דברי גאונים ו

וכבר אתמחי גברא ואתמחי ספרא. ותהלתו נודע בשערים המצוינים בהלכה. כאשר כבר נודע לי. כי הרב הגאון התייר הגדול שר התורה וכו' מרן יוסף שאול הלוי נ"ז זלה"ה אבדק"ק לבוב (אשר הוא גם הוא היה שר המסכים על הדפסה ראשונה מס' ד"ג). אם כי כמעט כל שערי תשובה מדברי הראשונים וגדולי האחרונים. ספרא ספרו תוספתא ומכילתא היה פתוחים לפניו. וכל רז לא אניס לי'. עכ"ז לגודל ענוותנותו לא מש ספר תורת אבינו מעל שלחנו. ועת בא ריב לפניו בין איש לרעהו. או איזה שאלת חכם בדבר הנוגע למקצוע הלז. שם עיניו הבדולחים בספרא דמר אבינו שליט"א. אולי ימצא איזה דבר חדש או איזה הערה. אשר לא נמצא באמתחתו. וכ"פ שמעתי כי שבחוהו רבנן לדסיב"א. בראותם מראהו מראות נגהי"ם אשר טיהר כהנא רבא. ברוחב בינתו ועוצם חריפתו. ובפרט לעת זקנתו. אסף איש טהור מלא חפנותא. דו סליקו רעיונו. מדברי קדמאי ובתראי גאוני. ופתח שער לדופקי בתשובה. אשר דבריהם באותות לדגליהם יובא. וזכה לזה מצד מעלת אבותינו הקדושים כמאמר המהרש"א בח"א ב"מ דף פ"ה דגרסי' התם אמר ר' פרנך אמר ר' יוחנן כל שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם. שנאמר ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ד' מעתה ועד עולם. מאי אמר ד' אמר הקב"ה אני ערב לך בדבר זה. מאי מעתה ועד עולם אמר ר' ירמי' מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסני' שלה. והקשה שם המהרש"א וז"ל וכי עד השתא לא ידע מאי מעתה ועד עולם. ולמאן הוא ערב. ולישנא דמחזרת ולא קאמר חוזרת. והנראה כלפי מה שאמרו בפרקי אבות והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך. דלבן ת"ח קאמר הכי שיתקן עצמו ללמוד תורה אז אפשר לו לבא למקום אבותיו. אבל בלי שיזדרז עצמו. מצד ירושה (לבד) לא ימלא מקום אבותיו. וע"ז אמר ואני ערב בדבר שהערב בכ"מ למלוה בעבור הלוה. והכא מי הוא הלוה. אלא האדם עצמו חייב ללמוד תורה ולתקן עצמו. והקב"ה ערב לו שישתלם לו דהיינו שיבא לידי מעלות מקום אבותיו. והשתא שפיר קאמר ואי מעתה ועד עולם דהא בן ע"ה נמי כך הוא דבלימוד תורה תלי' מילתא. ומאי אולמי' בן ת"ח של בן ת"ח מבן ע"ה. ואמר דבהכי עדיף בן ת"ח של בן ת"ח מבן ע"ה שהתורה שלומד מחזרת ומסייעתו להגיע ולמלא מקום אבותיו שהוא אכסני' שלה דהיינו בית אבותיו וק"ל עכ"ל ממש ודפח"ח וש"י. ובזה אמרתי לפרש דברי הילקוט משלי סי' ט"ו התמוהים הובא במדרש תלפיות אות ב' ענף בן זכר. וז"ל בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו. בן חכם ישמח אב בשעה שהוא לומד תורה. וכסיל אדם בוזה אמו בשעה שהוא יוצא לתרבות רעה. עכ"ל והתמי' גלוי' לעין כל וכי תעלה ע"ד אנושי שהאב ישמח בראותו יוצאי חלציו חכמים בחכמת מדיניות וחיצוניות. א"ו כוונת הכתוב על חכמת התורה. וא"כ מה חידש בעל המאמר. אולם כפי דברי המהרש"א הנ"ל דברי הילקוט מכוונים יפה והיינו בן חכם (שאם הוא בן תלמיד חכם דווקא) אז ישמח האב בשעה שהוא לומד תורה דווקא. כי אף אם הוא חכם בחכמת התורה. ואינו מזרז עצמו ללמוד ולהוסיף בכ"פ לעלות מדרגא לדרגא יותר ויותר. מצד ירושה לבד לא ימלא מקום אבותיו כמאמר התנא ודלא מוסיף יסיף. משא"כ כשהוא מוסיף כח בקדושה ומתקן עצמו ללמוד תורה. אז יגיע למעלות אבותיו ויכירו כח הפועל בנפעל. ורק אז ישמח האב ביוצאי חלציו. ובזה יובנו דברי רבינו הקדוש בספרו נועם אלימלך פ' קרח בד"ה ויקח קרח וכו' פירש"י ולא הזכיר בן יעקב שביקש וכו' עיי"ש ותרוה צמאונך. וכאשר זכיתי לשמוע מפי אדמו"ר הגה"ק ביצי"ק חו"פ מנורה הטהורה מחו' כקש"ת מרן יוסף מאיר שליט"א מסאפינקא בשם רבו הקדוש מהרי"א מזידונושוב שפי' הפסוק וירד משה מן ההר אל העם ופירש"י מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו וכו' ודקדק איזה עסקים היה לו למשה. והמורם מדבריו שידוע שכל זכות שיגיע לאדם אין לו לתלות בזכותו רק בזכות אבותיו או בזכות כלל ישראל (כמרז"ל ברכות יו"ד:

) וכשהיה מרע"ה בהר בודאי לא היה לו שום פני' לתלות הגדולה בזכותו. רק תלה הכל בזכות האבות הקדושים ובזכות ישראל. וידוע שהאבות הקדושים נקראו הר (כמש"כ במד"ר פ' יתרו פ' כ"ח אות א'). וזהו שפירש"י מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו רצ"ל שלא תלה הגדולה בזכות עצמו רק מן הה"ר (רצ"ל בזכות האבות הקדושים) א"ל הע"ם היינו בזכות ישראל וש"י. (וכבר נדפסו הדברים בהקדמתו לתורת רבו הקדוש בספרו לקוטי תורה והש"ס לס' דברים). טרם אכלה לדבר אף גם זאת באתי להזכיר פה לבל יפלא להמעיין בספרא דמר אבינו שליט"א. אשר כ"פ נמצא בספרו דברים המובאים בס' פתחי תשובה על החו"מ. כי נודע לכל באי שער הס' ד"ג והסכמות הגאונים שיצא לאור בפ"ר בדפוס דק"ק אונגוואר. אשר בעת ההוא עדן לא זרח אור שמש הס' פ"ת ע"פ התבל. כי נדפס עת כביר אחרי צאת הס' ד"ג מאת מזבח הדפוס הנ"ל. וכעת בהדפסה הזאת פ"ש. אשר הוסיף מר אבינו שניות מדברי סופרים וספרים וגם פלפלת מדילי'. בא יבוא גם זכרון הס' פ"ת בתוכם. כ"ד אחיך עבד לעבדי ד' אסקופה הנדרסת לפני רבנן ותלמידהון הק' יהודא כהנא בהה"ג המחבר שליט"א מזכרת תודה ואבא היום ליתן תודה לבני ולחתני נ"י הנגידים המופלגים יראי ה' ונדיבי לב ה"ה בני מו"ה יהוד' נ"י וחתני מו"ה סענדר קראטץ נ"י. אשר פתחו אוצרם הטוב. והזילו זהב מכיסם. להדפיס את ספרי ד"ג כהיום הזה. עם ההוספות ופלפלת כ"ש אשר חנני החונן דעת. ישלם ה' פעלם ותהי שכורתם שלימה. יזכרם אלקים לטובה לרומם קרנם ומזלם על במתי ההצלחה בעושר וכבוד. ויזכו לראות בנים וב"ב שלא תמוש התורה מפי זרעם ומפי זרע זרעם עד עולם. ועל הטוב יזכר בני הרה"ג חו"ב וכו' מו"ה נחמן נ"י. אבד"ק סאפינקא. בעהמ"ח ס' אורחות חיים על האו"ח אשר טרח להעתיק הרבה הוספות מגליון הד"ג שלי. להציגם בכללים השייכים להם. כולם יעמדו על הברכה להתברך בברכה משולשת יהי שלום בחילם שלוה בארמנותם. המחבר