דברי צבי קכט

לומר שגבי משכיר לו בית אין וודאי שיכניס בו חמץ דאל"כ הוי בית כמו תנור דאסור משום שבוודאי יאפה בו חמץ ואין לחלק דגבי תנור בוודאי יאפה בו רק חמץ לבד אבל גבי בית יכניס גם דברים אחרים דהא בע"ז דף ס"ה ע"א מסיק רבא באמר לו העבר לי ק' חביות בק' פרוטות ונמצאת חבית של יין נסך ביניהם שכל שכרו אסור ע"ש וכדאיתא ביו"ד סי' קל"ג

שם ס"ק י"ב וי"מ כו' א"כ כ"ש כו'. וצ"ע דלפירוש מקו"ח בס"ק ז' דברי מג"א ס"ק י"א שמפרש דברי הטור שהכלי עצמו אסור בהנאה פי' שהקדירה בלוע דנהנה מבלוע דא"י נותן יותר אם הכלי שבע מלבלוע ע"ש א"כ מה כתב הד"מ דכ"ש שאסור להחם בו חמין דאדרבה בחמין יהא מותר מהאי טעמא דבחמים מים לא איכפת לי' אם הכלי שבע מלבלוע או לא א"כ לא הוי כ"ש כלל

שם ובזה לא פליג הטור. וכתב בספר הגהות רע"א דלדעת הטור דאסור להשכירה שהכלי בלוע מחמץ ואף דאינו נוטל דמים בעד הבלוע א"כ אפי' להניח בו יבש אסור עכ"ל ולדברי מקו"ח בס"ק ז' דנהנה מבלוע דא"י נותן יותר כששבע מלבלוע א"כ יבש מותר ועוד נראה דלדברי מג"א דמש"ה אסור לרחוץ בו משום דקי"ל בתרנגולת שנמצא בה חטה שהכל אסור דכל התרנגולת נעשה איסור כמו בנתערב יין נסך ביין היתר דאסור למכור לא"י חוץ מדמי יין נסך משום דנעשה כולו איסור כמ"ש מחה"ש ולהכי ה"נ ברוחץ בחמין בכלי חמץ והבלוע מהכלי נכנס במים נעשה המים כולו חמץ ואסור בהנאה ולפענ"ד אפשר דזה טעם הטור שאוסר להשכיר כלי הבלוע מחמץ כי כשא"י מבשל בתוכו נעשה כולו חמץ מהבלוע והא"י משתמש ואוכל חמץ של ישראל ולפ"ז מותר להניח בתוכו דבר יבש כי דבר יבש כמו פירות או צונן אין מוציאים הבלוע ואפילו דבר יבש חם אין מוציא מכלי רק כדי קליפה כדאית' ביו"ד סי' ק"ה בש"ך ס"ק כ"ג ובאיסור כחוש לכ"ע ובבלוע אין בקיאין בין כחוש לשמן ולרוב הפוסקי' אפילו בבלוע שמן אין אוסר יותר מכדי קליפה עי' בפ"מ ובחו"ד שם וגוף הכלי אפילו בשל חרס אין נעשה של חמץ עי' ביו"ד סי' צ"ח סעיף ה' ובט"ז ובש"ך שם

שם מחויב למנוע מהם דה"ל רוצה בקיומו כו' ולטעם זה אפי' אינו נוטל שכר צריך למנוע משום דרוצה בקיומו כמ"ש המח"ש בשם הב"ח ומכאן נמי יש סתירה לדברי מקו"ח בס"ק ז' שכתב דרוצה בקיומו של חמץ אין אסור רק כשמגיע לו הנאה מתחדשת אבל הצלת היזק לא חשיב הנאה ומותר ברוצה בקיומו ע"ש והא הכא אוסר הב"ח רק משום הצלת היזק היורות והרחיים משום דרוצה בקיומו

תנא מג"א ס"ק א' ומותר כו' בלוע בכלי אינו נראה כו'. ולפענ"ד אפשר דסברת ראב"ן הוא דהרא"ש בפ"ק דפסחים דין ט' כתב דמדלא כתיב לא תראה חמץ אלא לא יראה משמע לא יראה לך חמץ במקום הראוי לראי' עכ"ל ולפ"ז הבלוע בכלי שא"א שיראה ואין ראוי לראי' מותר אבל חמץ שנתערב נראה

שם ויש רוצין כו'. עי' מחה"ש שהראיה הוא מתוס' דף ל' ע"א ד"ה לשהינהו וצ"ע דתוס' לא מיירי שם כלל מענין להשהות רק מענין ביטול ומגמ' שם משמע בהדיא דאפילו לרב מותר להשהות דהא הגמ' פריך שם לרב ולשהינהו וליעבד בהו שלא במינן ע"ש ומה שאמר רב ישברו מפני שאסור להשתמש בהם בין במינו בין שלא במינו ואתי בהו לידי תקלה וגם אין הפסד בשבירתן

שם אבל אנן קי"ל כר"ש. וכתב מחה"ש דהוי כ"ש מתערובות דמותר לאחר הפסח וכ"ש קדרות ע"ש וצ"ע דהא בתערובות פסק בש"ע בסי' תמ"ז סעיף י"א דצריך ס' ואם אין ס' אסור ואי ילפי' קדרות מתערובות א"כ צריך בקדרות נמי ס' ואין במה שבקדרה ס' כנגד הקדרה כדאי' ביו"ד סי' צ"ג

שם ס"ק ד' דלמא כו' ולא דק דבגמ' איתא כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ קצת דברי הב"ח דהא בפסחים שם אמר אמימר התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דפיו כו' ומדנקט סתם כלי חרס משמע נמי תנור וקשה קושי' תוס' דבתנור יוצא ע"י כבשונות ולא שייך תירוץ תוס' שנעשה ככלי חדש דהא בתנור מסיק תוס' דלא הוי כתנור חדש לכן סבר הב"ח דאמימר סובר כתירוץ ראשון בגמ' שם דמחלק בין מתכות לחרס ולא יועיל היסק בחרס כלל מלבד בקדרה דמועיל כבשונות דהוי ככלי חדש אבל בתנור דלא הוי כתנור חדש ע"י כבשונות אין מועיל כבשונות וצ"ע בתוס' שם דכתבו כבשונות וגם היסק פנימי הוי פנים חדשות רק שבהיסק פנים חיישי' דילמא חייס וכן בש"ע פסקי' דכבשונות מועיל לקדרה של חרס א"כ קשה קושי' הרא"ש אמאי אמר רב שם קדרות בפסח ישברו ולא אמר תקנת החזרת כבשונות וצריך לומר כמו שמתרץ הרא"ש דאי מלבן הוי פנים חדשות והראשון הוי כמו שבור א"כ א"א דגם היסק פנימי הוי כמו פנים חדשות והראשון הוי כמו שבור א"כ מאי פריך הגמ' שם ליעבד ליה היסק פנים דילמא באמת מועיל היסק פנימי ורב דאמר ישברו כולל נמי היסק פנימי דהראשון הוי כשבור כמו דמתרצי על כבשונות והנה הרא"ש כתב דהיסק פנימי בלא כבשן לא הוי פנים חדשות ולדברי הרא"ש קשה קושי' תוס' דהא בגמ' משמע דאי לא חיישי' דילמא חייס היה מותר בהיסק פנים וע"כ משום דהוי פנים חדשות דהא בלא פנים חדשות אמרי' דאינו יוצא מידי דפיו ולפמ"ש הרא"ש דרב דאמר ישברו סובר נמי דמועיל כבשונות וכבשונות הוי כמו שבור דהראשון הוי כמו שבור מתורץ קושי' תוס' בפסחים שם ובע"ז דף ל"ד ע"א ד"ה שאינה כו' שמקשים כיון דחשיב אחר א"כ תנור וכירים יותץ דקאמר רחמנא למה להדרינהו לכבשונות ולפמ"ש הרא"ש נוכל לומר דמועיל כבשונות לתנור שנטמא והתורה דאמר' ישברו נכלל נמי כבשונות דהוי כמו שבור

שם ומ"ש התוס' בע"ז כו'. פי' מחה"ש שכוונת התוס' לתרץ בפסחים דף כ"ו ע"ב תנור שהסיקו בקליפי