דברי נחמיה אבן נזר ז
Divrei Nechemyah Even Haezer 7 · דברי נחמיה אבן נזר · free full Hebrew text
Open in the reader →זה ט"ו שנים מאת הלקח ארון אלהים ונגנזה מנורה הטהורה בקודש מחצבתו. גם שמן משחת תורתו לא העלה נרותיה. והיה כי"ק ממר אבא הגאון החסיד זצ"ל שפון וטמון. ולא שזפתן עין כי לא הרהבתי נפשי להפיצם בקרב ישראל. יען מה? יען ידעתי שנגד רצונו היה שיוחקו דבריו בדפוס. וכידוע למכיריו מתרומות מדותיו בענוה יתרה וכל ימיו היה מסתתר מבני אדם שכשאהיה יושב בין החכמים המפלפלים זה עם זה בהלכה. היה שומע ושותק והיה כובש רוח בינתו במסגר השתיקה. למען הסתר דבר שלא יתנאה מחכמתו. (ואולי זכר לדבר סמך ע"פ דרשות חז"ל ע"פ חמוקי ירכיך מה כו' אף ד"ת לא יהיו אלא בסתר סוטה (מ"ט:) מ"ק (י"ו) ושו"ע יו"ד סי' רמ"ו סקכ"ג). ומעולם לא השיב לשואלו דבר שהיה ממורא הוראה ולא רצה שיסמכו עליו כ"א לפרטי חכמים שבטח בהם שישמרו תנאו המפורש יצא שלא יסמכו עליו דבר זה הרך לבבי. ואסרו ידי בנחושתים: ועצרתי רוחי לשמור רצונו כמוטל עלי לכבדו גם אחר מותו ברצונו זה כבודו אולם זה איזו שנים שחזקה עלי פקודת כ"ד כ"ק אדמו"ר הגאון מוהרמ"מ זצ"ל מליובאוויץ. עד מתי אתה מחביא תורת אביך הוציאם ויראו החוצה. ותמלא הארץ דעה. פעמים ושלש הייתי מעוברי רצונו והוא עודנו עומד ופקודתו עלי עד שפעם הייתי במחיצת קדשו שלח לקראתי את בנו ש"ב הרה"ג מוה' זלמן נ"י בדברים נמרצים שלא יניחני לבוא לפניו ולראות פניו עד שאתן אומן לקיים פקודתו זו. ובהבטחתי זו נכנסתי לפניו וגליתי לו טעמי ולא קיבל. באמרו הנני מתיר איסור המדומה לך. יען ידעתיו שאין חקר לתבונתו ולעומק חכמתו. ותועלת הרבים מתורתו מכרעת על משקל כף רצונו. ובזה יצאתי למרחב ממצר רוחי. וחפשי מפחד לבבי. לבלתי חלל רצונו הקדש זצ"ל
כהיום הזה קמתי אני לפתוח שער לכל הרוצה לטייל בגנות רמונים ולהתענג על מימי מבוע. וזרם מים כבירים הוצאתי נגד כל יודעיו ומכיריו המתאוים ומשתוקקים לנועם תורתו המבקשים ודורשים ממני פעמים רבות הרטיבי נא את נפשנו היבשה והצמאה למי חכמתו. אשר כאילים על אפיקי מים כן רוחנו הומה ותערוג לשתות מים מבאר מעין גנים נוזלים מן האדיר בלבנון האדם הגדול הזה. ידעתי כי בפעם הזאת אתן רוח חיים בעצמות יבשות האלה. ישאבו מרוחו ישובו ויחיו. כהיותם חבוקים ודבוקים בו ומאד שער אשער חדות רוחם משמחה המפעמת בקרב לבם
עמל ויגע הייתי בהעתקות וסידור כי"ק. יען היותם רושם לעצמו וממילא חסרים המה הגהה וסידור. יש מהם דבר אחד נשנה כמה פעמים בתוספת וגרעון ומקדם המאוחר. יש שמציין כמ"ש בספר וחסר שם הספר או הדף ולא מציין איזה דף. גם רוב הכתבים מלאים ר"ת חדשים אשר לא הורגל ולא נשתמש בהם בלתי המניח סימנים לעצמו. וכל דף ודף מנומר מהגהות רבות מהצדדים ובין השיטים עד למרבה. עד כי יבאו הדברים יגעים ומבולבלים לחבר שורה לחברתה. ולא רחוק מדרך המכשול לבגוד בהבנת דבריו. לקבוע הגהה במקום אשר לא יערה ולא חובר לה יחדו. הרבה דברים נשאר באמצע ולא נשלם יען שמכוון העלותו בכתב היה רק לעצמו. באשר גברו סברות גבוהות ועצומות ברומם גליו. ורוחו המרחפת על מעין נביעתו לא יכילו את שטף מחשבותיו מסוער לנהלם לאט לאט על הכתב למען הריק רעיוניו וכאשר נפוצו עשתונותיו והיתה הרוחה אז ידיו לא הדה עוד. ולא פלטה קולמוסו כל אשר העלה בזרוע עיונו ויתר הדברים נשאר מעל סגור בחדרי לבבו. וזולתו מי ידע להגיד מה שיחו
לטורח רב כזה נאלץ הייתי לקחת עבודה רבה כזו שאינו לפי מדי. ורוח יוצק על כל סביבי לפתותי להתקדש למלאכה זו בעמדי על קן פלפולו ולאחוז בסנסני אריגות נושא הדברים על אמיתתן ובזה פניתי דרך מאבני נגף המונחים על הבנת הסדר. להפתח סגור הר"ת ולישר המכשולים מן בין השיטים. לקנות מקומן הראוי להן ולא יסבו בלכתן. דברים שנשנים כמה פעמים בררתי מה שראיתי לנכון שכתבם באחרונה ובטחתי שהכניס במהדורא בתרא רובי תורתו ממהדורא קמא ומה שנשמט במהד"ב. זה הוא שלא ישר בעיניו אחר עיונו היטב כידוע לכל דרכו בקודש לצרף ולברר כל דבריו בי"ג נפה בכור הבחינה התשובות שהניחם באמצע הפרק לא חדלתי מהביאם לדפוס. דאיכא למישמע מינה כמה הלכתא רברבתא. גם יש מהם הרבה ענינים קצרים שהם רק התחלה והקדמה לעיונו ופלפולו שהיה מסודר במחשבתו גם המה לא זריתי הלאה: וחסתי גם עליהם. כי כל דבריו תורה שלמה ומכל דרך שיחו יש מהם לימוד. יש מהם שכתבם בימי חרפו ועלומיו: בי שינוי הכתב מעיד עליהם כי ישן הוא מאורך הזמן רשמתי עליהם שכתבם בילדותו למען ידעו שינקותא דאבוה הוא בחרתי בחלק אה"ע בראשונה להיותו נקל עלי לסדרו מיתר החלקים ואקח חופש לנפשי אי"ה לסדר גם יתר החלקים בעז"ה. עתה הראיתי לדעת להמעיין בדברי קדשו שאם ימצא דבר מחסור שאינו לפי כבוד המחבר. יתלו החסרון בדל כח המסדר. ולא ירימו יד בקדוש ישראל חלילה. שלא זכינו לנוגה לו שימסרם לנו מורשה בעצמו. כי אז היו הדברים ברורים ומאירים כאור נוגה
עתה הנה הקדשתי ספר מרן מר אבא הנאון האמיתי זצ"ל לכל קורא בשמו הגדול קרא נא דברי תשובותיו: ויגולו לפניך תעלומות חכמה אשר ממקור האמת יהלכון. והוא המוליך והמביא מעלה ומוריד לעומקה של הלכה במים עמוקים אין סוף. מאין כמוהו והוא המוציא כל דבר הצפון בגמ' ופוסקים להיות נוגהים וגלוים לכל חפציהם. וחכמתו בכל משלה. להרגיש על כל קוץ וקוץ דקדוקים וחילוקים נפלאים בפרטיהם ודקדוקיהם אם כי לא אלמן ישראל מגאונים רבים. וחיבורים גדולים. כחריפות ובקיאות כי רב הוא ת"ל. אבל יבינו נא בחיבור הזה. ידעו ויכירו כי הוא אופן חדש כחוש הלימוד כמדומה שלא נמצא בזה האופן בשום חיבור שקדמהו לדייק בחילוקי הדעות וסברות הפוסקים מראשונים עד אחרונים במקום שדבריהם באים דוקא מפורשים ומבוארים על מקומן. ימצא בהם עומק נפלא לשקול במאזני צדק כל סברא וסברא בדבר והיפוכו: ברצוא ושוב כמה פעמים. עד עמדו על קו נאמן לאשורו והוא הפלא ופלא מי יכילנו ובטוח אנכי בכל המתבונן בו שיתנו עדיהן ויצדקו ויאמרו לי אמת והיה יהיה הספר החדש הזה לנס ולסגולה לקנין הלמודית בנפש החפץ. לכל הוגה בו בנחת ובמתון וכעומק הדעת. בכל עורקי וגידי ערוגת מטעיו השתולים בשדמות דבריו.