דברי דוד על רש״י, בראשית יח:כב

ואברהם עודנו וכו' אלא הקדוש ב"ה בא אצלו פי' שעמידה שייכא באם בא אברהם להקב"ה להתפלל לפניו כמ"ש התרגום משמש בצלו, בזה שייך לומר שלא זז מאותו דבר ועודנו בכך, אבל כאן אינו כן שלא הלך אברהם עדיין להתפלל דהא לא ידע מהדבר עד שאמר לו הקב"ה זעקת סדום כו' ואז התחיל להתפלל אם כן מאי ואברהם עודנו עומד היה לו לכתוב וה' עודנו עומד וממתין לתפלת אברהם אחר שגילה לו הקדוש ב"ה הגזירה, אלא תיקון סופרים הוא. והרא"ם הקשה על רש"י ואמר שהתיקון סופרים הוא ענין אחר, אלא שבשעה שראה אברהם את המלאכים ביקש מהקב"ה שימתין לו עד שיכניס האורחים והיה ממתין וכשפנו ממקום שליווה אותם היה ממתין לו הקב"ה והיה ראוי לומר וה' עודנו עומד על אברהם והאריך להקשות על תיקון סופרים, ולפי מה שזכרנו אין קושיא כלל על רש"י והפירוש של תיקון סופרים של הרא"ם אינו מיושב דהוא מפרש דהאי עודנו עומד קאי על תחלת הפרשה שאז היה הקב"ה נראה לאברהם וקשה ע"ז דודאי היינו שאמר אל נא תעבור מעל עבדך שביקש אברהם שימתין עליו כמו שדרשו בפרק מפנין (ד' קכז) היינו שהשיג אברהם שיש לו להקב"ה לדבר עמו בזה ביקש ההמתנה עד שיכניס האורחים, אלא דאחר ההכנסה אמר לו הקב"ה למה זה צחקה שרה כו' וחזר אברהם אל האורחים והלך עמהם לשלחם ובאה נבואה חדשה במאמר זעקת סדום כו', ואין זה שייך אל ההמתנה הראשונה דהיא כבר נתקיימה מה שחזר אברהם להקב"ה במאמר למה צחקה כו' וזה ענין חדש בפני עצמו ואין שייך לומר עודנו עומד לפני אברהם דאברהם כבר הלך ממנו ולפי מה שזכרנו הוי תיקון סופרים של רש"י על נכון בס"ד: