דברי חיים חלק ב תעג

משום דההיתר הוא בכדי דס"ס אסורה כמבואר באחרונים וא"כ בדיעבד סמכינן כיון דרק איסורא [דחדר"ג] רביע עלה הוי חזי ליבום אך בודאי כ"ע ס"ל כל הראשונים ואחרונים דאיכא חשש דאינו ראוי ליבום ועיין בב"ש [סי' קס"ה סק"ד] גבי שמתה אשתו לאחר זיקת יבמתו די"ל דהוי אינו ראוי לו וקרי בי' אשר לא יבמה ול"ד לשבועה או נדר ובודאי דבר זה מבואר בכל דוכתא דמכח החר' הוי קצת חליצה גרוע והנה ביש אח קטן בלא אשה דבכה"ג לכ"ע גזר רגמ"ה אפילו ביבמה דהא יוכל הקטן לקיים המצוה ולא בטלה מצות יבמין בודאי חליצת הקטן עדיפא דבי' לית שום חשש כלל ולכן כתב הב"ש דאם יש קטן פנוי עדיף הוא מהגדול כמו לענין יבום גבי יש לו אשה דמשום חשש קטן דחינן המצוה מהגדול ביבום כמו כן בחליצה ולזה הביא העיין לקמן בב"י קס"ה דשם מבוארין דברי הריטב"א ז"ל והנה דברי הב"ש הזה קילורין לעינים לא כמו שראיתי לאחד שמשיג על דברי הב"ש דהאיך משום חשש בעלמא נקל במצוה בגדול ולא הבין דזה עיקר חידוש של הב"ש דביש איזה קפידא כ"ד שוב חליצת הקטן עדיף ובזה [סרו] כל תלונות הנ"ל על הב"ש ז"ל. גם רצה להתיר בנ"ד משום שהפנוי הוא משודך ועליו חר' מכח התנאים שלא לישא אשה אחרת דברים אלו אינם ראוים לדבר מהם כלל חדא דידוע דחרם דחתימה כה"ג לאו כלום כמבואר בנ"ב מ"ק [חיו"ד סי' ס"ט] ובפרט בזמנינו שאין כתיב כמעט חרם רק הקנס לא יפטור כו' אבל לא כתוב כלל שמקבל עליו וגם לא שייך סברת הנ"ב שם שהרב מטיל חר' שעתה אין הרב מטיל כלל חר' ובפרט דהחתן אינו שם לבו לזה כידוע מהמנהג וחר' הקהלות הוא דבר קל מאד ובמקום יבום חר' הקהלות לא יגרע כח היבום ובפרט האשה הקנו לו מן השמים ואונס הוא בתקנתא דאורייתא וידוע דאונס פטור מחר' הקהלות ובפרט אינם כי האי ובפרט שיוכל ליבמה ולגרשה וכ"ת שלא תרצה היבמה לקבל הגט יכול הב"ד לגזור שתקבל עלי' מקודם שיגרשנה בח"ח ובשד"א כמו שעושין בשכ"מ ומי שיש לו מוח בראשו ידע שלא יבטל גזירת חרם קל שבעינינו ראינו שמבטלין אותו בדבר קל בעלמא שחרם קל כזה לא יבטל מ"ע מה"ת ולכן בודאי צריך הקטן לחלוץ. והנה לאשר שידענו בעוה"ר העולם הפקר וכל אחד נוטל כתר ת"ח ומורה בראשו לומר אני גדול לכן מוכרח אני להודיע שיש חשש גדול משום חליצה פסולה אם יחלוץ הגדול הגם שמב"ש הנ"ל לא משמע כן מ"מ הרבה יש לצדד דהוי חליצה פסולה ולמה לן כל זה וכבר כתב הריב"ש ז"ל מוסר השכל ומה בהבלי העוה"ז האדם בוחר דרך היותר בטוח ונכון כ"ש בדברי תורה ומצוה הגם ששני דרכים ישרים לפניו החכם בוחר לעצמו דרך היותר בטוח וכמ"כ בנ"ד אם יחלוץ הקטן אינו כלום [חשש] בדיעבד ואם יחלוץ הגדול יש חשש ח"פ ולכן יזהר מזה ובפרט שידעתי כבוד אביו הקדוש אדמו"ר נטה תמיד לצאת י"ש ולעשות המצוה בלא שום גמגום כלל כן נלע"ד ואעפי"כ הטוב בעיניו יעשה. והנה הגם שהרשב"א ז"ל [בריש יבמות] סבר הטעם דמהני גבי נדרה הנאה חליצה משום [שרק דבר אחר גרם לה ליאסר לא משום] גזה"כ דלקחת יבמתו דריבה ח"ל ועשה עיין בשעה"מ [בפ"ו מה' יבום הי"א] מ"מ הרבה מהראשונים ס"ל דמשום חדר"ג הוי ח"פ והרבה יש לדבר מזה. אך ס"ד בודאי צריך להחמיר לכל החומרות ולדחות מצוה דגדול ועיין גבי סומא [בסי' קס"ט סמ"ח ובב"ש סקמ"ח ע"ש ודו"ק] וגבי איטר בב"ב [נ"ל דט"ס יש כאן וצ"ל בנ"ב מה"ת סי' קנ"ה ע"ש היטב] ודו"ק

סימן קעז

להרב כו' מו"ה מאיר סנ"ל לנדא האבד"ק בורשטיין יע"א

[הנה לוטה פה] התשובה הכתובה בפנקס הישן דף ל"ט [נדפס בח"א סי' ק"ה] על השאלה שהדיינים לא ראו החליצה והתשובה לא נעתקה כולה בקונטרסי ומסתמא הי' שם פלפול בענין קו"פ [ע"ש בח"א הנ"ל] אך כעת נשכח ממנו אך ע"ז עיין בח"מ ל"ו בב"י ז"ל [מחודש ג'] בהמחלוקת שבין ר"י בי רב ובין הר"ש חכים ז"ל והי' מקום להתיר ומאז יצא הדבר בהיתר ומ"ש מעכ"ת בשם הישועות יעקב לא מצאתיו ומ"ש מעכ"ת להקשות על מהרש"ל ז"ל דמתוס' משמע איפכא אתמה דמהרש"ל ז"ל לא הזכיר דברי התוס' רק סה"ת וסמ"ג ובאמת עיינתי בסמ"ג ז"ל כתב כן בפירוש דאי הוי בעינן עמידה הוי פסול משום ככה ומסתמא גם בסה"ת כתב כן ואין כחי כעת לחפש אחריו כי איננו מצוי לי כעת ונאמן מהרש"ל ז"ל בעדותו ומ"ש בשם איזה ספר ראי' מרע"ק דמכשיר בינו לב"ע [יבמות ק"ד] במחכ"ת לא ידעתי מאי זו ראי' דלמא רע"ק ס"ל כן דאינו מעכב אבל לדידן הוי זה כגוף המעשה דכיון דגזה"כ דצריך ג' [כמבואר שם דק"א] ושיהא החולץ וחליצה יודעים מהעדים כמבואר בש"ס ודמי' לקדושין ומש"ה לא מהני מה שעדים רואים מחוץ וא"כ לא הוי זה חליצה כלל וא"כ בודאי הוי עיכובא בגוף המעשה שבינו לבינה אין שם חליצה כלל וכן בעמידה אי הוי בעי דוקא בעיכוב הוי עיכוב במעשה ולא מקרי שלא במעשה איש הוא רק ברקיקה שאינו מעשה באיש וכן בקריאה ושארי הענינים אבל בעניני החליצה הפוסלת בודאי המעשה מעכב ואם נימא פסול בחליצה עדות בידיעה בלא ראי' בודאי בחליצה אם לא ראו המעשה פסולה ולא צריך קרא לזה וזה ברור דאם לא ראו הוי כחלצה בינו לבינה לשיטת הפוסקים דפסול בידיעה בדיני אישות גם מה שהביא ראי' מהה"מ ז"ל אתפלא מאד דלא דמי כאוכלא לדנא וגם קו' על הה"מ לק"מ דהה"מ [פ"ד מיבום וח' ה"ז] כתב לתרץ דלמה בעי ברקיקה עמידה לכתחלה כאשר הקשה הרשב"א ז"ל [יבמות דק"ג] על הרמב"ם ז"ל וע"ז תירץ דכן משמע בגמ' דצריכי דייני למיחזי רוקא אלמא דלענין זה הוו דיינים והוא אומר לפניהם ככה יעשה וגו' הוי כמו שמעיד עד לפני ב"ד שצריך בעמידה אבל לחליצה שאינה אומרת כלום רק הדיינים רואין ולא תהא שמיעה גדולה מראי' בודאי א"ל ההורג או הלוה לעמוד בשעה שהדיינים רואין וגבי נכנסו לבקר החולה [ב"ב קי"ג] שרצו עושין דין א"צ הם לישב ולא החולה לעמוד אפילו יכול לעמוד משום שרק בקבלת עדות צריכים הדיינים בישיבה והעדים ובע"ד בעמידה אבל בראיית מעשה א"צ לכל זה וזה ברור אם יסכימו עמי שני גדולים אני עמהם להיתר לא זולת והי' שלום ד' ויקרא תרכ"ז

סימן קעח

להרב המאה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם מ' יעקב צבי נ"י אב"ד דק' בארשא יע"א

שאלה איש א' נפטר בלא בנים ויש לו אחין נשואים ופנויים וגם קטנים וגדול האחים הוא פנוי כעת והי' לו ב' נשים ומתו ויש לו ילדים מב' נשיו ורוצה לישא אשה והזקוקה הזאת היא שוטה ונטרפה דעתה ר"ל וא"א לחלוץ לה אם ייבם אותה גדול האחין ואח"כ יגרשה וישא אשה אחרת

תשובה הנה באמת זה כביר אשר אינני משיב לשואלי הלכה למעשה כי יראתי לעת זקנתי מחולשת שכלי וגופי אולם למכירי אודיע בקצרה למה פלפל בדברים ארוכים ומסוכנים דהא מבואר בב"ש ז"ל קע"ב [סקי"ג] דבנשתטית לא מהני גירושין דא"י לשמור עצמה ומאן ספין במשוגעת כזאת כאשר כתבת אם היא יכולה לשמור מצמה וא"כ אם תתיבם ותתגרש יותר א"א לעלמא ח"ו או ספק א"א ולכן הדרך הנכון כי ידוע שחדר"ג איסור קל דאינו נתקן משום דררא דאיסורא כמבואר בב"ש סי' א' [סקכ"א] וכן הוכחתי בתשובה מגדולי חכמי אשכנז שבמרדכי שאינו דומה כלל לתקנה שבש"ס ולא כאשר כתבו להסתפק קצת חכמי ספרד זלה"ה שהוא חשש ח' דאורייתא כי גדול הראשונים שבחכמי ספרד זלה"ה כתב בעצמו שבחדר"ג ז"ל אין אנו בקיאין וחכמי אשכנז הם בקיאים יותר מאתנו יעוין בתשו' [ע"ל סי' י"ד ט"ו] וכיון שאין [רק] קצת איסור בודאי נוכל לסמוך על זקני הח"ץ ז"ל [סי' קט"ז ע"ש] ובפרט כי כעת נקל לקבל היתר ויכתוב נא מעכ"ת לאה"ק להרב ר"ש העליר בעיה"ק צפת תוב"ב וישתדל לקבל היתר מח"ס אשר שם ובמדינת הגר תשתדל אתה ובגאליציאן ואם תזרז בזה בקרב הימים יהי' היתר וזה [דרך] היותר אמת ואל תשתדל בפלפולים לחלוץ או ליבם כי יוכל ח"ו לבא לידי מכשול בנקל ואל בינתך אל תשען ודו"ק והי' שלום

סימן קעט

להרב כו' מו"ה יצחק זעקל סנ"ל נ"י בק' מערדעהעל יע"א

מה ששאל מעכ"ת בענין התנאי לקידושין לפוטרה מחליצה באח אלם כבר מבואר הדבר בכל האחרונים התנאי באיזה אופן שיהי' וא"צ לכפול הדברים זולת מה שבס' בני אהובה [בתשו' ב' שבסוף הס'] חושש שגם היא תשבע ולכאורה יפלא הדבר מה צורך לשבועתה הלא אין האשה מתקדשת רק האיש מקדש ואם הבעל ישבע שלא יקדשנה לא שייך חשש במה שתתרצה היא להתקדש ותמחול התנאי כי הכל תלוי בבעל אך מחמת גודל איסור אשת איש וחשש יבמה לשוק מחמרינן בכל מה