דברי פנחס מב

דברי פנחס

שאלות ותשובות

סימן א'

ב"ה גראסווארדיין יצ"ו. לרוסיא, ק"ק בענדין יע"א

לכבוד הרב הגאון החו"ב המפורסם וכו' מהר"ם נ"י וכעת הוא הגאב"ד דק"ק קרעזעשאוויטץ יע"א

ע"ד קושיתו אשר הציע לפני בהא דכתב הטור באוה"ח סימן א' דלכך יכול לומר אחר פרשת אשם יר"מ כאלו הקרבתי אשם אע"ג דאשם וחטאת אינה באה בנדבה לפי שמצינו בנדרים דף י' דחסידים נודרין בנזיר כדי להביא קרבן א"כ נראה שיש לומר כמו לבא בנדבה עיי"ש, והקשו כלם שהרי אמרינן שם שהי' מתנדבין בנזיר כדי להביא קרבן חטאת וא"כ בחטאת הו"ל לומר יה"ר מטעם זה כיון דחטאת מקרי נמי באה בנדבה גבי נזיר ואמאי אמרינן דבחטאת א"ל יה"ר וכתב בספר עולת שבת ליישב דכוונת הטור הוא רק דדייק מדאמרי' בנדרים שם שחסידים הראשונים הי' מתאווים להביא קרבן חטאת ולא נאמר אשם אלמא דאשם הי' אפשר להם להביא כדמ"ד דאדם מתנדב אשם תלוי בכל יום אבל חטאת לא הי' יכולין להביא וכוונתו רק להביא ראי' דהלכתא כמ"ד מתנדב א"ת אמנם בהא דהי' נודרין בנזיר לא ס"ל כוותייהו אלא דס"ל דנזיר חוטא הוא שציער עצמו מן היין מש"ה לא פסק רק באשם לבד שבא בנדבה עכ"ד. וכוונתו הוא ע"כ כיון דנזיר מקרי חוטא ע"כ קרבן דיליה משום כפרה הוא כמש"כ התוס' בסוטה דף ט"ו ע"א ד"ה סבר לה כר"א הקפר עש"ה וכיון דחטאת נזיר הוא משום כפרה ולכך לא מקרי באה בנדבה

ועפי"ז הקשה מעכת"ה נ"י הא גם בחטאת נזיר משכחת לה באה בנדבה לפי"מ דאמרינן בזבחים דף מ"ו ע"ב דחטאת ששחטה לשם חולין דכשר ואינו מרצה עיי"ש, בש"ס הנ"ל דף ה' ע"א פריך דבכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן אמרינן דכשרים ולא עלו לבעלים לשם חובה אם כשרים הם ירצו ואם אינם מרצים למה באו ומשני דילפינן מקרא מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת האי נדבה נדר הוא אלא אם כמה שנדרת עשית יהא נדר ואם לא יהי' נדבה עש"ה

וא"כ משכחת נמי בחטאת נזיר שבאה בנדבה בכה"ג ששחט חטאת לשם חילין ואפ"ה נשאר עליו קדושת חטאת נדבה ואסור לשנוי בה כמבואר בריש זבחים גבי עולה ששחט שלא לשמה אסור לזרוק דמה שלא לשמה דבקדושתייהו קיימו עכת"ק בתוספת ביאור הדברים

ולכאורה יש לדחות קושיתו דיש לומר דכוונת העולת שבת הוא כיון דלמ"ד נזיר חוטא מקרי ל"ש חטאת נזיר באה בנדבה ע"י איסור דנזירות כמש"כ המג"א בסקי"ז ולכך לא אקרי אשם באה בנדבה שמביא נזיר טמא כיון דאסור לעבור איסור במזיד עש"ה

אך יש לחזק קושיתו עפי' דברי פירוש המשניות להרמב"ם בפ"ב דנדרים שכתב ויש בכאן קושיא גדולה הא שאמר בפ"ק שאם אמר חטאת שאני אוכל לך אסיר וידוע שחטאת אינה באה בנדר ונדבה ותשובת זה שקרבן חטאת אעפ"י שהוא עצמו אינו באה בנדר ונדבה הרי הוא בא מחמת הנדר שהרי הוא מבואר אצלינו נודרין בנזיר וכבר ידעת שהנזיר כשנשלמו ימי הנזירות יביא קרבן חטאת בכלל קרבנותיו ולכך עשינו קרבן חטאת כמו הדבר שנידר לה' עש"ה וכ"כ הרע"ב ברפ"ב דנדרים עש"ה