דברי חיים חלק ב שצ
Divrei Chaim part 2 390 · דברי חיים חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →להרב כו' מו"ה ארי' צבי ליבוש בערן פעלד בק' ואלישטשיק
מכתבו קבלתי ותמה אקרא מאי ח"ה ח"ו וכי לא ידע מר אופן ההיתר של מאה רבנים שמבואר בב"ח בתשו' [צ"ג] שרגמ"ה שאסר לישא שתי נשים וחש אולי ימצא איזה דבר גדול שא"א למיתדר ולכן נתן הדבר ביד מאה רבנים באם יראו שהדבר א"א למיסבל יתירו האם יש ח"ה בדבר נאה ומתקבל כזה ואם עמי הארץ ילינו מה לנו ולהם מה לתורה שלימה לשיחה בטלה שלהם והנה כתב לי איזה רב שהטעהו מחו' וא"א למידר בי חמיו ואין לו ממה להתפרנס ורצה לבטל הקדושין מכח אומדנא דמוכח ואני הראתי טעותו על פניו דא"א לבטל הקדושין ורק אם באמת הוא דבר גדול יתירהו עפ"י מאה רבנים ואודיע תוכן ההיתר של מאה רבנים לא כאשר מאה רבנים חותמים בלא השגחה ח"ו ורק הב"ד דעיר הבעל ב"ד כשר לא קרובים כותבין מעשה ב"ד שהמה יודעים שאינו ראוי לדור יחד זוג הלזה ועפ"י דעתם ראוי ליקח אחרת עלי' ומבקשים ממאה לומדים שיסכימו לזה והמאה רבנים כ"א קודם חתימתו מעיין היטב במעשה אם אמת הוא ואם ראוי עוד ליקח אחרת ובאם שנראה לו שבמעשה כזה ראוי ליקח אחרת יתירנה ולפ"ד שזה הטעם דצריך מג' מדינות דידוע דמדינה לא נקרא חילוק המלכות וכמבואר בח"מ [בסי' ע"ה] גבי מוציאין ממדינה למדינה ורק שינוי המנהגים והטבעי' והלשון וכעין זה גזר רגמ"ה שלא רצה לקשור הבעל בעבותות שלא יוכל ליקח אחרת שלפעמים מצוה ליקח אחרת וגם לא רצה למסור הדבר ליד הבעל או לב"ד אחד כי בקל ידמה ב"ד שא"א לדור יחד ובאמת לא כן כי לא כל הדיעות שוות ולזה התחכם שאם מאה רבנים בעלי תורה ומג' מדינות שיש בהמדינות דיעות חלוקות ואעפי"כ יסכימו שא"א להזוג למידר יחד יתירו זה תורף ההיתר של מאה רבנים א"כ אין ח"ה בדבר אם מאה ת"ח מג' ארצות יראו תוכן המעשה ויסכימו להיתר בודאי מותר לישא אחרת ואם יראו הרבנים את טעות הבעל ויראו שהיא עלילה בעלמא בודאי לא יתירו. וח"ו לחשוב זה על ת"ח ולכן אינו ח"ה כלל וכזה יאמרו משמאי ואדרבה זה כבוד התוה"ק וד"ל. ומ"ש בענין מליחה אני בביתי מחמיר עד חצי שעה עוד מכמה טעמים אבל להורות להלכה אם הלכה רופפת בידך צא וראה וכו' כמבואר בירושלמי
הרב המאה"ג החסיד בגש"ק כו' מו"ה יצחק נ"י אבד"ק ראפטשיץ
מכתבו הגיעני ונפלאתי מה עלה על לבו שכתב שדבר טוב עשה המגרש בע"כ וגם לדעתו הי' ראוי לגרשה מאז תמהתי מאד הלא ידוע [דכמה גדולים ס"ל] דח' זה דגט בע"כ הוי מדאורייתא כנראה מהר"ן ז"ל בתשו' [ל"ח] ובנ"ב [מה"ת ס"ס ע"ז] והאיך נמצא היתר זה לגרש בע"כ אם אשתו מצערתו ואפילו בנכפה ואינו יכול לדור עמה אסר הרא"ש ז"ל בתשובה וכאשר פסקו כן במוחלט הנ"ב בח"ב [סי' ק"ד] וגם הספר הפלאה בקו"א ואפי' במקום שהיא בעלת עבירה שמותר לגרשה בע"כ צריך לעשות בהסכמת גדולים כי אנחנו חסרי מדע ולא נקל בח' חמור בזה דאפשר יותר טוב להתיר ב' נשים וגם לפרסם הדבר אך להתיר בלי הסכמת כמה גדולים ורק ע"י שמצערת לבעלה עד שאינו יכול לדור עמה זה היא פשיעה גדולה וקלות והלא ידוע [מגמ' קידושין י"ג] איסור יותר חמור מחטא דור המבול הפוסק בדיני גיטין וקדושין אם אינו בקי בהם טובא ואפי' אם א"י דין אחד אסור לפסוק [כמבואר שם ד"ו] והאיך מלאו לבו ביחידות להתיר זאת ואם הי' שלא בידיעתו ה"ל להחמיר עליו ולהוציאו מביתו כי עבר על חר'. ואך מה שעבר אין אך לא יצא ידי חובתו עד יגזור עליו שלא ישא אחרת ואם כבר נשא יפרישנו עד יתן גט מרצון לאשתו הראשונה וגם יזהיר לאשה הגרושה שאסורה להנשא בזה הגט בע"כ כמבואר בכנה"ג וגם בתקנות דשו"מ מובא בתשו' מהר"מ מינץ ז"ל [סי' ק"ב] שתקנו כן בפירוש שגט בע"כ לא יהא גט ואם לא תרצה האשה בשום אופן לקבל גט מדעתה יכתוב להרב הגאון מלבוב ומלובלין ועוד לאיזה גדולים ואם יסכימו עכ"פ שלשה גדולים יתירו לו ויזהר מאד בזה שיתכפר לו שגגתו והי' שלום. ג' שמות תרכ"ט
שאלה אשה נשתטית וניתנה בבית השוטים בק' לבוב וזה כמה שנים שהיא משוקעת שם ולא הוקל לה ובעלה יושב בדד לא ידע מה לעשות ויעצוהו ליקח היתר ממאה רבנים אך אין לו להשליש הכתובה
תשובה בגוף ההיתר אנכי לעת שיבתי מונע אני מלפסוק הלכה למעשה ולכן ישאל מגדולי הדור וכאשר יאמרו כן יעשה ואך מ"מ לא אמנע מה שבלבי בזה. ראשונה לדעתי אין התקנת רגמ"ה חרם דאורייתא כאשר סיפקו עלינו חכמי ספרד דהם אינם בקיאים כלל בענין התקנה כאשר כתב הרשב"א ז"ל בעצמו דהאשכנזי' בקיאים בזה יותר מהם כי באשכנז נתפשט התקנה לא בספרד והנה גדולי חכמי אשכנז והמה היו קרוב לזמן החר' כתבו וז"ל הגהת מרדכי כתובות [סי' רצ"א] ועוד פי' דלמ"ד דקידושין נמי לא מפקעי זיקה אפ"ה אם קידש בהיתר א"צ להמתין כ"ש זה דמשום תקנה בעלמא שלא יצטרך להמתין ועוד שמא תקנת הגאונים לא שייכא כלל במקום זיקה בעלמא כו' השיב הר' אביגדור כהן כו' אם אמרו זיקה ככנוסה בערוה החמורה יאמרו בתקנת חכמי הדורות לא גזר הגאון אלא שלא לישא שתי נשים אבל הכא חדא ממילא אתרמי לי' ולמיפק קיימא משום דררא דאורייתא לאבא שאול הלכך כמי שאינה זקוקה דמי' לגבי איסור קל כי הא שלא גזר הגאון אלא משום קטטה ולא משום דררא דאורייתא כלל עכ"ל ובודאי המה ידעו היטב התקנה ואם כי נתחדשה התקנה במדינת שו"מ מ"מ לא נתוסף דבר רק חזקו התקנה של רגמ"ה אך לא הוסיפו על הח' שיהי' בו חשש דאורייתא וכמבואר למעיין שם ובפרט זאת התקנה היתה ידועה להם כי המה לא רחוקים משם וגם כמעט הי' התקנה קרוב לזמניהם לכן אין להחמיר כלל כי ספיקא לקולא וכדברי ב"ש [סי' א' סקכ"א] וסייעתו אך כיון שהבעל אין לו להשליש כתובתה לא הותר כלל החר' כמבואר בגוף התקנה ועיין בצ"צ [סי' ס"ז] שירא להתיר בלי השלשת כתובה כמבואר בדבריו והוא הי' תלמיד הב"ח וגדולים שהי' מקובלים איש מפי איש וכמבואר בתשו' הב"ח [נ"ל דצ"ל בב"ח סי' א' ס"ה] ואם המה מסופקים מה נענה אנן יתמי דיתמי אולם נוכל לתקן בזה האופן שהבעל [נ"ל דצ"ל שהב"ד] ימכור הכתובה לקרובי' בעד סך מסוים והבעל יתן טראטי טובה ובטוח על סך המגיע הכתיבה ש"כ זהובים וגם תוספת אם יש לה והסך שיתן הבעל [נ"ל דר"ל דהבעל יתן המעות של טוה"נ לקרובי' שהם יקחו בזה הכתובה והוא יתן כתב על כל הכתובה] בעד טה"נ יתן תיכף וגם בכל חדש יתן ליד הרב סך קצוב כדי שיהי' לצורכי' ויוכלו הב"ד וקרובי' לעשות זאת דעי"ז יגיע לה טובה שהבעל יתן טראטי על כל כתובתה וגם יתן לצורך מזונות בכל שבוע איזה דבר קצוב ואם היא לטובת השוטה באיזה ענין שיהי' יכולין ב"ד למכור וזה לפע"ד נכון אך זה רק להלכה ואם יסכים עמי גדול הדור יעשו מעשה אבל אינני מצטרף להתיר כי חלישות כחי ד' יחלימני מהרה ימנעני אשר בדוחק אני מחזיק ספר לעיין בו רק חכמי הדור שיחיו המה יפסקו בזה והי' שלום כו'. ה' ח' אדר ראשון תר"למד
להרב החריף החסיד מו"ה חיים סג"ל ראבד"ק גארריץ
בנידון הגט של אשה עתים חלומה ועתים שוטה אודיע לו בקצרה דהנה לכאורה קשה למה בהיתר מאה רבנים כותבים גט לשוטה וכי בשביל תקנת רגמ"ה ז"ל ניקל בתקנתא ואיסורא דרבנן דאסור לכתוב גט לשוטה אך באמת אין הגט דבהיתר מאה רבנים גט כלל ואין נותנין שתהי' מגורשת מעתה רק לאחר שתשתפה ואך כל זה בשוטה גמורה אבל בעתים חלים משמע לכאורה שתקבל הגט בעת חלומה וקשה דאיך נעבור על איסורא דלמ"ד דמשום גרירה דהוא איסור גמור כמבוא' בב"ח בתשו' [סי' צ"ג] וצ"ל באמת דאין נותנים הגט לידה אף שהיא חלומה ורק נותנים הגט לשליח כמו בשארי שוטים ואך נ"ל דאם היתה עתים חלומה עתים שוטה קודם הנשואין הוי מקח טעות וצריך ליתן הגט לידה דע"י התרה מאה רבנים מחזי כיש לו שתי נשים ועדיף טפי ליתן הגט לידה דבלא הגט הוי מקח טעות ועיין בתשו' הרא"ש [כלל מ"ב] לענין נכפה אך בזה יש הרבה לפלפל וטוב יותר ליתן הגט לשליח כמו בשארי משוגעים ולא לידה וא"כ אינה מגורשת מעתה כלל ואין עוברין למ"ד משום גרירה והטעם דמותר ליקח אשה אחרת הוא מטעם דלדבר מצוה לא גזר רגמ"ה וכמבואר בהדי' בתשו' הב"ח סי' צ"ג ואך באמת יש פלוגתא בין ראשונים ואחרונים אי גזר במקום מצוה צ"ל דעל היתר מאה רבנים הי' תנאי מאתו זלה"ה להתיר ויש לפלפל בזה הרבה למאד אך אין כחי אתי ובפרט כי אינני סומך לדינא עלי הוראתי [כעת] כידוע לזה ראוי לעשות כדברי הגאון מהרי"ש. וכן נראה בתשו' ב"ח ז"ל הנ"ל והי' שלום אייר תרל"א לפ"ק צאנז: