דברי דוד על רש״י, בראשית ה:כט

זה ינחמנו, יניח, ממנו. בב"ר וכי למך היה נביא שידע זה אר"ש בן יהוצדק, נולד מהול היה שבשעה שא"ל הקב"ה לאדם ארורה האדמה בעבורך אמר לפניו רבש"ע עד מתי א"ל עד שתוליד אדם מהול כיון שנולד נח מהול אמרו זה ינחמנו:

את עצבון ידינו, לא הביא רש"י מעשינו רק עצבון ידינו ובמקום עצבון כתב את עצבון. נראה כוונתו דעל מעשינו אין שייך לומר שיניח ממנו את מעשה שלנו דעכ"פ צריכין למעשהולא תצמיח מאליה אלא מעצבון ידינו שייך שהעצבון לא יהיה וא"כ ה"ק קרא יניח ממעשינו וזהו ממנו דנקט רש"י דהקב"ה יסלק ממעשינו את העצבון של ידינו והך ועצבון דכתיב בוי"ו אין פירושו דאלו אחרינא קאמר לבד ממעשינו אלא תרוויהו דבקים דממעשינו יסלק את העצבון אלא שיהיה מעשינו בלי עצבון. והא דנקט רש"י תרתי תיקן אחר זה. וצמיחת קוצים נלמד תרי תיבות עצבון ידינו דעצבון קאי על הקוצים וידינו קאי על מחרישה שלא יהו טורחים עוד בידיהם כמו שהיה לפני זה. והרא"ם לא נתן דעתו לפרש כן וכאשר כתבנו הוא נכון בס"ד: