דברי דוד על רש״י, בראשית כד:טז

בתולה, ממקום בתולים. אבל מאיש לא ידעה לא נפקא זה דהו"א דמיירי מסתם מקום ידיעת תשמיש דהוא כדרכה ת"ל בתולה וממילא אנו צריכים לפרש לא ידעה על שלא כדרכה. ואע"פ שפחות משלש שנים בתוליה חוזרין מ"מ התורה מעידה שלא נטמאה בביאה לעולם אפי' בפחות משלש שנים. אלא דאכתי קשה שמא באמת נבעלה שלא כדרכה פחות משלש שנים ואיש לא ידעה מיירי מכדרכה שהוא סתם מקום תשמיש ואצטריך למכתב ג"כ בתולה דלא היתה מוכת עץ, ואי לא כתיב אלא בתולה הו"א דנבעלה פחות משלש שנים וחזרו בתוליה ואין לתרץ דא"כ בתולה ל"ל ולא תטעה לומר מוכת עץ היתה דא"כ כיון דבאמת בתולה היתה ואפי' היתה מוכת עץ. הא חזרו בתוליה ואין כאן גנאי כלל. זה אינו דאטו שהיתה באה אצל יצחק ביומא דמישלם שנה השלישי' דודאי איזה זמן אחר השלש שנים ושמא היתה מוכת עץ קמ"ל בתולה וא"כ שלא כדרכה מנלן דלא נבעלה. ע"כ צ"ל דלא ידעה משמע לגמרי אפילו שלא כדרכה ובתולה ממעט מוכת עץ לאהר שלש שנים. וא"ל למאי נ"מ העידה תורה שלא היתה מוכת עץ והא אפי' אם היתה מוכת עץ אין זה גנאי לה י"ל דנ"מ לדינא דס"ל לרבנן דר' מאיר בפ"ק דכתובות דמוכת עץ כתובתה מנה ואמרינן הטעם במדרש מדכתיב כאן בתולה והיינו דלא היתה עץ ש"מ דמוכת עץ אינה בתולה ואין להקשות דהא איתא בילקוט ותפול מעל הגמל לפי שראתה ברוח הקודש שעתחד לצאת ממנה עשו נזדעזעת ונעשית מוכת עץ ויצא ממנה דם בתולים. דזה היתה אחרשבאה ליצחק אבל כאן מיירי קודם לזה: