דברי חיים חלק ב שלו

ממכה שבמקור והרא"ה ז"ל כ' יותר מפורש דכל שלא נימוח הוא ראי' שאינו דם כלל רק בחתיכה גדולה חיישי' שמא מחמת גודלו לא נימוח והרא"ש ז"ל כ' להדי' דגם אם לא נימוח טהורה סוף דבר דלדברי הרשב"א ז"ל וסייעתו צורת ברי' מוכיח שאינו כלל דם והרז"ה ז"ל וסייעתו ס"ל דכל שלא נימוח הוכחה שאינו דם רק ברי' והנה הקשו כולם דלמה שאלו לרופאים כיון שחז"ל לא סמכו עליהם דממכה הוא ורק בחנו אם נימוח הוי להו לבדוק גם בלא שאלת הרופאים ויש תרצו דתטיל למים אמרו הרופאים גופייהו אך לא יתכנו דבריהם בעיני יתר הגדולים כמבואר בתשו' ובס"ט קפ"ח גם הק' הרא"ש ז"ל [בתשו' כלל ב' סי' י"ח] דאם הגידו הרופאים שהוא מחמת מכה א"כ אפי' דם ממש הוי להיות טהור ומזה הק' אהרשב"א שכ' שאם יש עמו דם טמא והלא כיון שלא נימוחו ראי' לדברי הרופאים שמכה יש להאשה וטהור אפי' דם ממש כיון שנתגלו מהקרטין שלאשה זו מכה יש לה עיין בס"ט קפ"ח בסופו [סס"ק הנ"ל]. והנה לדעתי השפילה נ"ל דזה דבר פשוט שדם אפי' יבש מעיקרו ואפי' לא נימוח טמא משום הילפותא דתהי' בהווייתה תהא וכמ"ש הרא"ה ז"ל וכאשר בא מעשה זה לפני החכמים והי' בדעתם לטמא אפי' לא נימוח דדם יבש טמא מגזה"כ ורק שהי' דבר זר בעיניהם שמדם יעשה צורות כאלה כמ"ש הרשב"א ז"ל במה"ב דדבר זרות הוא להיות מדם צורות כאלה ולזה שאלו לרופאים מה הוא זה והגידו הרופאים דזה אינו דם כלל רק מכה יש לה שמפלת צורות כאלה אבל אינו תולדות דם כלל וכמ"ש הרא"ש ז"ל ג"כ בפ' המפלת וחכמים ז"ל רצו לעמוד על המבחן בזה ואמרו תטיל למים אם נימוחו ודאי דם אבל אם לא נימוחו נהי דדם אפילו לא נימוח טמא מ"מ בזה יש לתלות שמחמת מכה הוא כדברי הרופאים ולכך נעשו צורות כאלה וזה הוא לשיטת הרשב"א ז"ל אך גם לשיטת הרז"ה צריך לומר דאם לא נימוח ודאי אינו דם לשיטתו וגם הוא בא מכח מכה דדרך הדם להיות נימוח ואם לא נימוח נהי דדם טמא מ"מ אפי' יבש מעיקרא תלינן במכה כי כבר גילו לנו הרופאים שיש לומר מכה באשה ומה שטמאה התורה אפי' יבש מעיקרא היינו בגווני דידעינן שאין לה מכה דודאי יש במציאות ויוכל להתברר ע"י רופאים שאינה ממכה רק דם ממש באופן זה טמאה תוה"ק מכח גזה"כ אבל דבר זר הוא זה בטבע המציאות להיות דם ממקור ולא יהי' נימוח ולכן קודם ששאלו חכמים לרופאים לא יכלו להתיר משום שלא נימוח כיון דמגזה"כ כל דם אפי' יבש מעיקרא טמא במאי הי' להם לתלות דהרי לא ידעו שיש כה"ג במציאות וכמו שהקש' ר"א מי איכא כה"ג ורק אחר שחידשו הרופאים שיש מכה באשה שמפלת כעין דבר קשה לא תולדת דם רק איזה עצם אחר מש"ה הכשירו חז"ל ותלו במכה אם לא נימוח דאם נימוח ודאי דם הוא אבל בלא נימוח אינו כלל תולדת דם כמ"ש הרא"ש והרז"ה והרשב"א ז"ל ומעתה לא קשה מה שהקשו דאפי' דם ממש הוי לן לטהר כיון שהגידו הרופאים שיש להם מכה ובפרט לאחר שנתברר כדבריהם שיש לה מכה א"כ אפי' ביש עם צורות כאלו דם ממש הו"ל לטהר ולתלות הדם במכה וזה ליתא כלל לפמ"ש דהרופאים הגידו דאשה זו מכה יש לה שממנה מפלת הצורות האלו א"כ חזינן דמכה זו אין טבעה להוציא דם רק ענינים אחרים שאינם עצמותם דם כלל וא"כ האיך נתלה במכה זו דם ממש הא אדרבא מכה זו מוציאה ענינים אחרים וא"כ אם נמצא דם ממש בודאי הדם בא ממקור מעורב בתוך הקרטין ובזה יסירו כל הקו' וגם בדברי מהר"מ ז"ל מלובלין בתשו' קי"א והקשה עליו הח"צ בתשו' מ"ו ע"ש] י"ל דזה כוונתו סוף דבר נראה ברור דדברים כאלו בצורות עפר וחול טהור אם לא נימוח לכ"ע ולהרא"ש ז"ל וסייעתו אפי' בכל צורה שיהי' אם לא נימוח תלינן במכה וזה דעת הי"א בש"ע קפ"ח. והנה אשה זו שאנו דנין עלי' שנבדקו איזה קרטין בציפורן ולא נימוחו הרי שע"כ יש לאשה זו מכה שמוציאה קרטין כאלו א"כ בודאי גם השאר שלא נבדקו אית לן למתלי במכה והו"ל לומר בסתמא גם אידך שלא נבדקו המה ממכה כזו ולא יומחו אך הרמ"א ז"ל כ' בשם תה"ד ז"ל בהג"ה דצריך לראות כולן שלא יומחו ולכאורה קשה למה לא סגי באם קצת לא נימוחו דאז ראינו בפירוש שהוא מכה נתלה גם השאר שלא נבדקו אך די"ל כיון דאפשר לבדוק צריך לבדוק כולם אבל באם א"א לבדוק כולם בודאי תולין גם השאר במכה כיון דכבר נתברר שאשה זו יש לה מכר ובפרט דבפירוש כ' הרא"ה להקשות וז"ל ותו ק' לההוא סברא דהא אמרת דכמין שערות וכמין עפר וכמין יבחושין דאפשר דהוי דם ואפשר דהוי ברי' וכשנימוחו הוברר הדבר דהוי דם ולהכי מצריכינן לה להטיל אותם במים אע"ג דהוי כעין צורות חוששין להם לדם ובעו בדיקה ואם נימוחו אמרי' דנתברר דדם הוא שנתייבש דמתרמי דהוי כעין הני צורות וכיון שכן כשלא נימוח אמאי מטהרת לי' ולא אמרת דם יבש הוא אע"ג דכעין צורות ותהא טמאה כיון דאפשר ניחוש להכי דהא אמרת דאפי' בלא נימוח אפשר דהוי דם וכ"ת רובא דהני צורות ברי' הן א"כ לא תבעי בדיקה דהא כל היכי דאיכא רובא לא בעי בדיקה אע"ג דאפשר עכ"ל ומתרץ המה"ב וז"ל ומה שהקש' ואמר דא"א כסברת המחבר שערות וקליפות כי לא נימוחו נמי אמאי טהורה כיון דאפשר דדם נקרש לעתים ונעשה כעין צורת אלו אפי' כי לא נימוחו נמי מס' נטמא קושי' זו הבל ורעות רוח לפי שדבר רחוק הוא שיעשה כעין צורות ברי' אלא שיש להסתפק בכך לפי שפעמים נעשה כן לפיכך צריך לבדוק בשרי' וכל ששרה ולא נימוחו בידוע דלאו דם הוא אלא ברי' דשרייתן מוציאן מידי ספיקתן עכ"ל אלמא דרוב בצורות כאלה היא דבר זר שיהי' דם רק כיון שאפשר עכ"פ להיות הצריכו בדיקה וסברתו לפענ"ד דבאמת הוי רובא דצורות כאלו אינם תולדת דם ורק הוי מיעוט המצוי מש"ה צריכה בדיקה וא"כ בודאי במיעוט המצוי דקיי"ל דלכתחילה צריך בדיקה אבל בדיעבד כשר כמו דקיי"ל בנאבדה הריאה א"כ ה"נ כאן דא"א לבדוק כולם בודאי טהורה היא ותלינן גם אותם שלא נבדקו במכה שבמעי' כיון שנתברר דיש לה מכה מחמת אותן שנבדקו ולא נימוחו ממילא גם הנך שלא נבדקו תלינן במכה כיון שא"א לבדקן וזה נלענ"ד ברור וא"ל דלמא ל"ד אותן קרטין לצורות עפר וכיוצא מ"מ כיון] דלי"א כשר בכל גווני אם לא נימוחו ואשה זו מרגשת גם כאב בבטנה גם יש לה וסת וגם לא הרגישה בודאי יש לנו כמה ס' להכשיר אפי' אם אינם בצורות עפר מ"מ דעת הי"א להתיר והרי ס' א' דלמא הוא בצורת עפר ולפי ענין השאלה נראה דהיא כצורת עפר דק ואפי' אם אין עליהם צורה דלמא הלכה כי"א דבכל ענין שלא נימוח טהור וגם דלמא לא הרגישה כנראה דודאי לא הרגישה ורק ס' הרגשת עד מ"מ אינו רק ס' וגם יש לצרף סברת הפוס' דתלינן בכליות כיון דשינה מדם ראייתה תמיד ומרגשת כאב בודאי תלינן במכה ומה שזקני הח"ץ ז"ל [בתשו' מ"ו] חידש לומר דאדרבה מכח הכאב תלינן שנחלש כח המחזיק באם ויוצא הדם שקודם זמנו בלא נתבשל מ"מ בכה"ג שיש כמה ס' ובפנינו שיש שלא נימוחו אשר כמעט בחוש נראה שמכה יש לה ותלינן בכאב כליות שדרך כן עפ"י חכמת הרפואה ול"ש כאן רוב דמים מהמקור דאדרבא דמים כאלו לא שכיח במקור והרבה כתוב סברא כזו בשו"ת ש"י (סי' ל"ח] וגם כיון דהרוב אינו מבורר אין הולכין אחר הרוב רק אחר הקרוב והוא העליי' כמ"ש בש"ג ב"ב מביאו בס' ב"א ז"ל [בסי' מ"ח] לכן לפענ"ד דאשה זו מותרת ורק בשעת וסת דאז דרך למצוא דם ודאי צריכין למבדק בהפסקת טהרה שלא יהי' שום קרטין שלא נימוח ואולי תוכל עכ"פ לעשות בדיקה אחת בהפסק טהרה כדי שיהי' ספורים בפנינו ולאחר פעם הראשון לא תבדק כלל כמבואר בפוסקים רק בדיקה אחרונה וגם תוכל לקיים הבדיקה עפ"י בדיקה שמבואר ברמ"א ז"ל סי' קצ"א והנה מ"ש שצריך בדיקה תחילה וסוף הנה אם לא תהי' אפשר הבדיקה בסופו משום שתמצא ג"כ הקרטין אזי יש לנו על מי לסמוך הלא הרב מהר"ג ז"ל מובא בס"ט קצ"ו [סקט"ו] דמתיר בבדיקה ראשונה הגם דס"ט ז"ל פליג עליו מ"מ יש לה מקום לסמוך אם יסכימו הגדולים בזה אך ביותר י"ל דתבדוק ביום הז' ואם תמצא אותן הקרטין תתלה במכה דאין זה דם כלל ולפענ"ד דבהא לכ"ע תולה בתר ג' ימים כיון דאינו דם כלל ובדיקה לראות אולי ימוחו א"צ בדלא אפשר וכנ"ל בארוכה ומסתמא תלינן דאין זה דם בצורות כאילו דרובן הם שארי בריות כמ"ש תה"ב הנ"ל כן נ"ל אם יסכימו עמי והי' שלום

סימן עה

שאלה באשה שראתה כמין קרטין ובלא הרגשה ולא יוכלו לבדקן שא"א מתוך קטנם לבדקן אם מהני בדיקה המבואר בנב"י [מה"ק סי' מ"ג מ"ו] שימלא בעומק הרחם מוך בדוחק ותרחץ בח"ו ואח"כ תטול המוך מן הרחם אם יהי' נקי ואז נטהרנה ושאל השואל אם לסמוך ע"ז כיון שהח"ד חולק עליו

תשובה הנה הח"ד ז"ל [בסי' קצ"א סק"ח] חולק על הנב"י מב' טעמים א' הרמ"א ז"ל לא הכשיר בסי' קצ"א הבדיקה רק ביש לה כאב שנית דבגמ' אמרי' דמכוויץ כוויץ יעו"ש והרואה יראה דכל דבריו תמוהין דהא בשם מיירי שיהי' המוך מלוכלך אבל באם הוא נקי בודאי מאין הי' דם ואם הי' דם בודאי הי' מלוכלך המוך ולכן בודאי בדיקה זו טובה מאוד וכ"כ בתה"א בהדי' דבדיקה זו טובה מאד מאד יעי"ש ומה שהרמ"א ז"ל לא סמך על הבדיקה בלא כאב הוא משום שהרמ"א איירי להתיר אחר ג"פ בלא בדיקה אבל ע"י בדיקה מותרת כמבואר בנב"י ז"ל ולכן דברי הח"ד ז"ל צ"ע מאד וכמה פעמים עשינו מעשה כדברי נב"י ז"ל ואך אולי הי' עוד סניפים וכעת אינני