דברי דוד על רש״י, ספר שמות לח:כד
Divrei David on Rashi, Exodus 38:24 · דברי דוד על רש״י · free full Hebrew text
Open in the reader →ככר, ששים מנה מנה של קדש כפול היה. דאל"כ קשו קראי אהדדי דכתיב בקע לגלגולת כו' ואת האלף ושבע המאות כו' נמצא דנכללו כל השקלים של ישראל למאת ככר ונשאר אלף ושבע מאות וע"ה שקלים והלא לפי חשבון השקלים הם מאתים ואחד ככר וי"א מנה שהרי הככר ששים מנה והמנה כ"ה שקלים שהמנה ק' דינרין והק' דינרין הם כ"ה שקלים שהם כ"ה סלעים וכל סלע ד' דינרים נמצא שהככר אלף ת"ק שקלים והש' אלף שקלים העולים מת"ר אלף חצאי שקלים הם ד' ככרים והאלף ושבע מאות וע"ה שעולים מן ג' אלפים ותק"ן הם ככר אחד ורע"ה שקלים והרע"ה שקלים הם י"א מנה כל אחד מן כ"ה שקלים. וא"ת והא מנה של חול הוא של כ"ה שקלים, נמצא הכפל נ' סלעים ולמה כתב רש"י ששים שקלים, תירצו בגמרא שהחכמים הוסיפו על המדות והמנה של נ' נעשה ששים. ובפ"ק דבכורות (דף ה') איתא ששאל הגמון את ריב"ז בגבוי כסף אתה מוצא מאתים ואחד ככר ואחת עשרה מנה דכתיב בקע לגלגולת כו' ובנתינת הכסף אתה מוצא מאת ככר דכתיב ויהי מאת ככר הכסף לצקת א"ל מנה של קודש כפול היה הוי בה רב אחאי מאי קשיא ליה ויהי מאת ככר הכסף לצקת וגו' הני לצקת ואינך בי גזא ומשני כתיב קרא אחרינא דלא כתיב לצקת וכסף פקודי העדה מאת ככר וגו' ומקשינן ודאמר ליה מנה של קודש כפול היה מנא ליה אילימא מיניה (מהאי גופיה שהרי כיון דאלף ושבע מאות וע"ה הנך הו"ל לקרא למימני בהו לככר וי"א מנה ולא מנאן אלא בפרוטרוט ולא עשה מהן כלל לחשוב בככר ש"מ כפול היה) ודילמא כללי חשיב כו' פרטי זוטא לא קחשיב, פירוש מאה ככרין חשיב אבל לא לחשוב ככר אחד אלא אמר רב חסדא מהכא דכתיב גבי יחזקאל והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם פי' והיינו ששים שקלים והא דלא מנינהו בבת אחת לפי שאלומשקלים היו במקדש כמ"ש התוס' שם. וכתבו התוס' שם על הא, דמקשה מנליה דמנה של קודש כפול פירוש יש לי לדקדק דבר זה מתוך מה אמרה מלבד קושיא זו עכ"ל, פירוש דקשה להו הא כבר יש הוכחה לזו מתוך קושיית ההגמון דקראי סתרי אהדדי ע"כ כתבו דתלמודא מהדר להוכחה זו מלבד קושיית ההגמון, והקשה הרא"ם דאמאי הוכיח מכח שלא מינה אלא בפרוטרוט שזה נדחה בגמרא ולא מייתי קרא דויחזקאל דהוא מסקנת הגמרא ולק"מ דהא באמת א"צ הוכחה כאן כלל דהא מוכח מכח קושיית ההגמון, אלא שהתלמוד רוצה להוכיח בלאו הכי כמ"ש התוס' אלא רש"י כתב כאן האמת למה לא מנה בפרוטרוט ולא משגחינן בדחיית הגמרא כיון דעכ"פ מוכח בלאו הכי כן: