כיון דאיתסר בכזית ראשון שוב לא יאכל כלום ממנה כ"ש כולה עכ"ל וכן הוא שם בגמ' דף כ"ח ע"ב בנשבע שלא אוכל תשע ועשר דחייב רק אחת ופרש"י דכל כמה דלא אכיל תשע לא אכיל עשר ע"ש א"כ ה"נ בנשבע שלא יאכל כזית בסוכה א"א לו לבוא לכלל אכילה כביצה דכיון דכזית לא אכיל לא יאכל כביצה והוי כנשבע לבטל המצוה

תפו הצל"ח בפסחים במשנה דף קט"ז כתב שנתברר לו ע"פ מדידה שהביצות המצויות עתה בימינו הנה הביצה שלימה שבזמנינו הוא רק חצי ביצה מביצים שבהם שיעורי התורה א"כ שיעור זית שהוא חצי ביצה הוא כביצה שלנו ע"ש

שם מג"א ס"ק א' למעך חלל וה"ה אם יש חלל במצה כו'. צ"ע דהא מצה נפוחה אסור משום חמץ כמו שפסק רמ"א בסי' תס"א סעיף ה' צ"ל כמ"ש מג"א שם ס"ק י"ג לאחר שנאפית טחו אותה בשומן והחזירו לתנור ונעשית נפוחה שרי ע"ש אבל גם זה צ"ע דבכה"ג אפשר דהוי כמו מצה עשירה ושומן מבטל טעם מצה של לחם עוני כמ"ש הח"י בסי' תס"ב ס"ק ב' ע"ש

תפז סעיף א' סדר כו' שהוא יודע שהוא יו"ט כו'. צ"ע דבסי' ר"ט סעיף א' פסק בש"ע בכוס של שכר פתח ואמר ברוך על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפה"ג יצא ע"ש א"כ ה"נ כשיודע שהוא יו"ט ופתח בברכה על דעת לומר מקדש ישראל והזמנים ואמר מקדש השבת יצא אע"ג שלא חזר ואמר מקדש ישראל והזמנים דבשעה שהזכיר שם ומלכות נתכוין לברכה הראוי' כמו בסי' ר"ט

שם מג"א ס"ק ב' אחרי כו' דיו"ט נמי מקרי שבת כו'. עי' מ"ש בסי' תכ"ה במג"א ס"ק ו' דאע"ג בעלמא יו"ט מקרי שבת הכא כשאמר מקדש השבת לא קאי על יו"ט כי הזמנים ישראל מקדשי להו כדאי' בביצה דף י"ז ע"א ע"ש