דברי דוד על רש״י, ספר דברים ג:כד

ה' אלהים, רחום בדין. השם של אדני הוא מדת הדין ושם של יו"ד ה"א הוא רחמים וא"כ קשה למה אמר משה אדני תחילה לא כלשון הש"י רחום תחלה, וכן הקשה הרמב"ן, ונ"ל כוונת רש"י ע"פ הגמרא בברכות (דף כ':) כתוב אחד אומר אשר לא ישא פנים וכתוב אחד אומר ישא ה' פניו אליך אמר הקב"ה היאך לא אשא להם פנים אני אמרתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים עד כזית עד כביצה, שמע מינה שהדין נותן אשר ירחם עליהם, ה"נ קאמר רחום בדין כלומר הדין נותן שתרחם עלי כי על תנאי זה נברא העולם כמ"ש רש"י ריש בראשית ראה שאין העולם מתקיים, וא"כ העיקר הוא מצד הרחמים וזה נשאר קיים, ע"כ הקדים רחמים לדין לחזק הרחמים שהם ע"פ הדין:

אתה החלות וגו' פתח להיות עומד ומתפלל, פירוש שמצא פתח להתפלל, וכן הוא בספרי אתה החלות אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל, פירוש שמשה חשב כך שזהו פתח גם בכאן דהיינו כמו שבגזירה ההיא היה פתח ה"נ כאן בהתרת הנדר חשב שזה פתח כמו שכתבתי בסמוך:

ולפי פשוטו אתה החלות כו' ולא קאי על היתר הנדר אלא קאי על להראות המלחמה, וא"ל אדרבה כבר קבל שכרו כמ"ש יעקב קטנתי מכל החסדים, הכא שאני שאמר שאתה אמרת אחל תת פחדך וכל שיש לו התחלה צריך להיות לו סוף ומבקש אני שהסוף יהיה ל"א מלכים. והקב"ה לא נתכוין שם רק על ארץ עוג שהוא יהיה הסוף לא ל"א מלכים: