דברי מהרי"א חלק ב ג

יכול לדבר כל הדברים לז"א אלה המצות והמשפטים הו' הגורם:] אלה הדברים וכו' ואית'. במפורשים עפ"י דאזיל רובן בגזל מיעוטן בעריות וכולן באבק לשה"ר וזה"ש א"ל"ה ר"ת א"בק ל"שון ה"רע הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל דייקא תוכחה זו לכולן ונ"ל בזה עפמ"ש בשבת אלמלא קיבל דוד לשה"ר לא נחלקה ולא גלינו מארצינו וכו' וז"ש א"ל"ה א"בק ל"שון ה"רע הו' סיבה פקידי המשכן מלשון ויפקד מקום דוד ר"ל חורבן ביהמ"ק, ובזה מובן דברי גמ' עירוכין ט"ו ארחב"ח מה תקנתן של מספרי לשה"ר אם ת"ח הוא יעסוק בתורה שנא' מרפ' לשון עץ חיים ואין עץ וכו' ואם ע"ה הוא ישפיל דעתו עכ"ל וכיון שבעל תשובה צריך לתקן מה שקלקל ועון לשה"ר שעדיין מרקד בינינו ואם סיבב החורבן כ"ש הוא שגורם מניעת הבנין ולז"א כל דור שלא נבנה ביהמ"ק בימיו כאלו נחרב בימיו ואי' בב"ת אין נגאלין אלא בזכות התור' שנא' גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וכו' ואית' עוד בב"ת גבי הורדוס שהרג לכולהו חכמים ואח"כ ביקש לעשות תשובה א"ל רשב"ש הו' כבה אורו של עולם שנא' כי תור' אור ילך ויעסוק באורו של עולם בבנין המקדש וכיון שע"י לשה"ר הו' גורם חורבן ביהמ"ק ומניעת בניינו לכן תקנתו יעסוק באורו של עולם זו תורה שעי"ז יבנה ביהמ"ק, אבל תמו' סו' המאמר, ע"ה ישפיל עצמו מאי תיקון הו' זה לעותתו ועו"ק הל"ל טפי ע"ה יחזיק ללומדי תור' כמ"ש עץ חיים הוא למחזיקים בה ללומדיה לא נאמר וכו' וא"כ קרא מרפא לשון עץ חיים טפי מיירי בע"ה ולהחזיק מבת"ח ללמוד ונר' עפמ"ש בס' מבחר פנינים שאלו לחכם מ"מ החכמים יותר מצויי' בפתחי הנדיבים ממה שהנדיבים מצויי' בפתחי החכמים כיון שמעלת החכמים גדולה יותר ה"ל להיות ההיפוך, והשיב החכם לפי שהחכמים מכירים מעלת העושר אבל הנדיבים אין מכירים מעלת החכמים ע"ש והיו' ע"י שמגיס לבבו כמ"ש ורם לבבך וכל אשר לך ירבה וכו' וא"כ באמת היינו תקנתו לע"ה שישפיל דעתו ולהיות מצוי בפתחי החכמים ויחזיק לומדי תורה ועי"ז יבנה המקדש וז"ש יה"ר וכו' שיבנה ביהמ"ק ואיך אפשר כיון שמרקד עדיין עון לשה"ר לז"א ותן חלקינו בתורתיך וא"כ העוסק בתור' יכול לפטור א"ע מלהחזיק לאחר אבל אם גם הו' מחזיק יכולים הע"ה ללמוד ממנו ק"ו: ראה נתתי לפניכם את הארץ וכו' אשר נשבע ד' לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב ויל"ד וכי לא ידעינן מי הי' אבותיהם ולמה לי כפילות הלשון וי"ל דהנה אית' בגמ' נדרים דכל מה שאומר אדם ג' פעמים הוא שבועה וא"כ הא הקב"ה הבטיח לאברהם ליצחק וליעקב כל חד בפני עצמו והיא שבועה בזה מיושב מה שאמר אשר נשבע ד' וכו' דלא מצינו בשום מקום שנשבע לאבותינו אמנם בהנ"ל ניח' דכיון שאמר ג' פעמים הוי' כשבועה וא"ש אשר נשבע ד' לאבותיכם וא"ת היכן מצינו שנשבע אלא ע"ש שאמר לאברהם ליצחק וליעקב לכל חד בפני עצמו וא"כ הוי' כשבועה ממרן אאמו"ר הג' זצוק"ל – [א"ה להוסיף נופך אמרתי דאית' במד' נחמו נחמו עמי וכו' נאמר' נחמות כפילות וגם חטאים כפיל' חטא חטאה ירושלים ובכיות כפילות בכה תבכה ונר' טעמו של הכפל דאית' בגמ' דשבועות האומר לאו לא וא והן הן הוי שבועה כה"ג כאן נאמרו נחמו כפלות להיות כמו שבועה וז"כ הכ' דברו על לב ירושלים אמר הנביא כי החכמים לדורות הבאים ידברו על לב העם לבל יתיאשו מן הגאולה כי כבר נשבע ה' על ידי שאמר נחמו נחמו לפדות את ישראל וסיים הקרא כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתו' כמו שכ' חטא חטא לשון כפול יקיים שבועתו והגלה אותם בשביל חטא' כן יקיים השבועה לגאול אותנו במהרה וזה ההמשך מהפסוקים נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם דברו על לב ירושלים וכו' ודוק ראה נחתי לפניכם וכו' בואו ורשו וכו' אשר נשבע ד' לאבותיכם לאברהם וכו' ולזרעם