דברי חיים חלק ב תקלג

ליתן אין לו לחזור והבא לשכור מחדש יפשר עפ"י בית דינו הצדק

סימן לח

להה"ג החריף ובקי הצדיק כקש"ת מ' הילל נ"י

מכתבו הק' הגיעני והנה אמת עם כ"ת שרשות ביד רב דמתא בעניני שו"ב לעשות כרצונו ולדון לפני ראות דיניו בפרט רב גדול כמוהו ואם נבוא לדון אחר ב"ד קבוע וכו' ואין לך אלא שופט שבימיך ובעוה"ר ע"י ש"ח סבבונו צרות רבות עד ישקיף ד' ויגאלינו במהרה ומעכת"ה עשה באמת וישר ואסור לבני עירו לעבור על דבריו אך עכ"ז הה"ק בו"ק דק' גם לו אין להאשים כי אצלו נראה אשר מעכ"ת בשנאה הדפו להשו"ב וגלילות ההמה מאז ומקדם שצדיק הדור משגיח על שו"ב הגליל ולכן כתב שאין להעבירו ואם מעכת"ה יכתוב לו באמת שאין שנאה בלבו על השו"ב רק זולת שאינו ראוי להיות שו"ב במקומו לדעתי אשר גם הרב הקדוש יסכים עמו והי' שלום אבל לדעתי אין רשאים בני עירו לעבור על דבריו

סימן לט

להה"ג המפורסם מ' אברהם יצחק נ"י אבד"ק קליינווארדיין

מכתבו הגיעני והנה בנידון אם להאמין ערכי עפ"י פנקסו רוב אחרונים מתירים. אך זכור אני בהיותי יוצק מים ע"י מו"ח הגאון ז"ל אמר שבמחלוקת זה אין בידו להכריע אך יותר מסתבר להחמיר עכ"ז איני אומר איסור או היתר וכן תמיד אני נהוג ופ"א הי' לי' שאלה כזה עם הה"ג מהר"וו..... והראיתי שעפ"ד נראה שלא לסמוך על הערכי ובפרט שמקבלין שוחד ומה שכתב מעכת"ה שהתפוס הי' עני זה אינו ראי' כלל כי מי יודע אם אולי בא לידו מעות או שהי' בדבר זה שייכות לאיזה עושר שינוס הוא מהתפיסה כמו שאירע כמה פעמים שאנשים אחרים משחדים שינוס הנתפס כדי שלא יאמר עליהם כידוע וא"כ לפ"ד דאין לסמוך ע"ז אך מה שנמצא כתוב מהערכי בלי שאלה פ' מת והיינו שמו ושם עירו שם מדבר הכותב להמשלח אגרת לפ"פ ובשם כינוי ועירו בלי שאלה כי הוא מת היינו שאומר פ' שם הלעז ממקום פ' מת ובודאי מהני ולצירוף עם הערכי שהב"מ ז"ל וג"פ ז"ל וכמה מכשירים בודאי מותרת

סימן מ

לה"ה הנה"ג החריף ובקי פא"ה וכו' מ' ר"ח אליעזר נ"י אבד"ק קאליש

מכתבו קבלתי והנה שאלתו בעצה נגד העומדים נגד תוה"ק כידוע לדעתי יעשה כל מה דאפשר להשבית עצתם הרע ולשרש דעתם הנעכרה אך יעשה בהשכל למאוד שלא יפרצו ח"ו יותר רק בנחת דבריו ישמעו וד' הטוב לא יעזוב עמו ותורתו. ואודות היין מאונגארין הנה לסמוך על הכשר אינו ראוי אפילו על הרבנים הכשרים למאוד כאשר בעוה"ר כמה מכשולים באים עי"ז כמו שנכשלו כמה עיירות ביי"ש של פסח עפ"י כתב הכשר מיראים וחסידים כי כמה פעמים שיוכל בקל לבוא לידי מכשול ואך זה עיקר הדבר שלא לשתות יין רק מאיש כשר שבעצמו קנהו באונגארין וקנהו שם מאיש כשר אשר עשהו בעצמו וטהרו בעצמו או ע"י משולחיו נאמנים וידועים להאיש הקונה שמפוילין

סימן מא

שוי"ר לכבוד הרב החריף ובקי המושלם כש"ת מו"ה פנחס נ"י

מכתבו הגיעני והנה ידע נא מעכ"ת כי גיטין הנשלחין ממרחק כזה הוא רק משום עיגון וידוע שדעת הגאונים לאסור והבאים אחריהם מחלוקת גדולה ביניהם והפני יהושיע ז"ל הראה מקום מש"ס לאסור וכן בטיב גיטין להגאון מהר"ל ז"ל וכן נהגו איסור בינינו הכל כמבואר בש"ע ורק שמחדש שהי' גודל עיגון במצוי לרוב המתהלכים למרחוק [ראו] גדולי הדור שלפנינו להתיר ע"י עשיות שליח הולכה והשליח יעשה שליח ב"ד והרשאה הכל כאשר כתבתי לו אז. וכן המנהג כאשר ראיתי כמה גירושין ופסקתי עליהם בכמה ספיקות שהי' בהם. והנה אין לחדש דבר הזהר והזהר כי די בקולא זו שליח הולכה כי כמה מכשולים יכולים לבוא משליח קבלה [כזה] כידוע להמבין א"צ להאריך אשר כמה מכשולים יוכל להיות יותר בשליח קבלה ולכן הזהר ברוחו ולעשות חד"ש כי יוכל ח"ו להביא מכשול בעולם כאשר מלבד כל חששות טעמי עמי בלבי אסור לגלות מה שיוכל לבוא מכשול אשת איש ולזה אל יחכם הרבה ולא לשנות המנהג ובפרט לפי ששמעתי שגם שם בד"צ כשירים וכן נראה בגיטין שראיתי הובא משם והרשאה וגם מצוים אנשים כשרים מסביבותינו שיוכל להתוודע הכל על נכון מי המה הב"ד ולכן ידידי נא מאוד אל יחכם הרבה ואם יבטל מה לנו בזה וד"ל

סימן מב

לדייני ק' בארדיטשוב

מכתבם הגיעני והנה בנידון העופות חדשים עפ"י דין דש"ס מותרים המה הואיל ויש להם הג' סימנים כאשר כתב לי הגאון מ"א תאומים שבעצמו בדק אחר ג' סימנים שיש להם וא"כ לרוב השיטות מותרים עפ"י דין. אך חומרת הראשונים להחמיר וכמבואר בדברי הראשונים שהסכימו לרש"י ז"ל להחמיר שלא לאכול רק במסורה. וכן פסק מרן הש"ע ורמ"א ז"ל מחמיר יותר אפילו בחרטם וכף רגלו רחבה אין לאכול בלא מסורה והכו"פ ז"ל שפך סוללה על הרמ"א ז"ל שלא ראה כן בשום ספר להחמיר בזה ואשתמטתי' במחכ"ת דברי הר"י שכתב בהדיא לאסור אפילו בכל הסי' טהרה בלא מסורה. וכן כתב בשם הרא"ש ז"ל ושכן נהגו ולכן בודאי אין בידינו להקל רק עפ"י מסורה ועפ"ז נסתר ההיתר שהמציאו גאוני זמנינו להתיר משום נדמה לטהור וסימני ביצים והאריכו בהיתר מכח ס"ס וזה אינו כלל דבהדיא מבואר בר"י דלמנהג בני אשכנז אסור לנו ולא מהני דומי' יע"ש בדבריו ולכן אסור לאכול בלא מסורה מאה"ק אך פה"ק העיד דיין אחד ממדינתנו וכעת הוא באה"ק והעיד שבאה"ק אוכלים אותם ולכן התרתי לבני עירי לאכול כמות אלו לא זולת אעפ"כ מונע אני גם מזה בביתי וחתני הרב הי' באה"ק ובחזירתו סיבב דרך אזמיר וכתב לי ששאל בכל המחוז הזה שאוכלים אותם באזמיר והוא קהלה מפוארה עיר ואם בישראל וראוי לסמוך ע"ז וכן שלח [איזה עופות] להראות אותם שאוכלים שם במסורה ולכן לדעתי מותרים המה אותן שהם כדוגמתן דבמסירה לכ"ע מותר וילפינן ממקום למקום בכה"ג לכ"ע אך מחמת גודל חשש פיגל נפש יקרה בחשש ע"ט אין דעתי להתיר בכל אופנים הללו וכמש"כ הריב"ש ז"ל בתשובה דמה בעניני ממון אדם בוחר דרך היותר בטוח מכש"כ בעניני תוה"ק צריך לבחור דרך היותר בטוח ולכן לדעתי מהראוי שישלח מכם שני אנשים לאזמיר ומשם יבורר הדבר בבירור גמור עפ"י גדולים אשר שם כי האי אשר משם באים העופות האלו הוא קרוב לאזמיר ומתם כתבו לי שאשלח מאה אדומים ויסעו משם שני אנשים יריאים וחסידים לאזמיר ואז יבורר הדבר ושלחתי איש נכבד לגדולי דורינו שיראה לגבות מכל עיר גדולה איזה סך מסוים ולשלוח להתם לברר הדבר ואין כסף לי כי לא שמעו והטו אזנם לדבר ואוי לאותה בושה שבעבור כסף מיעוט ינוחו מבוכה בישראל לחלק ח"ו לשתי תורות. ובאמת בפילפול אין להתיר נגד הרמ"א ז"ל בשום אופן ובפרט מש"כ באשר"י ותלמידו ר' ירוחם בס"פ א"ו כתב שלא לשנות מזה וכן נהגו באשכנז וספר או"ה מביאו ואנו מב"ב של אשכנז ואיך נשנה מנהג אבותינו הקדושים ובפרט שחתני הרב הנ"ל בנסעו בחזרה מאה"ק הי' באיזה מקומות שאוכלין עופות שאין דומין כלל לאותן שהביא הוא מאזמיר ולפי דעתו המה בוודאי טמאים ולכן לעמוד יסוד תוה"ק מהראוי לעיר ואם בישראל כעירכם שי' שלא לסמוך על פילפול גאוני דורינו ורק לשלוח מאה רענדליך לאה"ק ואזי בודאי ישלחו לכם היתר מחכמי עיר אזמיר עם איזה זוג עופות לדוגמא ובזה יבורר היטב ואני הוצאתי על הוצאות לחתני הנ"ל עבור זה מאה ר"כ ומה אעשה עוד יותר ולכן סוף דבר שאסור לאכול בלא מסורה מאיש נאמן והי' שלום

סימן מג

מה שכתבת לתמוה על הגאון מו"ה רע"ק ז"ל [בתשו' ס' ל'] על אשר הביא ראיה דכתיבה לאו כדיבור דא"כ