אם חבל תחבל כו', אלא שממשכנין את הלוה כו'. פירוש בזה דוקא הוי הדין דחייב להחזיר לו כמ"ש עד בא השמש כו' אבל אם נותן לו ברצון משכון בשעת הלואה אינו חייב להחזיר לו:
עד בא השמש תשיבנו לו, כל היום תשיבנו לו שלא תטעה לומר דה"ק כל היום תחזיקנו אצלך ואחר בא השמש תשיבנו דהיינו כסות לילה אלא מיירי בכסות יום: