עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryדברי חיים חלק ב

דברי חיים חלק ב תנד

Divrei Chaim part 2 454 · דברי חיים חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

סימן קמא

לידידי אחי כו'

אודות הגט אין פנאי להאריך וגם לחפש בכתבים אין הפנאי מסכים אך הדבר פשוט שדי אפי' בגט זה יצחק המכונה אייזיק וא"ל כיון שחותם עצמו בשטרות יצחק אייזיק הוי כשם המורכב דכתב מהרש"ל ז"ל [ביש"ש פ"ד דגיטין סי' ל"ב אות י'] דזה שם אחד ואם כתב יצחק לחוד או אייזיק לחוד הוי ככותב חצי השם ולכן גם אם כתב יצחק המכונה אייזיק פסול דהוי כמו אם כתב בשם שמואל שמו המכונה מואל דהוי פסול ובמהראנ"ח [מובא בד"ח בשער התשו' אות ק"ו] מבואר יותר דגם גבי כהן כגון דשמו שמואל ונקרא בפי כל שמואל ורק כשחותם עצמו חותם שמואל הכהן אם לא כתב הכהן הוי כחצי השם יעו"ש בארוכה וא"כ בנ"ד נמי כיון דבחתימה חותם יצחק אייזיק נעשה שם אחד מורכב ואם כתב יצחק המכונה אייזיק הוי כמו שחילק שמו שפסול דז"א דבאמת הוי שתי שמות שנקרא אחד עיקרי והשני כינוי ורק בחתימה מקצר ומדלג תיבות המכונה ומכוין ששמו יצחק וכינוי אייזיק כיון דידוע לכל שאייזיק כינוי ליצחק ואינו שם מורכב כלל וגם בגוף דברי מהראנ"ח הרבה חולקים ולכן בודאי כשר אם כתב שם העיקר והמכונה אייזיק ואפי' לכתחלה עושים כן ולענין מה שחותם א"ע אייזיק ביו"ד אין משגיחין על חתימתו כיון שהוא בטעות הגם שהנ"ב [מה"ת סי' קכ"ד] גבי טאלצי פוסל גט כזה כבר השגתי עליו ועיין בס' דברי חיים [ע"ש בש"נ אות א' סק"ז] ומה שלא כתבו שם שיש לו במקום מולדתו בדיעבד ודאי כשר ולהט"ז ז"ל [בתשו' בשו"ת פ"י ח"ב ס"ס י"א וע' בט"ג בש"נ אות מ"ם סק"ז] אפי' לכתחלה אולם להוציא מכל חששא נ"ל דהנה נפסק הדין ממהראנ"ח ומהר"ם מלובלין [מובא בט"ג שם] אשר צריך לכתוב גם שם מקום מולדתה אם היתה לה שם אחר ואפי' אין מכירין כאן שם מקום מולדתה וכן הוא מדין הש"ס כמבואר בתוס' והרא"ש ז"ל [גיטין ל"ד] בשם הירושלמי דלא כהט"ג ועיין בס' דברי חיים [בשער שינוי השמות אות י"ב וי"ז] ולכן אם במקום מולדתו נקרא בשמו יודה אייזיק או אייזיק יודה כן צריך לכתבו וגם לצאת דברי פי צדיק הנ"ב זלה"ה ולכן יכתוב גט שני ויכתוב אנא יצחק אייזיק ביו"ד דמתקרי יצחק המכונה אייזק בלא יוד בתרא דאתקרי אייזק יודה או יודה אייזיק כפי מה שנקרא ואז יתוקן הכל ועיין היטב כי כן נראה נכון ואין פנאי להאריך וסמכתי עליך כי הוא דבר ערוה ואין פנאי עמדי ולכן הגם שנ"ל לדבר פשוט מחמת חומר האיסור אינני סומך ע"ז ע"ד עד שאתה תעיין בו היטב והי' שלום

סימן קמב

שאלה אשה נקראת בפי כל טשבע האיך לכתוב בגט וגם הבעל שמו ארי' לס"ת ובפ"כ נקרא ליבוש וחותם עצמו ארי' ליבוש איך יכתבו בגט

תשובה הנה לפי מה דמבואר במהרא"י גבי הרעדיש [מובא ברמ"א קכ"ח ס"ג] כיון דחניכא דומה ממש ושוה לעיקר השם בכה"ג אפי' לכתחלה מותר בקיצור השם א"כ ודאי צריך לכתוב טשבע כיון דלא נודע לנו שם העריסה ודלמא מעולם לא נקראת שבע ואם אפי' היתה נקראת שבע כיון דכולם קורין אותה טשבע כשר אפי' לכתחלה לכתוב טשבע כמהרא"י ז"ל הנ"ל א"כ ודאי יכתוב טשבע וכן מבואר בג"פ גבי חקין יעו"ש [סי' קכ"ט ס"ק קל"ב] ויכתוב בעי"ן בסוף כיון דכן יראה דהוא רק הוספת הט' על שם שבע ושם שבע נבלע ממש ולכן ראוי לכתוב לכ"ע בעי"ן לבסוף ול"ד לשרה סאיי' [דמבואר בט"ז לכתוב בא'] כיון דיש שינוי בגוף השם וגם כי עי"ן ואל"ף מתחלפים האותיות כשר עכ"פ בדיעבד במקום שאין נרגש השינוי במבטא בכה"ג אפי' בנקודות כשר באותיות מתחלפות לכן יותר נכון לכתוב בעי"ן וכן משמע מדברי הנ"ב מה"ת [בסי' קכ"ד] גבי טלצא (דפוסק) [דפוסל] רק משום שינוי הניכר אבל בלא"ה כשר ובנ"ד אין שינוי כלל במבטא בין הברת עין להברת האלף כי [היא] הברה אמצעי כידוע ולכן נכון לכתוב טשבע

ושם הבעל ראוי לכתוב ארי' המכונה ליבוש ולא שייך שיטעו דשם אחר הוא שחותם עצמו בשניהם יחד דו"א דשם החתימה הוא רק לקצר בא וכן מבואר גבי שם מ"ח דכותבין משה יהודא יע"ש [בב"ש סקכ"ד] ותבין די"ל אם כותב גם שניהם יחד הכוונה הוא דמתקרי או המכונה ולכן יכתבו ארי' המכונה ליבוש ודי ואם ירצה להחמיר וליתן גט שני בשם טשבא באלף לבסוף דאתקרי שבע ושם הבעל ארי' ליבוש דמתקרי ארי' המכונה ליבוש ועל הא אין לספק כלל דאם הוא קיצור משם שבע צריך עי"ן ואם הוא שם בפ"ע הוא שם לעז וכותבים באל"ף

סימן קמג

להרב הה"ג החריף המפורסם כו' מו"ה שמואל אהרן נ"י

בנידון גט שהובא מרחוק מאד ושם אבי האשה הי' לקריאת ס"ת יעקב בצירוף עוד שם אחד ובפ"כ נקרא יעקל וכתבו שם במקום הבעל רחוק מאד את שם הנקרא יעקל לבדו: והנה במקום עיגון כשר בודאי דהנה ידוע דאם כתב שם העיקר לחוד כשר בדיעבד לרובא דרובא מהפוסקים וכמבואר בג"פ [סי' קכ"ט סק"ח] וזה שנקרא בפ"כ הוי שם העיקר כמבואר ברמב"ם ז"ל [פ"ג מה"ג הי"ג] ובתוס' ורא"ש ז"ל [בפ' השולח ס"ס ז'] א"כ בודאי כשר במקום עיגון והגם שהת"ה ז"ל [בסי' רל"ג רל"ד] כתב דשם דלס"ת הוא העיקר תמהו המג"ש ז"ל בתשו' [ח"ב סי' ע"ה] וכן המכתב אלי' ז"ל עליו הגם שבדברי חיים [בשער שינוי השמות אות ג'] מבואר פנים לדברי הת"ה עכ"פ גם אם כתב שם שנקרא בפ"כ כשר בדיעבד לכ"ע וגם אפי' בכתב שם הטפל לבד הרבה מקילין כמבואר בב"ש [ע"ש בסק"ג] ושאר אחרונים ובפרט כי הוא בשם אביו דכשר בלא שם אביו כלל כפי אשר פסקו גדולי דורנו במקום עיגון אפי' לכתחלה ולדעתי ברור שבטליותי ראיתי ממו"ח הגאון בעהמ"ח ברוך טעם שעשה מעשה כזו במקום עיגון לכתחלה ואפי' בשינה שם אביו כשר במקום עיגון ועיין בת"ה [ומובא בב"י סי' קכ"ט] ועוד (כיון) דאמרינן דבעלה לא חשוד לקלקלה ותולין מסתמא לא ידע הבעל שם אבי אשתו האיך נקרא לס"ת רק שם המורגל בפ"כ והיכי דלא נודע לו השם כשר בדיעבד כשלא כתב שם מקום הנתינה וכבר הבאתי בדברי חיים [בשער שינוי השמות דין ד'] שכבר הסכים ע"ז הגאון בעל ישועות יעקב להתיר כה"ג הלכה למעשה ולכן אין קפידא במקום עיגון מה שכתב רק שם הרגיל בפ"כ והגט כשר. אך בגוף הגט ע"י בי דואר אני נבוך טובא וסדרתי האיך יעשה לכתחלה אך אין להרהר אחרי הוראת גדולי הדור שלפנינו הגאון מהר"י אב"ד דקהלתכם שעשה מעשה עפ"י הסכמת גדולי הדור שמאז ולכן יחקור מעכ"ת האיך נהגו וכן יעשה ומחמת שם אבי האשה אין עיכוב כלל והי' שלום ב' ער"ח מרחשון תרכ"ז לפ"ק בארדיוב

סימן קמד

לכבוד ידידי הרב הה"ג החריף ובקי החסיד המפורסם מו"ה יצחק יהודא פרענקל נ"י האבד"ק סאניק

הגיעני מכתבו והנה לא ידעתי למה יגע בזה האיש הנקרא בקהלתכם מנחם בן מנחם והכינוי מענדל ובק' רימנאב מקום מולדתו הי' שם עריסה מנחם שאול בן מנחם שאול הלא זה דין דמשנה [גיטין ל"ד ב'] יוחנן וקורין אותו יוסי דתקנת ר"ג לכתוב שניהם ובברייתא דכותבים שם הנתינה עיקר ומסקנת הראשונים בזה דמקום הנתינה עיקר ובודאי דביהודה היו כותבין שטרות ע"ש דיהודה ובגליל כתבו שם דגליל ואפ"ה פסקו דכותבין שם דיהודה דהוא מקום הנתינה עיקר ושם עריסה דהוא גליל כותבין דמתקרי וכן פסק מהרמ"מ ז"ל והט"ג ז"ל שגג בזה כמבואר בס' ד"ח [בשער שינוי השמות די"ב וי"ז] ולכן אם נאמר דהנקרא בשם אחד ולפעמים בשתיהם כאחד הוי כשתי שמות ודאי כותבין מנחם דמתקרי מנחם שאול המכונה מענדל וגם בשם אביו הי' ראוי לכתוב כן: ולפי הנראה טעמו דמר משום דשם אביו לא יוכל הבעל להחזיק אבל ז"א דודאי אם כתב בגט שם אביו שם העריסה והשמיט השם שהחזיק לו הבעל בכאן שפסול שיאמרו כאן לא זה הוא המגרש שהרי המגרש החזיק בפנינו בשם אחר לאביו כגון אם האב הי' שמו אברהם והבן העלה והחזיק לאביו יצחק ובגט כתבו אברהם ודאי פסול שיאמרו שאינו המגרש ורק במקום עיגון יש לעיין משום דלאו אכולה מילתא מסהדי והאידנא לא שייך זה כמבואר בד"ח [סוף שער שינוי השמות]. אך עכ"פ יותר טוב לכתוב שם שהוחזק אביו כאן והיינו מנחם אך להצריך גט אחר א"צ שכיון שכתב שם שניהם מנחם שאול דמתקרי מנחם המכונה מענדל די בזה: והנה אין לספק בזה ולומר דהכינוי מענדל שייך על שם אחד מהם לא על שניהם כמו שהחמירו קצת דזה אינו כלל וטוב שלא להחמיר ולחוש לסברות מה שלא נזכר בראשונים ג' בלר תרכ"ח: