דברי דוד על רש״י, בראשית ל:כז

נחשתי, לא היו לי בנים. אבל ממה שנתרבה צאנו מיום ביאת יעקב, לא הביא ראיה דהרי יעקב הביא ראיה מזה אח"כ וא"כ ע"כ ניחוש שאמר לבן היה מידי אחרינא והיינו בבנים ועל זה מביא ראייה שקודם ביאת יעקב לא היה לו בנים. ואע"ג דאין זה ראיהגמורה שאפשר שהיו ללבן בנים קטנים ולא היו ראויים לרעות צאן באותו זמן, מ"מ כיון שיש הוכחה שהיה ברכה בשביל יעקב יש לנו לומר שבבנים היתה הברכה. וא"ל א"כ למה הוצרך יעקב להביא ראיה מן הצאן ומה הוסיף בזה נראה דכיון דע"פ סימן זה פיתה לבן את יעקב שיתעכב אצלו והיה לו לתועלת שאסף מקנה גם הוא ולא רצה יעקב שיהיה נזכר ניחוש בזה ושסמך על ניחושו ע"כ אמר ללבן מה לך ולניחוש הלא אתה ידעת בלא ניחוש אלא במה שצאנך היה מעט והיו אתי ותיכף נתרבה לרגלי וא"צ לניחוש בזה, משא"כ בסימן בנים דאין כ"כ סברא לומר שבזכותו באו ואין זה בידי ע"כ צריך לך ניחוש כי אין הוכחה מסברא שבשביל יעקב הוא, משא"כ במקנה שהיה בידי ממילא על ידי ברכך ה' ית':