דברי דוד על רש״י, ספר שמות לח:כו

לשש מאות אלף וגו' כך היו ישראל. הרא"ם האריך לפרש למה הוצרך רש"י לכתוב דבר זה דפשיטא הוא, ונראה דרש"י הוקשה לו אקרא ל"ל לשש מאות אלף כו' כיון דכתב כבר מחצית השקל לכל העובר על הפקודים ממילא נדע סך זה כמה היו ישראל. ותירץ דאי לאו האי קרא ה"א דלא היה אלא המנה של חול והאי מנין דמאת ככר לא היה אלא לעובר על הפקודים בזמן ההוא וא"כ לא סתרי קראי אהדדי ע"כ אמר הכתוב לשש מאות אלף וא"כ יש סתירה וע"כ לומר דמנה של קודש כפול היה, ועדיין קשה ל"ל לשש מאות כו' הרי כתיב לכל העובר על הפקודים וא"כ ידענו שהם ת"ר אלף דהא נזכר כן בהדיא בפרשת במדבר. לזה תירץ דכאן לא היה שום מנין אלא הכתוב מעיד לנו שהיו כן וא"כ מה זה שאמר לכל העובר על הפקודים דהא לא היה אז מנין לזה אמר שמרמז על הפקודים שנזכר אחר הקמת המשכן, וכך נתכוין לשון רש"י שכתב כך ישראל פירוש לפי האמת אבל בלא מנין אלא שהמנין הוא אח"כ, וע"ז אמר כאן עובר על הפקודים כנ"ל נכון לשון רש"י דתחילה אמר כך היו ישראל פירוש לפי האמת בלא מנין ואח"כ אמר כך עלה מנינם הוא פירוש על לכל העובר על הפקודים: