דברי חיים חלק ב תנח

כיון שלקח שם זה לכפירה אינו נכון לזוכרו משא"כ בגר [וע' בט"ז שם סק"ז ודו"ק]. כלל הדבר שדבריו נעלמו ממני אך רבותינו הראשונים פסקו דשם הנשתקע אין להעלותו אפי' לצרפו ולכתוב עליו דמתקרי וכ"כ מהרי"ט באה"ע שאלה י"א וכבר האריך בזה הרבה בס"ש באריכות גדול וכן העלו כמעט במוסכם מכל האחרונים לפסול בשם הנשתקע אפילו בצירוף. והנה לכאורה הי' נראה דמגרש בשם אדאלף לחוד ושם המשפחה אין כותבין והטעם מבואר בד"מ משום שמסופק אם לכתוב המכונה או החינוך יעו"ש [בסי' הנ"ל אי"ט] מספק משמטין לגמרי שם המשפחה ודבר זה נשמט מהג"פ ז"ל [בסק"פ] אם כי נראה גודל בקיאתו בח"ג ומשם הראה גודל בקיאתו בש"ס ובספרי הגדה וזה"ק וספרי דקדוק וקבלה ובכל התשובות כאשר רואה המעיין ולפלא מאד האיך נשמט ממנו דברי הד"מ במקומו ולכן לכאורה נראה דדי בשם שהחזיק עצמו אולם לפי מה שמבואר בתשו' מהרי"ק סי' פ"ו וז"ל ואפילו לא היו מכירים בשם אליהו כלל במקום שנכתב הגט א"כ הוא דשם בל"י אינו אלא שם כינוי בעלמא ואין רגילות ב"א שם להיות נקראים כן כלל לעיקר השם כאשר הוא בינינו שכל אחד ואחד איש מהם לא נעזב שלא יהי' לו שם בלה"ק שקובעים לו בשעת הכנסה לברית ובשם ההוא נקרא לעלות לקרא בס"ת בביהכנ"ס א"כ אפילו אם יקראו לו בני אדם בל"י הכל יודעים שיש לו שם אחר ואין אדם טועה לומר שזה שמו לבדו לפיכך לא יוציא לעז כשיראו שכתוב בגט אליהו שהרי גם מקודם לכן היו יודעים שיש לו משמות היהודים אשר הם בכתובים וכך יאמינו לשם אליהו כמו לשם אחר עכ"ל. הרי כיון דידעינן שהמנהג במדינה שכ"א יש לו שם הקודש מעריסה הגם שנשכח לגמרי ונקרא בשם לעז כותבין שם העריס' ומכונה על שם השני דהכל יודעים שהי' לו שם העצם של קודש וכן הסכים עמו הג"פ ס"ק [ד'].. ולכן יש לכתוב אברהם המכונה אדאלף אך כיון שכתבו הרבה גדולי האחרונים שאין לכתוב המכונה על שם החתימה ולא דמתקרי כיון שאינו נקרא רק נכתב אין שייך לכתוב עליו דמתקרי ולא המכונה ואם כי הגאון בחתם סופר [ח"ב סי' כ'] תמה בזה על הט"ג ואני תמה עליו איך אישתמיטתי' מיני' דכ"כ אבירי ישראל גדולי עולם הכנס"י ואותן הגאונים אשר הביא בט"ג בקונטרסים שחיברו ומה מאד ירא לנפשו הכנס"י להכריע בזה לכן קשה הדבר מאד לכתוב המכונה על שם החתימה לחוד ואין בידינו הפעוטים להכריע נגד גדולי ישראל אשר המה חיים עדנה זצלה"ה

אולם לפי מה ששמעתי מפי הבקיאים בזה ואמרו לי שכן דרך אנשים המחדשים שמותם לקרא בביתם ובין ריעיהם שם העצם אשר חדשו להם ורק למסחר בין אנשים שאין מקורב עמהן קורים לו שם המשפחה אבל לעולם נתרא בשם אדאלף בביתו כנ"ל ולכן לפע"ד יכתוב אברהם המכונה אדאלף

והנה בשם אדאלף לא דקדקתי האיך יכתבנו באותיות כי אינני בקי בקריאת שם זה ומעכ"ת יחקור היטב האיך נכתב שם זה בלשונם איזה מהאותיות שלהם כותבין וכה יכתבנו בלה"ק כמבואר במהראנ"ח ז"ל כי הולכין אחר כתיבתם והביאו ס"ש והג"פ [ס"ק קל"ה]

וכ"ז אני כותב לפי מה שנ"ל עפ"י גדולי האחרונים אולם ידעתי שמחברים אחרונים אשר לא היו בקיאים בטוב בכמות אלה כאשר העיד ע"ע בחתם סופר ז"ל ולכן מסתמא ימצא להיפוך מדברי ואני אינני בוחר לעיין בזה בדבריהם כי במחכ"ת המה רק סברות בדויות אולם למעכ"ת הבחירה לעשות כאשר יראה בשכלו וידעתי אני שאינני כדאי לסמוך עלי בפרט באיסור חמור כזה וכל דברי רק לעורר הלב אבל אתו הבחירה להכריע

והנה מ"ש לכתוב אברהם דמתקרי אדאלף הוא לפי שכ"כ במהרי"ק [שורש פ"ו] לכתוב אליהו המכונה בלי. אך לדינא צ"ע טובא דהרי מבואר בב"י ובלבוש דאזלינן אחר רוב הקוראין ואם רוב קורין שם הלעז מקדימין שם הלעז ומביאם הב"ש ז"ל [סי' הנ"ל סקל"א] ואם כי מנהגינו כנראה בדברי הרמ"א ז"ל [שם סט"ז] שכתב דמקדמינן שם הקודש אפילו אם הרוב קורין בשם הלעז הלא הג"פ ז"ל [שם סקפ"א] מפרש דברי הרמ"א ז"ל דהיינו בלא נודע חתימתו ועלייתו לס"ת וגם רוב הקריאה לא נתברר אבל באם ידוע חתימתו או קריאת רובא אותו השם של החתימה או הרוב מקדמין וא"כ הי' לנו להקדים שם אדאלף לשם הקודש משום שכן חותם עצמו וגם כן מורגל בין ב"ב וריעיו כנ"ל ואפי' להתו"ג ז"ל שרצה לחלק דבשם היוצא משם הקודש בכה"ג מקדימין לעולם שם הקודש ויש לסברא זו מקום עפ"י דברי הג"פ ז"ל יעו"ש אך הוא בעצמו הניח בצ"ע. וגם שם אדאלף אינו יוצא כלל משם אברהם ולכן לכאורה בכה"ג לכ"ע הוי למיכתב אדאלף דמתקרי אברהם. אולם גם זה א"א דהאיך יכתוב דמתקרי ולא נקרא כלל אברהם ואם נימא דיכתוב דאתקרי כמ"ש הרמ"א ז"ל [שם סט"ז] עפ"י הגהת הג"פ [שם סקפ"ג] והט"ג [בל"ש סקל"א ובת' ב"א סי' פ"א] מ"מ הרב הגאון בט"ג מערער על זה למאד הגם כי בררנו כיד ד' הטובה עלינו שנכון מאד הגהת הג"פ והט"ג מ"מ בחומר איסור א"א מי יקום להכריע ואפשר שמפני זה כתב מהרי"ק ז"ל לכתוב אליהו דמתקרי בלי משום שלא אפשר לכתוב דמתקרי ע"ש הנשתקע ועיין בס"ש ובאמת כי יש עוד לחלק באם שלא נודע משם אברהם רק מחמת חזקה שהי' לו שם הקדש בשם עברי ורק החזיק לעצמו בשם עכו"ם בכה"ג כ"ע מודים דשם הקדש עיקר ולפע"ד לזה מרמז בש"ש שם לתרץ דברי מהרי"ק ז"ל והוא להורות דשם הקודש הוא העיקר והשם שהחזיק עצמו בלשון נלעג הוא נגד רצוננו וכמ"ש בשו"ת גאוני בתראי הגאון הגדול מג"ש ז"ל [בסי' ג']

ועכ"ז אני נבוך הרבה הגם דכה"פ הסכימו דאם כתב שניהם בפירוש [כמ"ש הרמ"א בסי' קכ"ט ס"ב] אין חילוק אך באם כתב המכונה ע"ש העיקר ושם הנשתקע נכתב לעיקר צ"ע מאד בעיני: לכן לדעתי יתן שני גיטין באחד יכתוב אברהם המכונה אדאלף ובשני יכתוב אדאלף לחוד דהוי שם הרגיל בו ביותר בחתימה ובקריאה בין מריעיו כנ"ל. ולתת שני גיטין אין שום חשש כלל כאשר הקדמתי למעלה והרואה בספרי שו"ת אחרונים מהגדולים לרוב נתנו שני גיטין מחשש קל כידוע לבקי בדבריהם. ובג"פ מבואר זה הרבה ובס"ש מחליט לדינא בכעין זה ליתן ב' גיטין כנלע"ד ומעכ"ת יעיין וכאשר יראו דברי בעיניו כן יעשה ובאם לאו כאלו לא אמרתי כי כבר הודעתי שאין הכרעת כמוני מכרעת וה' הטוב יאיר עינינו בתורתו לכוין האמת

אחר כותבי זאת ראיתי בספר ג"פ ובספרו עז"נ [באות ב' בילא] כמהרי"ק (וא"כ) דמי שנקראת בשעת לידה שרה ואח"כ משום גדולה ושררה או געגוע כ"ע קרו לה בולא כותבים בגט שרה המכונה בולא יעו"ש: אך לפע"ד כ"ז הוא שלמד מתשו' מהרי"ק הנ"ל כמבואר בדבריו בעז"נ דהכל יודעים דשם בולי אינו שם העצם עכ"ל. וא"כ בנ"ד יש להסתפק אם אולי בין האנשים הללו אולי יש שמעריסתם נקראו כן אדאלף בלא שום שם קודש ולתורה אינם נקראים בשם וא"כ יש חשש לרואים דהרואה כתוב שם אברהם יאמר שאין זה שם בעל המתגרשת כי הוא לא נקרא מעולם אברהם דלא שייך סברת מהרי"ק הנ"ל דכ"א יש לו שם הקודש הא לדידהו יש שאין להם שם הקודש כלל ולכן נכון יותר לתת שני גיטין

סימן קנג

להרב כו' מו"ה יעקב מאיר אשכנזי האבד"ק בערלאד במדינת מאלדאווא יע"א

שאלה בענין אשה שמעריסתה נקראת חי' ולשם געגועין קראוה לסימן טוב באבא כדרך שמכנין אלטר לס"ט ונשתקע שם חי' רק בכתובה כתבוהו אבל לא יפקד שם חי' והנה המסדר לאשה זו השמיט שם באבא ולא כתב רק חי'

תשובה הנה ראש המדברים בזה הוא מהרי"ק ז"ל בתשובה [שורש פ"ו] ופוסק כיון דאין קורין בשם כינוי כזה (גליבו) [באלי] לבד רק עם שם קודש כשר בשם אלי' לחוד הנכתב בגט אפי' נשתקע שם אלי' משום דהכל יודעין שכן מסתמא הי' לו שם עקרי זולת הכינוי דכן נוהגין כל העולם לצרף לשם כינוי גליבו שם הקודש א"כ הכל יאמינו דשמו הוא אלי' דע"כ יודעין שיש לו שם עקרי זולת הכינוי של גליבו וכן גבי גר שנשתקע ממנו שם גיות כתב במהרי"ק ז"ל שם] להכשיר משום טעם זה דע"כ יודעין שהי' לו שם אחר ורמ"א ומחבר [בסי' קכ"ט ס"ו] פסקו כוותי' בדיעבד וכן הט"ז ז"ל והג"פ ז"ל פסק כן גבי אשה בס"ק פ"ד גבי ריבוסא ובעזרת נשים גבי שם בולא כתב וז"ל באות ב' בולא דע דשם זה של בולא אינו שם העצם אלא כל אשה יש להם שם העצם ד"מ שרה או רבקה ואין ד"א לקרות' בשם העצם לחוד ולכן כשקורין אותם מצרפים שם בילא לשם העצם וקרי לה בילא שרה בולא רבקה וכיוצא ויש