דברי דוד על רש״י, ספר שמות יב:ו

והיה לכם למשמרת, זהו לשון בקור כו' ביאור דבריו דתרתי מילי יש כאן. האחד לקיחה בעשור, דהיינו ארבעה ימים קודם שחיטתו, וזהו בלא ביקור ממום. השני הוא ביקור מומין ג"כ ארבעה ימים קודם שחיטתו. ומשכחת לה זה בלא זה באם לא הפריש שום אחד מהטלאים רק ביקר ג' או ד' מהם ממומין ובשעת שחיטה לקח אחד מהמבוקרים ושחטו הרי קיים מצות ביקור ולא מצות לקיחה שהיא הפרשה ואמרינן בפ' מי שהיה (דף צ"ו) דתרי הזה כתיבי, האחד בעשור לחודש הזה ויקחו, דממעטינן מן הזה פסח דורות דלא בעינן לקיחה ד' ימים קודם, הב' בפסוק והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה, דמיירי מן ביקור וממעטינן מן הזה פסח שני דלא צריך ד' ימי ביקור, וכ"ש ימי לקיחה. אבל פסח דורות צריך ביקור רק לקיחה ל"צ וע"כ פירש"י כאן זהו לשון ביקור כו', ובזה אין מיעוט לפסח דורות דאפילו בתמיד צריך ימי ביקור. ועל הלקיחה שצריכה בפסח מצרים דוקא נותן אח"כ ר' מתיא בן חרש טעם. ויש לדקדק למה מביא רש"י דברי ר' מתיא כאן אחר הפסוק שמיירי בביקור ולא לעיל בפסוק ויקחו דבסמוך. תו קשיא מה שהקשה רש"י ומפני מה הקדים כו' מה שלא צוה כן בפסח דורות, משמע דקשיא ליה מאי שנא דורות ממצרים ולמה לא הוקשה לו על מה דאמרינן בגמרא במשנה דפסח מצרים, נאכל בחפזון דכתיב ואכלתם אותו בחפזון, אותו בחפזון ולא אחר בחפזון, ומאי שנא מצרים מדורות, ע"כ נראה דלא מקשה כלל מאי שנא מצרים מדורות, ובמדרש לא הוזכר כלל, הך חילוק דמצרים לדורות בקושיא זאת דמביא רש"י, אלא דמקשה למה בא הצווי על הלקיחה ולא על ביקור ולמה היא באה, ולעיל לא הביא רש"י קושיא זו דהו"א מאי לקיחה ביקור דמשום הביקור אמר ויקחו ד' ימים תחלה, ולביקור ודאי צריך ד' ימים כדי להבחין היטב אם יש בו מום קבוע או עובר, אבל כאן דמיירי מביקור וראיה דצריך זה אפי' בדורות ממילא מה שנתמעט לעיל דורות היינו בלקיחה לחוד בלא ביקור, ועל זה קשה למה לן באמת הך מילתא דלקיחה שאין צורך בה, והשיב ר' מתיא כדי להמשיכם במצות פסח וכדי להמשיכם מן הע"ז. כנלע"ד נכון מאוד בזה:

קהל עדת ישראל, קהל ועדה וישראל פירוש שלשים בעינן עשרה מכח קהל ועשרה מכח עדה ועשרה מכח ישראל, ומספקא לן אי בהדי הדדי או בזה אחר זה הלכך בעינן ג' כתות של שלשים, כמבואר בפ' תמיד נשחט: