דברי חיים חלק ב תלו

באל"ף ומ"מ בדיעבד ליכא קפידא (וכאשר כתב הרב בב"י ס"ס קכ"ט וכדלעיל בשם אדא ואושעיא) וכתב בעל דמש"א נר"ו על דברי רש"ל אבל מהרי"א כתב באשכנז כותבין בונה בה"א ולא בונא באלף ואפשר דבונה בה"א היא מלשון חכמת נשים בנתה ביתה ולא דמיא לבונא כי בונה בה"א שם אשה והוא"ו במלאפום ודו"ק עכ"ל ולקמן בשמות הנשים כתב הס"ש וז"ל בונה בה' בזכרון משה ועיין לעיל בסמוך דבכתר תורה איתא באלף לבסוף ועיין בשמות אנשים שם בונמי עכ"ל והב"ש העלה להלכה לכתוב בונא בוא"ו ואל"ף בסופו ועכ"פ מדברי כולם למדין דנכתב שם בונא בואו ולא ביוד וכן באמת לפ"ד שאין קורין בשום מקום בינה בהרגש היו"ד רק ביש מקומות נרגש הואו ביותר כמו ששם הענדל הוא באיש ובאשה רק שבאיש מדגישים יותר אבל עכ"ז אין חילוק בכתיבה בשם הענדל בין איש לאשה כמבואר בנ"ש ומביאו הט"ג ז"ל [בש"נ אות ה' סקי"ד] וא"כ לדברי כולם יש לכתוב בוא"ו וא"ל דיטעו לקרותו בחול"ם דלא חיישי' לזה כיון דנכתב כדינו וכמבואר בעזרת נשים וז"ל..... [ע' בש"נ אות י' ירוחם] ומ"ש הט"ג [שם] וז"ל מ"מ נראה הכותב לכתחלה בה"א כמ"ש אא"ז בדמש"א לא הפסיד עכ"ל לא ידעתי למה לא יפסיד הכותב בה"א הא לכתחלה אין משנין (מה"א לאל"ף) [מאל"ף לה"א] ובזה כיון דכותבין בוא"ו כמ"ש הט"ג בעצמו למה יכתוב (באלף) [בה"א] הא אין לו שום פתרון כלל בלה"ק אבל יש לו פתרון בלשון ספרד שהוא מלשון טובה בלשון ספרד וכמבואר בע"נ אות ב' בשמות נשים בשם בואינא וז"ל שם זה הוא לעז ספרד ופי' טובה ויש כותבין זה השם בה"א ולא קי"ל הכי אלא משפטו באלף סוף תיבה כמ"ש מרן ס"ס קכ"ט וכ"כ בקונ' הריק"ש בואינ"א באלף וכן הסכים בס"ש ועיין לעיל בשם אורה בואינא עכ"ל ויש מקומות פורטוגיאזיש דבמקום בואינא או' בוינא וי"א בונא עכ"ל ולכן בודאי כותבין באלף כמבואר שם בע"נ גבי שם בילא וז"ל בילא בילייא ב' שמות הללו כוונה א' להם דפי' טובה בלה"ק אומרים בלשון לעז של פורטוגיזיש בילא ובלשון קאשטילייאנוש בילייא וכתב מרן הב"י ס"ס קכ"ט בשם הקונ' דכותבין שם בילא באלף סוף תיבה כיון דהוא שם הלעז כו' ולע"ד יראה דאם שם בילא הוא נגזר משם בלהה דהוא לה"ק הי' ראוי לכותבו בה"א כמשפט שם לה"ק אשר ממנו חוצב כמ"ש בכמה דוכתי. אלא דהאמת הוא דשם בילא היא לעז דפי' טובה ולפי' כותבין אותו באלף סוף תיבה ולא בה"א ובס"ש כתב בשם הראנ"ח, שם בילה בה"א סוף תיבה וכ"כ הרשד"ם וכבר כתבתי בכמה דוכתי דשמות הלעז דכתבו מקצת רבנים בה"א סוף תיבה הם מיוסדים עפ"י הוראת הריב"ל ולא קיי"ל הכי אלא כמ"ש מרן ז"ל דשמות הלעז וכן כל הלשונות כותבין אלף סוף תיבה חוץ משמות לשון הקדש וה"ה לשון בני רומנייא והערבים דהם ע"ד לה"ק דכותבין ה"א בסוף תיבה עכ"ל וא"כ בילא ובונא חדא היא דבילא בלשון פורטיגיזים טוב ובונא בלשון ספרד טוב וכמו דקיי"ל דכותבין בילא באלף כמ"כ כותבין בינא בא' כנלע"ד לכתוב בינא בוא"ו ואל"ף בסופו ואם נכתב ביו"ד וה"א לכתחלה ודאי צריך לכתוב גט אחר דיש שינוי במבטא בין מה שאנו קורין בינא לבין בונא ובדיעבד יש לעיין וד"ל. אך אם מדגישים במקום הכתיבה ונתינה הרבה היוד של בינה וקורין כמו שקורין שם המדע והבינה בודאי אין משנין מבטאם אך לזה א"צ הטעם שיבואו לטעות כמ"ש בסדר הגט ולכן לבי אומר לי שגם במקום הכתיבה ונתינה קורין שם בונא כמו בגלילתנו ולכן נכון לכתוב בוא"ו ואל"ף כן נ"ל

ואודות כתיבת שם משה יודא הנ"ל נ"ל לע"ד לכתוב משה יהודה המכונה זידא דמתקרי משה ליב דהנה הב"י והלבוש ז"ל פסקו להקדים שם שהרוב קוראים אותו לשם המיעוט אפילו ששם המיעוט הוא בלה"ק ושם הרוב הוא לעז והב"ש [סי' קכ"ט סקל"א] לא הכריע נהי דמנהגנו כרמ"א ז"ל [שם סט"ז] להקדים שם הקודש מ"מ בכה"ג דכבר הקדמנו שם משה יהודה לענין הכינוי משה ליב שם זידא דהוא הרוב קודם כנלע"ד. ג' ט"ז סיון תר"כ

סימן קי

עוד בזה להרב הנ"ל

הגיעני מכתב מאת מסדרי הגט בשם בינה והנה מהראוי שלא להשיב כלל אך כי תורה היא וע"ז הוזהרנו להשיב ובפרט כי שם בונא מצוי למאד ולפ"ד אם יכתבו בינה כדרך שכתב המסדר קרוב הגט להיות בטל מה"ת ולזה באתי להודיע עוד הפעם כי אני לא מדעתי כתבתי לכתוב בונא בוא"ו ואלף לבסוף רק כן כתב המהרש"ל והס"ש וכתר תורה ז"ל ועד סוף האחרונים הב"ש והעזרת נשים ז"ל וכתבו בפירוש דאינו קיצור מבנימין וכמבואר בס"ש וז"ל דאינו מלשון בינה דאין כאן מקום לזה אלא קיצור השם מבנימין אלא שהוא לעז בעלמא לשם המובהק והרואה יראה הט"ס שצ"ל ולא קיצור השם מבנימין רק לעז בעלמא וכו' עד ושם בונא באשה במלאפום עכ"ל וכ"כ כל מסדרי השמות ובע"נ [בש"נ אות בואינא] כתב דהוא שם לעז פי' טובה בלשון פורטיגאל ולכן מי הוא זה שישנה ולכתוב ביוד ומה שהקשה המסדר שהכלל מוכח דחירק כותבים ביוד זה אינו רק באם מדגישין היוד כמבואר גבי זוסיל וזיסל ובשם בונא אין דוחקין החירק ולכן בודאי כותבין בוא"ו גם מ"ש המסדר בשם הג"פ [סי' קכ"ט ס"ק קל"ה קל"ו] דכל שיש לו פתרון בלה"ק כותבין שם הקודש זה אינו כלל כלול ויש שמות שיש להם פתרון ושם בלה"ק מ"מ ידענו שהם רק שמות לעז כמבואר גבי באלי במהראנ"ח ז"ל [סי' ל"ה] וגבי קילא וגבי טאנא וגבי נהמה [ע"ש בב"ש] ולמה לנו לראיות הלא בפירוש כתבו כן המסדרים הראשונים שאינו ענין כלל לבינה דחכמה ודעת ורק השם לעז טובה כמו שם בילא וגם במבטא ניכר השינוי בין השם אשה בונא לבין שם בינה דחב"ד ולכן ודאי צריך לכתוב בונא בוא"ו ואל"ף ואם כתבו בינה הגט הזה קרוב אלינו שהוא בטל מה"ת. גם בשם זידא דמתקרי בפ"כ ורק בני משפחתו קורין לו לפעמים משה ליב בודאי ראוי להקדים שם זידא הגם דהוא לטפל בעלמא מ"מ ידוע דמפשטות הש"ס [גיטין ל"ד ב'] דאזלינן בתר שם שקורין הרוב יהי' מה שיהי' וכ"כ הרמב"ם ז"ל [פ"ג מגירושין הי"ג] ורוב ראשונים ורק הת"ה ז"ל [בסי' רל"ד] שכ' דאזלינן בתר שם שנקרא לתורה ותמהו עליו בתשו' פ"י [ח"ב סי' ע"ה] והמכתב אלי' העלה לדינא דלא כדבריו [מובאים דבריו לעיל בח"א סי' ע"ה ע"ש] ונהי שאנן נהוגין לכתוב עיקר שם התורה ושם העברי מ"מ בכה"ג שכבר כתבו שם משה יהודא כפי מה שנקרא לס"ת בודאי יש להקדים שם זידא שנקרא בפ"כ. ומ"ש המסדר שיש מקום לפסול בעושה עיקר לטפל לא כן הוא דידוע דמקור דבר זה מהש"ס גבי רובא מרים ופורתא שרה דדעת מהראנ"ח ז"ל עפ"י פירוש הרשב"א ז"ל [עי' ג"פ סי' קכ"ט סקי"ג] דאפילו בכתב בפירוש שם המועט קודם לשם הרוב בפירוש ג"כ פסול וטעם הדבר מבואר ברשב"א דיראה דאין זו המתגרשת דהמתגרשת עיקר שמה שרה והטפל מרים וכאן בגט כתב להיפוך יאמרו דאין זו המתגרשת והנה בנ"ד דכתבו משה יודא המכונה זידא דמתקרי משה ליב מה חששא איכא אם שיטעו לומר דזידא הוא עיקר יותר ממשה ליב הלא כתוב בפירוש גבי זידא המכונה דמשמעותו שאינו שם ממש וכמבואר במג"ש בתשו' גאוני בתראי [סי' ג'] ובשם משה ליב כתב דמתקרי הרי דמוכח דשם זידא הוא רק טפל ואי דיטעו לומר דנקרא זידא יותר ממשה ליב זה לאו טעות הוא רק האמת כן דנקרא שם [זידא] בפ"כ ומשה ליב אינו נקרא רק בין בני משפחתו לפעמים וגם בלא"ה אין הדבר החלט רק במה שיטעו לומר גבי מרים שהמתגרשת אינה זאת שכתוב בגט דהמתגרשת נקראת לרוב בשם שרה אף בנ"ד אפילו אם יטעו דשם זידא הוא שם העיקרי מה לנו בזה. סוף דבר אם המסדר ירא השם ות"ח יודה על האמת ולא יבא לידי מכשול איסור א"א ע"י כי שם בונא שכיח למאד וגם גבי זידא יכתוב כאשר כתבתי ואם לא יודה האמת עונו ישא ונפשי הצלתי ונא שלא להרבות אלי עוד כי ידעתי האמת מה שכתבתי ולא יחלוק ע"ז רק איזה מעמי ארצים שאין ידיעה להם רק מה שרואין לפום רהיטא בג"פ או בט"ג ואינם בקיאים בעיקר שרשי הדין יהי' להם מה שלהם ואני נפשי הצלתי

והנה לא אדע כוונת המסדר במכתבו אלי הלא כבר כתבתי באם שמדגישין היוד במקומכם יכתבו ביוד (הגם שבאמת נ"ל שגם במקומכם אין מדגישים כאשר אמרו לי כמה אנשים משם) ובאם אין מדגישין היוד בעצמו יודה שאין כותבין ביוד ואם בא להודיע שידע מדברי הג"פ שמלה שפתרונו בלה"ק כותבין בלה"ק הלא כבר הודעתי במכתבי שעז"נ מבעמ"ח ס' ג"פ שחיבר באחרונה כתב בעצמו שבונא אינו בלה"ק רק פתרונו טובה וכ"כ הס"ש ומחמת אפיסת הפנאי וכבוד הכנסת הש"ק אקצר ואומר שלום

סימן קיא

לאחי הרב הגאון הגדול החריף ובקי המושלם החסיד המפורסם כש"ת מו"ה אביגדור נ"י האבד"ק דוקלא יע"א

אודות הגט שנחסר וא"ו מאחד ועשרים וגם שכתב לשון זכר