דברי דוד על רש״י, ספר שמות יא:ח

ואחרי כן אצא, עם כל העם מארצך. דקשה שמתחלה אמר שלא יצא כי אם אחר שירדו עבדי פרעה אליו, ואח"כ אמר ויצא ועדיין לא ירדו עבדי פרעה אליו, ע"כ פירש דהיציאה שאמר תחילה היינו מארצך, אבל ויצא הנזכר אח"כ היינו תיכף אחר גמר דבריו יצא מן ביתו של פרעה.

בחרי אף, על שאמר לו אל תוסף ראות פני, נראה דקמ"ל קרא בזה דאע"ג דאמר פרעה כן קודם דברי, משה לא התרגז משה בעת ההיא, דאל"כ לא היה הדבור בא אליו בעמדו לפני פרעה שאין השכינה שורה מתוך כעס. אלא דלא התרגז עד שעת יציאה אף שהכעס על מה שהיה כבר: