דברי נחמיה אורח חיים רו

לזה בקצרה) דשרש ימי שחרות הגלות דווקא הוא אחשורש אש שחור דמהו"ע ית' ממש המולך מהודו ועד כוש ככל הנ"ל לכן יש כח ועוד אז דווקא לעורר ע"י המס"נ למעלה מעלה כ"כ

אמר המביא לבית הדפוס הנה כאן ראיתי להביא תשלום דברי הרב וכו' מו"ה שלמה הכהן נ"י [שקצתם כבר נדפס לעיל אצל לוח המפתחות] כפי אשר יכילם הגליון הלז מה שהעיר עליהם בעת שסידר המפתחות לספר הנחמד הלז וזה לשונו הטהור

עוד אחת ראיתי להעיר על מה שראיתי בדברי רבינו הגאון המחבר ז"ל בביאורו על הב"י או"ח סי' תקמ"ח [ויש שם ט"ס במה שנרשם תקי"ח וצ"ל תקמ"ח] שהעיר שם על הירושלמי דרפ"ג דברכות דמקשה שם והתני פטור מתקיעת שופר אית לך למימר בחול [פי' בתמיהה] והובא ד' הירושלמי הלז בתוס' וברא"ש ספ"ג דברכות ולכאורה ד' הירושלמי תמוה דלמה לא משני נמי כאן דמיירי ביו"ט שני וכמו דמשני גבי לולב וכן הקשה שם רבינו הגאון המחבר ז"ל הנה גם בחידושי על הש"ס העירותי ע"ז וכתבתי דאף דהברייתות נשנו בא"י דליכא שם יו"ט שני [והיינו דמשני גבי לולב תפתר בחול המועד ולא משני ביו"ט שני וע"כ כנ"ל דהברייתא ליכא לאוקמי ביו"ט שני משום דבא"י ליכא יו"ט שני של גליות] מ"מ הא יו"ט של ר"ה עושין גם בא"י שני ימים כידוע ואף לדעת בעל המאור ז"ל בפ"ק דיו"ט דס"ל שם דגם ר"ה אינו נוהג בא"י אלא יום אחד מ"מ הא מבואר בדבריו ז"ל שם דדוקא האידנא משום דחזרה א"י להיות כמקום הוועד כיון דהאידנא ליכא קידוש ב"ד אבל בזמן הברייתא דהיו מקדשין בוודאי היו צריכין לעשות בכל א"י שני ימים ר"ה כל שהוא מהלך יותר ממהלך יום אחד מירושלים דהא כל שהוא יותר ממהלך יום אחד מירושלים לא ידעו אימתי קדשו ב"ד את החודש וע"כ היה צריכין לעשות שני ימים ואף קודם שהתקינו שלא יהא מקבלין עדים אלא עד המנחה מ"מ היה ספק שמא לא באו עדים כלל עד למחר ולא גרע משאר יו"ט במקום דלא היו השלוחין מגיעין דהיה צריכין לעשות שני ימים מחמת ספק ואף בא"י וז"ל הבעל המאור ז"ל שם כתב הרי"ף ז"ל וז"ל שמעינן מינה וכו' ואין לו שום ראיה על מה שכתב שלא נאמרה דברי רבא אלא בזמן דהיו מקדשין ע"פ הראיה אבל בדורות הללו מאחר שהותקן סדר העיבור כו' חזרה א"י להיות כמקום הוועד ואין חייבין לשמור אלא יום אחד עכ"ל וכן כתב רבינו אפרים ז"ל תלמידו של הרי"ף ז"ל כלשון בעל המאור ז"ל ממש הובא דבריו ברא"ש בפ"ק דיו"ט ובש"ג שם וא"כ היה יכול הירושלמי לתרץ דמיירי ביו"ט שני

אמנם בחידושי שם כתבתי ליישב דאפשר דס"ל להירושלמי כשיטת רש"י בר"ה ד' י"ח ע"א במשנה דאדרבה דאף דהאידנא צריך לעשות שני ימים ר"ה גם בא"י מ"מ בזמן דהיה מקדשין ע"פ הראיה לא היה צריכין לעשות רק יום אחד משום דסמכו ארוב שנים משום דמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר כן מבואר שם ברש"י ע"ש וע"ש בתוס' דחולקים על רש"י ז"ל אמנם לפי מש"כ היה סייעתא מן הירושלמי לשיטת רש"י ז"ל ובחידושי שם הבאתי כמה ראיות מן הש"ס לשיטת רש"י ומהם מה דמקשה שם הש"ס ד' י"ט והא קמקלקלא ר"ה אי מעברין לאלול ולשיטת התוס' תמוה דאיזה קלקול יהיה הא עושין באמת שני ימים ר"ה לעולם ועוד ראיה מלשון המשנה דעירובין ד' ל"ט דר"ה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ולכאורה תמוה דמאי שייך שהיה ירא והא ע"כ צריכין לעשות שני ימים מחמת ספק וא"כ צריך ר"י לאשמעינן דמותר להניח ב' עירובין ולא אמרינן דהוי קדושה אחת ומה בכך אם תתעבר אם לא דאפילו אם לא תתעבר מ"מ הא בכל א"י צריך לעשות שני ימים משום שמא עברו אלא ע"כ דכל הרחוקין מירושלים נ"כ לא עשו רק יום אחד וכשיטת רש"י רק ברחוקין מירושלים בתוך מהלך יום אחד או ב' ימים והיה ירא שמא תתוודע לו מב"ד דלא באו עדים עד יום המחרת או דיתוודע לו דבאו עדים מן המנחה ולמעלה דנוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש צריך להניח ב' עירובין מספיקא וקמ"ל ר"י דיכול להניח ב' עירובין ולא אמרינן דהוי קדושה אחת [וד' הרמב"ם בפי' המשניות דפסק שם כר' יהודא תמוה דנהי דחכמים דפליגי עליה דר' יהודא במשנה היינו ר' יוסי וכדאמרינן בגמ' שם מ"מ הא ר' יהודא ור' יוסי הלכה כר' יוסי וכן פסק בחיבורו בפ"ח מ"ה עירובין הלכה ה' והיותר תימה במה דמחלק שם בין זמן דהיה מקדשין ע"פ הראיה להאידנא דהאידנא מודה ר"י לחכמים דאינו יכול להניח ב' עירובין בר"ה וזה דבר תימה דהא כיון דטעמי דר"י וסייעתו מבואר שם בגמ' הוא משום דהא דנוהגין גם היום קודש כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה אינו אלא כי היכא דלא לזלזולי ביה הלכך לא הוי משום זה קדושה אחת משום דעיקר יו"ט יום שני הוא ע"ש בש"ס וא"כ אין שייך לחלק בין זמן דהיה מקדשין להאידנא דטעמי דחשבינן האידנא לר"ה לקדושה אחת הוא ג"כ מחמת הטעם דאם באו עדים וכו' והלכך לר"י דס"ל דאף בזמן על עדים וכו' לא היה נחשב לקדושה אחת כ"ש האידנא ואין לומר דכיון בזה למש"כ בה' יו"ט בפ"ו הלכה י"ד ע"ש דהא ליתא דא"כ שאר יו"ט נמי לא יוכל האידנא להניח ב' עירובין ובהדיא כתב הרמב"ם בחיבורו שם דאף האידנא מותר להניח ב' עירובין בשאר יו"ט וע"כ דלא דמי לתנאי דעירוב תבשילין וא"כ יו"ט של ר"ה נמי ובאמת אם יש מקום לחלק בזה היינו בין קודם החורבן ובין לאחר החורבן ואף בזמן דהיו מקדשין ע"פ הראיה דלאחר החורבן י"ל דמודה ר"י וסייעתו משום דלאחר החורבן אם באו עדים מן המנחה ולמעלה אדרבה יום ראשון עיקר וכמו שמבואר בביצה ד' ה' סוף עמוד ב' בדברי רבא שם ומ"מ גם יום השני קודם וכמו שמבואר שם וע"ש בפירש"י ובזה לא שייך סברא דזלזול כלל וכלל וע"כ דהם קבלו על עצמם לעשות יום שני קודש כמו שהיה בזמן הבית א"כ וודאי נחשבו לקדושה אחת אמנם לחלק בין זמן דהיה מקדשין ע"פ הראי' להאידנא זה וודאי אין סברא כלל ולכן דברי הרמב"ם ז"ל שם בפי' המשניות צלע"ג] ועוד הבאתי שם ראיה דנראה דגם רבותיו של רש"י ז"ל דכתבו דבליל שני של ר"ה א"צ לומר זמן משום דיומא אריכתא הוא עי' ברא"ש סוף ר"ה ולכאורה נהי דבר"ה ניתוסף עוד חומרא דשמא שניהם קדושה אחת מחמת הטעם דאם באו עדים מן המנחה ולמעלה וכו' ולכן החמירו לעניין בצים וחלב ועירובי תחומין וע"ת ועוד ש"ד מ"מ הך ספיקא דאיתא בשאר יו"ט נמי איכא בזה דהא מ"מ היה ספיקא שמא לא באו עדים כלל ביום ל' וא"כ היו צריכים לומר זמן בליל שני כמו בשאר יו"ט וממילא גם האידנא נמי וכמו בשאר יו"ט דאנו אומרים זמן בליל שני מטעם דבזמן דהיו מקדשין ע"פ הראיה היה ספק אלא ע"כ דהם ס"ל דבר"ה לא חשו כלל להך ספיקא לעולם ולא היה הספק רק שמא יום ראשון בלבד קודש או שמא שניהם קודש אבל לספק שמא יום שני בלבד קודש לזה לא חשו כלל משום דמימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר ומשו"ה ס"ל דא"צ לומר זמן אך מ"מ רש"י ז"ל בעצמו חולק עליהם בדין זה וטעמו ונימוקו מבואר ברא"ש שם: ועפ"ז א"ש נמי מה דלא תיקן הקליר פיוט ליו"ט שני של ר"ה והיינו די"ל דבמקומו לא היו עושין רק יום אחד [ועיין בצל"ח ברכות פ' ה' ובש"ס ביצה ד' ה' בט"א בר"ה ד' י"ח ואבאר במ"א אי"ה] וכל זה בעת שהיו מקדשין ע"פ הראיה אבל האידנא פשוט דמודה רש"י לכל הגאונים ז"ל דצריך לעשות ב' ימים ר"ה גם בא"י דהאידנא חזרה א"י כמקום הוועד ובמקום הוועד היו עושין לפעמים ב' ימים והלכך האידנא חמור טפי כנ"ל לדעת רש"י והרבה יש להאריך בזה ואכ"מ וראיתי לקבוע ברכה בכאן לראש צדיק הוא ניהו הרה"ג החו"ב וכו' מו"ה דובער ליב נ"י בנו של הרב הגאון הגדול החסיד זצוק"ל בעהמ"ח ספר ד"נ הלז וחלק אה"ע אשר ענוותו תרבני ליתן לי מהלכים בתוך ספר הנחמד הלז יברכהו ה' ברב טוב ויראה בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כל הימים כ"ד הצעיר מפרחי כהונה שלמה ברי"מ הכהן נ"י מ"ץ: