דברי צבי יד

יש ראיה לדברי הל"ח מברכות דף י"א ע"ב וברכו את העם כו' וברכת כהנים וכתבו תוס' ד"ה וברכת כו' בלא נשיאת כפים אמרו ברכת כהנים כמו שאנו אומרים ע"כ ושם מיירי קודם אור הבקר כמו שפי' רש"י שם בד"ה וברכת כו' א"כ ש"מ שיכולין לומר ברכת כהנים קודם היום אבל הרמב"ם בפ"א מהל' תמידין הל' ד' השמיט ב"כ וכתב שהיו אומרים שים שלום והכ"מ כתב שם שהרמב"ם קרי לברכת כהנים שים שלום אבל התוי"ט בתמיד פ"א משנה א' כתב שדעת הרמב"ם שלא היה ב"כ שאין זמן נשיאות כפים

שם ס"ק י' ומרחץ דהא צריך ללמוד כו'. צ"ע דבסי' כ"ה כתב המג"א בס"ק כ"ג דהחולץ תפילין ליכנס לבה"כ אע"ג דאין רשאי לילך בתפילין לבה"כ לא הוי הפסק ואין חילוק בין בה"כ למקום אחר א"כ מאי צריך הכא הטעם דצריך ללמוד

שם ס"ק י"ב כל כו' ברכה זו בכל יום כו' ותר"י כתבו בסוף פ"ק דברכות וז"ל ואפי' כשקורא בלילה לא נאמר שהלילה הוא מהיום האחר כדאמרינן בירושלמי אגורי דיממא אנן יזפינן ביממא ופרעינן בלילה כו' ולפ"ז הקריאת הלילה הוא מהיום ולכך בברכה שברך בבקר נפטר ג"כ במה שלומד בלילה אחר היום

שם סעיף ב' צריך לברך בין למקרא כו'. קשי' לי לדעת ר"ת בקדושין דף ל' ע"א בתוס' ד"ה לא צריכא כו' שמה שאמרו בגמ' שם שישלש אדם שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא אנו שלומדין רק תלמוד סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין דף כ"ד תלמוד בבלי בלול במקרא במשנה ובגמ' דגמרת בבל בלול מכולם ע"כ וכן איתא ביו"ד סי' רמ"ו סעיף ד' בהג"ה ע"ש א"כ קשי' בברכות דף י"א ע"ב דסבר ר' יוחנן דלמקרא צריך לברך וגם למשנה אבל לתלמוד אין צריך לברך ומשמע שם דלר"י ולר"א נמי אין צריך לברך לתלמוד וכיון דאמרי' דהלומד תלמוד כאלו לומד גם מקרא ומשנה א"כ צריך לברך על התלמוד כמו שצריכין לברך על המקרא ואין לומר דהגמ' לא מיירי שם מתלמוד בבלי רק מתלמוד ירושלמי זה אינו דהא שם אמרי' דרבא חולק על ר"ה ור"א ור"י ורבא סובר דאף לתלמוד צריך לברך ומייתי ראיה מרב דהיה מברך על לימוד התלמוד וא"א דאינהו דאמרי דלא יברך לתלמוד מיירי בתלמוד ירושלמי ובתלמוד בבלי מודים דצריך לברך ורבא חולק ואמר דאף לתלמוד ירושלמי צריך לברך א"כ מאי מייתי ראיה מרב שהי' בבבל והיה לומד תלמוד בבלי א"ו צ"ל דהסוברים דאין מברך לתלמוד אפי' לתלמוד בבלי אין צריך לברך וצ"ע

מח. הטור כתב וקבעו לקרות פ' התמיד כמו דאי' במדרש בזמן שאין בהמ"ק קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר הקדמתי סדר קרבנות וכתב הרב"י שהוא בגמ' מגילה דף ל"א ע"ב אמר אברהם לפני הקב"ה שמא ח"ו ישראל חוטאים ואתה עושה להם כדור המבול כו' אמר לו קחה לי עגלה משולשת כו' ובזמן שאין בהמ"ק קיים כל זמן שקוראין בהם מוחל אני על כל עונותיהם ע"ש והנה מה שירא א"א ע"ה שיעשה הקב"ה כדור המבול הם בודאי עונות חמורות כמו חייבי חטאות שבא על שגגת כרת וכדומה אבל תמידין שהם עולות שאינם באים על חטא רק דורון וגם מכפרים רק על מצות עשה כמו דאי' בזבחים דף ז' ובעשה בעשה תשובה נתכפר לו מיד אפי' בלא קרבן כמו דאי' סוף יומא א"כ לא שייך כלל אמירת פ' התמיד שהוא עולה לבקשת א"א ע"ה לכפר עונות ואפשר אע"פ ששאר עולות לא היו מכפרים אבל התמידים היו מכפרים כמו שאמרו רז"ל שתמיד של שחר היה מכפר על עבירות של לילה כו'

שם מג"א ס"ק ב' פסוקי כו' ואם תחשב כו'. וכתב מחה"ש ומה"ט אם לא אמר פ' התמיד ומוסף ר"ח עד אחר תפלת מוסף רשאי לומר פ' התמיד אחר תפלת מוסף אי נחשב תפלת מוסף להקרבה גם תפלת שחרית נחשב להקרבה כו' אבל מ"מ אינו דומה דבמוסף הזכיר אמירת הפסוקים עכ"ל ותמה אני שמדמה תפלת מוסף לשחרית דתפלת שחרית אמרי' רכות דף כ"ו ע"א דרחמי הוא ולכך יש לה תשלומין אבל תפלת מוסף כתב תוס' שם בד"ה איבעי' שלא תקנו ז' ברכות של מוסף אלא משום ונשלמה פרים שפתינו ולכך עבר הזמן בטל קרבנו וכן אי' בסי' ק"ח סעיף ו' שאין תשלומין למוסף וכתב ט"ז ומג"א שכל ז' ברכות של מוסף רק משום ונשלמה פרים ע"ש ולפענ"ד הדבר פשוט שאם לא אמר פרשת התמיד עד אחר תפלת מוסף שצריך שיאמר פ' התמיד אע"ג שאסור להקדים מוסף לתמיד כמו דאיתא בזבחים דף פ"ט וברש"י ברכות דף נ"א ע"ב בד"ה תדיר דכתיב במוספין מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד דבשביל שהיה תמיד הקדימו הכתוב דתדיר קודם וזה הוא לכתחלה צריך להקדים תמיד למוסף בשביל שהוא תדיר אבל אם עבר או שכח והקריב שאינו תדיר קודם מקריב אח"כ התדיר כמו דאי' בזבחים דף צ"א ע"א וברמב"ם בפ"ט מהל' תמידין ומוספין הל' ג' א"כ פשיטא הכא דאם לא אמר פ' התמיד עד לאחר תפלת מוסף שיאמר פ' התמיד אע"ג שהקדים מוסף שאינו תדיר

מט. מג"א ס"ק א' בפי הכל אבל כו' שכל הסופרים כו' ולפענ"ד להביא ראיה לזה ממגילה דף י"ח ע"ב דקאמר אע"פ לר"מ וכן לרב חננאל שהיה הכל שגור בפיהם היו אסורים לכתוב שלא מן הכתב אם לא בשעת הדחק אבל תפילין נכתב שלא מן הכתב שמיגרס גריסין אע"ג שכל הספרים הי' לר"מ ולרב חננאל מגריס גריסין א"ו שבשביל הספרים אין שגורין בפי הכל אע"פ ששגורין בפי הכותב לא מהני וכן פי' רש"י שם על תפילין מיגרס גריסין שגורות בפי הכל

שם וכ"מ בתענית דף כ"ח ע"א כו'. וכתב מחה"ש דאר"י וכי יחיד יכול לקרות ד"ת ע"פ בצבור אלא כולן נכנסים וקוראים ע"ש לכאורה קשה דהרמב"ן כתב דהא דכ"ג קורא ובעשור שבחומש הפקודים ע"פ משום דאין גוללין ס"ת ע"ש א"כ ש"מ דמפני שאין גוללין ס"ת מפני כבוד הצבור רשאי הקורא בצבור לקרות ע"פ א"כ ה"נ שלא היו מוציאים ס"ת במנחה מפני חולשת התענית א"כ זה נמי