דברי צבי קלה

דאף ר' יהושע סובר דהסל מצרפן דקאמר שם דר"א ור"י פליגי בהואיל דר' יהושע סובר הואיל דסופו ליטול אחת לחלה לא אמרי' הואיל ע"ש א"כ ש"מ דגם לר"י הסל מצרפן דאל"כ האיך יוכל לפטור אותם בנוטל אחת אלא שר"י סובר דאף התנור מצרפן כדאית' שם ע"ב ר"י אומר התנור מצרפן ופי' רש"י אף התנור מצרפן אע"פ שלא נתן לסל ע"ש ולפ"ז הדרא קושי' לדוכתיה למאי צריך לכתוב דהלכה כר"א דהכא משום דבאידך הלכה כר"א דהסל מצרפן דהא גם לר' יהושע הסל או התנור מצרפן וא"כ גם לר"י באין מפריש מהעיסה יצטרף לחלה ע"י התנור או הסל

שם הצל"ח בפסחים דף מ"ו ע"א כתב על רש"י במתניתין שכ' רש"י שנטמאת העיסה שכונת רש"י לדברי הירושלמי דוקא שכבר לש ואח"כ נטמאת העיסה אבל אם נטמא הקמח קודם לישה עושה קבא קבא שלא תתחייב בחלה ותמה על הרמב"ם שלא הזכיר דין זה בפ"ג מהל' יו"ט ע"ש ולפענ"ד לא הוצרך הרמב"ם להזכיר דין זה דבחלה פ"ב משנה ג' איתא מי שאין יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה ור"ע אומר יעשנה בטומאה ופסק הרמב"ם והרע"ב כת"ק דיעשנה קבין א"כ מכ"ש הכא בנטמאת העיסה דיעשנה קבין דאיכא נמי מלבד הטומאה חשש חימוץ

שם סעיף א מפני כו' שישקו זה בזה כו' וצ"ע דביו"ד סי' שכ"ה כתב הש"ך בס"ק ו' דבב' עיסות א' יש בה כשיעור וא' אין בה כשיעור דינן כב' עיסות שיש בכל אחד מהן כשיעור דאפי' נגיעה לא צריך אלא שיהא סמוכות ע"ש א"כ אמאי צריך הכא שישקו וידבקו זה בזה

שם מג"א ס"ק ג' לא צריך כו' ונ"ל לחלק כו'. ולפענ"ד צ"ע דהא הרא"ש בפ"ק דביצה דין י"ב גבי גלגל עיסה כתב ומיהו מוקף וודאי לא בעינן מדשרי' אוכל והולך ואח"כ מפריש ע"ש וע"כ כוונת הרא"ש דאפי' החלה עם מה שמשייר ממנה לא בעי מוקף כי מה שכבר אכל פשיטא דלא הוי מוקף דהא כבר אכל ולפענ"ד נראה לתרץ דברי הרא"ש שלא יהיו סותרים עי' במחה"ש דרא"ש בפסחים שמיירי בעיקר דין החלה אפי' בארץ ישראל ולכן כתב שצריך הקפה אבל בביצה דמיירי בחלת ח"ל אין צריך מוקף כדאיתא ביו"ד סי' שכ"ג דבא"י בעי הקפה ולא בח"ל אח"כ ראיתי בפ"ח שמתרץ כן וצ"ע קצת בתוס' ביצה דף ט' ע"א ד"ה גלגל שצריך לשייר שתהא גדולה כ"כ כדי שיהי' לה הכירא אחר הפרשה ע"ש וצ"ע דשם בגמ' אמרי' דהפרשת חלה ביו"ט לא הוי כמתקן כיון דאוכל והולך כו' ולפ"ז אכתי הוי מתקן דאם נוטל חלה יכול אח"כ לאכול הכל ואם אין מפריש ואוכל והולך צריך לשייר יותר מכדי שיעור חלה וא"כ מתקן בהפרשה לאותו מקצת שצריך לשייר יותר מכשיעור חלה ועוד צע"ק ברש"י שם ד"ה גלגל כו' שלא גזרו על תרומת עיסה שהרי מותר לגלגלה ביו"ט וצ"ע דלקמן דף י"ג ע"א גבי מוללין מלילות ומשני הגמ' רוב תרומה ע"ש א"כ ש"מ דאע"ג שיכול להפריש תרומה ביו"ט במלילות אפ"ה גזרו חכמים שלא להפריש תרומה מדגן שהוא ע"י דישה ומרוח מעיו"ט וצריך לחלק דהתם רוב תרומה ע"י דישה לא התיר להפריש בשביל שיש מיעוט דגן במלילות שמפריש תרומה אבל בחלה שכיח עיסה שגלגל ביום טוב כמו ששכיח גלגל מעיו"ט

תנח מג"א אחר כמ"ש תוס' פסחים דף ה'. והח"י ס"ק א' חולק וכתב דהתם לא כתבו תוס' רק להחמיר באיסור חמץ מו' שעות משא"כ להקל לא אמרי' כו' ע"ש ולפענ"ד נראה כדברי מג"א דאף להקל אמרי' מו' שעות דאל"כ תקשי אמאי שרי לאפות מצה אפי' אחר ו' ומחצה דהא בפסחים דף נ"ח במתניתין תמיד נשחט בע"פ בז' ומחצה ובע"ש בע"פ נשחט התמיד בו' ומחצה וקרב בז' ומחצה והפסח אחריו א"כ לעולם לא היו מקריבין הפסח קודם ז' ומחצה א"כ הי' לנו לאפות המצה לאחר ז' ומחצה א"ו דמשום זמן שחיטת הפסח קודם ז' ומחצה אע"פ שלא היו מקריבין הפסח קודם ז' ומחצה אופין המצה בזמן שחיטת הפסח א"כ שפיר כתב המג"א כיון דתוס' בפסחים כתבו דזמן שחיטת הפסח מחצות ה"ה דיכול לאפות המצה מחצות כיון דלענין אפיית המצה אזלי' בתר הזמן ולא בתר הקרבת פסח

שם מצות ספיקות כו' ולפענ"ד אפשר דלמ"ש מג"א בסי' תק"ז ס"ק י"ג דאפי' בתנורים שלנו מותר לאפות תנור מלא אע"פ שאין צריך אלא לפת אחד א"כ ה"נ מותר הכא ועוד נראה דבלא"ה מותר לאפות מצות ספקות דבפסחים גבי האופה מיו"ט לחול פי' רש"י לאחר שאכל וגמר סעודתו ופשיטא לן דלא חזי' ליה מידי האידנא כו' ע"ש משמע דדוק' אם ברור לן שלא יצטרך ביו"ט מחולקי' רבה ור"ח אי אמרי' הואיל אבל בספק אם יצטרך ביו"ט מותר לאפות לכ"ע כי בוודאי התורה שדרכי' דרכי נועם והתיר מלאכת אוכל נפש ביו"ט לא יאסור לבשל ולאפות מה שספק אם יאכל ויצטרך כל אחד לצמצם שלא להוסיף על מה שצריך ואפי' באופה מיו"ט לחול פסק הרמב"ם כרבה דאין לוקה רק שאסור אבל בספק אם יצטרך בוודאי מותר לכתחלה

שם אני אוכל פת חמה כו' וכתב מקו"ח משמע דאם יש לו פת חמה אסור ולא ידעתי למה לא נדמהו לבהמה מסוכנת בסי' תצ"ח סעיף ו' שמותר לשוחטה משום הפסד ממון ושאני גבי חלה דלא חזי לאכילה וליכא הפסד ע"ש ולפענ"ד אפשר לחלק בין בהמה מסוכנת דהוי הפסד מרובה ובעיסה אין רק הפסד מועט וכן מחלק המג"א בסי' רס"ו ס"ק י"ד ובשבת דף קנ"ד ע"ב מתירין לבטל כלי מהיכנו משום הפסד מרובה ואין מתירין בהפסד מועט וכן איתא בפסחים דף כ' ע"ב דלהפסד מרובה חששו ולהפסד מועט לא חששו דאל"כ הא בחלה ג"כ יש הפסד דהא חלה ותרומה טמאה ראוי להסיק תחת תבשילו כדאיתא בשבת דף כ"ה ע"א ואם תחמיץ החלה אסור בהנאה א"ו מוכח דלהפסד מועט לא חששו

שם הפר"ח כתב דבדיעבד אין עיכובא אם אופה מצות של מצוה קודם ע"פ ומביא ראיה לזה מפסחים דף ל"ח חלות תודה אין יוצאין בהם עשאן למכור בשוק יוצאין ובע"פ לא