דברי דוד על רש״י, בראשית כד:ח

ונקית וכו'. מבנות ענר אשכול וממרא. קשה הא אח"כ על ואפנה על ימין פירש"י בנות ישמעאל או לוט ולא זכר ענר כו' ותו בנות ענר כו' מנליה לרש"י ונראה דיש לדקדק בפסוק אשר לא תקח אשה לבני כו' כי אם אל ארצי כו' דלמה לו הלאו דלא תקח כו' הא די לומר תלך אל ארצי ואל מולדתי כו', ודומה לזה מצינו במצות פסח לא תאכל ממנו נא כי אם צלי ואמרינן שם לעבור עליו בשנים וזה לא שייך אלא בצווי הקב"ה משא"כ באזהרת אדם כמו כאן מה לו אזהרה אחת מה לי שתים. ע"כ הכרח לומר שהצווי היה בדרך זה ששלש קפידות קפיד אברהם, האחת שלכתחלה יקח דוקא מארצו וממולדתו ותרתי לטיבותא שנית באם לא תזדמן לו אשה משם יקח ממולדתו לחוד דהיינו ישמעאל ולוט והם היו ג"כ בארץ ישראל. שלישית באם לא יזדמן גם באלו יקח מבנות ענר כו' ולא מכנענים אחרים וזהו מבואר בלשונו לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אפי' בכנעני אשר אנכי יושב בקרבו דהיינו ענר ואשכול וממרא שהיו שכנים עם אברהם, אלא כן יעשה לכתחילה יקח מארצו וממולדתו, ואם לא יזדמן יקח ממולדתו לחוד ואם לא יזדמן גם זה אז יקח מכנעני אשר בקרבו דהיינו ענר כו', אלא שאלו השתי קפידות הראשונות אינם שוים דקפידא דארצו ומולדתו ביחד אע"פ שזה יותר חשוב מ"מ אם לא תאבה לילך עם אליעזר לא ילך יצחק עצמו לשם ליקח אותה ולהביאה לא"י כי אסור לו לילך לח"ל. אבל הקפידה השנייה שהיא בנות ישמעאל ולוט שהם ג"כ בא"י אין קפידא אם לא תרצה לילך עם אליעזר אלא יצחק עצמו יבוא אחריה, וע"כ אמר הכתוב ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך אלא יצחק עצמו יבא אליה זה לא תעשה אבל צווי דמולדתו לחוד דהיינו לוט וישמעאל יכול יצחק עצמו לילך אחריה ואם כ"ז לא יזדמן, ונקית משבועתי זאת. הקפיד לומר זאת כלומר אבל יש עוד אזהרה שלא תקח רק מבנות ענר כמוזכר לעיל ומש"ה כשאמר ואפנה על ימין כו' היינו אחר שלא יזדמן קפידא אחת מארצו ומולדתו אבל כאן קאי על שלא יזדמן לו שתי הקפידות הראשונות וא"ל מנלן שהיו כאן ג' קפידות שמא לא היו אלא שתים, זה ל"ק דהא אמר ואפנה על ימין כו' ע"כ שהיה גם קפידא זאת, והכל ניחא בס"ד: