דברי דוד על רש״י, בראשית ל:כא

דינה וכו', ונהפך לנקבה. ואע"פ ששנינו בפ' הרואה היתה אשתו מעוברת ואומר יה"ר שתלד אשתי זכר ה"ז תפלת שוא מתרץ בגמרא מעשה נסים שאני א"נ תוך מ' יום הוה. ובתנחומא א"ר הונא אפילו עד שהיא יושבת על המשבר לא הוא תפלת שוא שאין קשה לפני הקב"ה לעשות מן זכר נקבה ולהיפך וכן הוא מפורש בירמיה וכן אתה מוצא בלאה, ודאי פליג אמתני' ושמא ברייתא מצא ודרש כ"כ הרא"ם. ולי נראה דקשה עוד דלמה התפללה לאה אמנו תפלת שוא להך תירוצא דמעשה נסים הוה אלא נראה דלהך תירוצא צ"ל דאם מתפלל יהי רצון שתלד אשתי זכר זה הוי, תפלת שוא כי היאך תלד זכר ובבטנה נקבה אבל אם מתפלל שיהיה הולד שהיא נקבה שיתהפך לזכר אין זה שוא כי אין קשה לפני הקב"ה כו' ואפ"ל הא דאין סומכין על הנס היינו לעשות איזו פעולה שיש בה הפסד ולסמוך על הנס אבל תפלה מצי עביד, וראיה לזה שהרי הרבה תפלות יש שישלח הקדוש ב"ה מלאכיו להציל אותנו וזה הוא ודאי נס. ומזה מיירי התנחומא: